שונאת את אמב"י

[marlen]

לשחרר מתחים בסה"כ

זה לא משנה על מה ההרצאה וכמה החברה שם רציניים. כולם בסופו של דבר בני אדם, והם שם כדי לשמוע אותך, והם ישמעו גמגום בכל מקרה, אז למה לא לשחרר מתחים בהתחלה- להודות בזה. אם לא בא לך להתבדח אז תגיד את זה בדרך אחרת. אני בטוחה שרק יעריכו את הכנות שלך. תנסה.

 

[מירב של פעם]

מרלן אני לא מסכימה איתך ../images/Emo128.gif

גם לנכים יש ארגון וגם לאלמנות ויתומי צה"ל יש ארגון וגם לאוהבי בע"ח יש ארגון וגם למעריצים יש ארגון וגם למורים יש ארגון (טוב , בטח הבנת את הרעיון

), אז מה? גם הם קודם אנשים פרטיים ואחרי זה נכים או אלמנות או.... הארגון עושה מהם מסכנים או דפוקים? לא , הארגון משרת את צרכיהם! ארגון אמב"י סה"כ נותן תמיכה ומידע למגמגמים שזקוקים לזה , יש במפגשים הרבה פעמים הרצאות מעניינות ומפגשים חוויתיים בהם המגמגמים מדברים אחד עם השני ומשתפים. ארגון אמב"י מפגיש בין המגמגמים , שמעתי על מספיק מגמגמים שחשבו שהם היחידים בעולם , שלא ידעו על קיומם של מגמגמים אחרים. אז נכון שהמפגשים בארגון לא מתאימים לכל אחד , גם אני לא מתחברת לזה , לא מרגישה נוח לשבת באולם אחד עם 100-150 מגמגמים , לא נוח לי לזהות את עצמי בתור אחת כזו....אבל יש מגמגמים שכמהים למפגשים האלה , שזה עוזר להם ומנחם אותם להיפגש עם אנשים אחרים שנמצאים באותה קלחת... אם את מתמודדת לבד זה נהדר , אבל יש גם כאלו שלא , את לא צריכה לשנוא את הארגון....לך הוא לא עוזר , אבל לאחרים כן.

 

[marlen]

למירב

מירב, קראתי את הסברך בקשר לצורך של מגמגמים באמב"י. הסבר טוב ומשכנע וכנראה שטעיתי, שלא הבנתי שלא כולם כמוני, ויש כאלה שכן צריכים תמיכה משם אז תודה

 

[elanc10]

מזדהה עם כל מילה.

 

[מירב של פעם]

דעתי לגבי הוראה וגמגום ../images/Emo26.gif

קודם כל ולפני הכל זה מאוד תלוי בכוח הרצון של המגמגם , אם הוא חושב שהוא יכול למלא כל תפקיד מקצועי בחיים והוא לא רואה בגמגום שלו מכשול אז אין שום סיבה בעצם שלא ילמד הוראה. אבל , יש עוד צד בכל העניין ואלו הם התלמידים , איך הם יקבלו מורה מגמגם , האם יסכימו ללמוד איתו? ואני לא מדברת על תלמידים בביה"ס יסודי שבד"כ אין להם כוח ויכולת להתאגד ולהתמרד , אבל בלימודים גבוהים בקרב סטודנטים יש לא פעם התמרדות כזו כנגד מורה שלא מוצא חן ואפשר להעיף אותו בקלות. לי אישית היו שני מקרים כאלה - במקרה אחד העפנו מהמכללה מורה שלא העביר את החומר כמו שצריך כי העברית שלו לא היתה טובה , לא היתה לו שפה והרבה פעמים לא הבנו אותו, בתום הסימסטר המכללה פיטרה אותו , פשוט כך! במקרה שני היה לי מורה מגמגם , אמנם גמגום קל אך כשהוא היה נתקע או מחליף מילים כל הכתה היה צועקת :"לא הבנו כלום" בעצבים. אני חושבת שמגמגם צריך גם להתחשב באחרים ולא רק בעצמו , הרי הוראה אחרי הכל זו נתינה מאוד גדולה ורצון לעזור וללמד אחרים , מדוע שלא יחשוב המגמגם על התלמידים וטובתם במקום לחשוב על עצמו ועל מאוויו? אז נכון שהמגמגם רוצה להגשים את חלומותיו ושאיפותיו ולהוכיח לעצמו שהוא מסוגל , אבל ברגע שזה בא על חשבון אחרים זה לא פייר. לכן אין הכל מסתכם בכוח הרצון של המגמגם , יש עוד פרמטרים ונתונים במשוואה הזו. אני חושבת שהשיקול אם ללכת להוראה או לא תלוי גם ברמת הגמגום , אם הגמגום הוא קל אז בהחלט אפשר לתפקד מצויין , אבל אם הגמגום הוא קשה ועקבי אז פשוט צריך לוותר על המקצוע כדי לא לפגוע בתלמידים ובעתידם.