שונאת את העולם הזה ובעיקר את עצמי
- פותח הנושא Mלכת השלג
- פורסם בתאריך
לגמרי העונש של עצמם
גסות רוח, ביקורתיות יתר, סכסכנות ואטימות לרגשות הזולת הן תכונות הרבה יותר גרועות ממשקל עודף.
אתם החזרתם אותי לפרופורציות. הייתם המראה המחמיאה אחרי שהות מול מראה מעוותת. עדיין אין לי את הכוחות האלה בתוכי, אבל טוב שאני יודעת היכן לחפש אותם
תודה, תודה תודה
גסות רוח, ביקורתיות יתר, סכסכנות ואטימות לרגשות הזולת הן תכונות הרבה יותר גרועות ממשקל עודף.
אתם החזרתם אותי לפרופורציות. הייתם המראה המחמיאה אחרי שהות מול מראה מעוותת. עדיין אין לי את הכוחות האלה בתוכי, אבל טוב שאני יודעת היכן לחפש אותם
תודה, תודה תודה
שלום מלכת השלג
אני מקווה שהרגשתך השתפרה מעט.
חשבתי על ההודעה שכתבת, אני יכולה להבין את הכאב שלך והזעם על הגיסים והרצון לזלזל ב"דעתם". מצד אחד זה נכון, לא כדאי לנו להעמיד את ההערכה העצמית שלנו על בסיס דעות של מישהו אחר כולל של המשפחה והגיסים.
ומצד שני הסיבה שנפגעת היא מכיוון שהאמנת במה שהם אמרו, שיש לך עודף משקל מסויים בעינייך. אבל לא רק מהאמת האובייקטיבית נפגעת. את נפגעת גם מכיוון שבעלך לא עמד לצידך, ומכיוון שהוא כביכול לא מרגיש נוח עם המראה שלך והעביר עליך ביקורת בצורה עקיפה ובנוכחות הילדים מה שהיה גם משפיל גם מפתיע וגם כאב שאינו מבין לליבך והעיר לך בזמן לא מתאים ואף פגע בקשר בינך לבין הגיסים ואולי שאר משפחתו ואף פגם בהנאת הבילוי המשפחתי שעד לאותו רגע הייתה נעימה.
אני חייבת להוסיף שבניגוד ל"עליהום" שקיבלו הגיסים וחכמתם, לדעתי הבעיה היא פחות הגיסים.
מאין לדעתך מגיע הסכסכנות במשפחה שלך? האם האחים שלו רווקים או ללא אישה ומקנאים בכם? האם זה מגיע ממישהו אחר שהוא מעריך, חבר, קרוב משפחה? האם זה מגיע מתוך זלזול בנשים באופן כללי ואולי קינאה בך ובקשר שלכם.
בכל מקרה לדעתי יש מה לעשות בקשר שלכם.
בעלך העיר לך - זה מעיד על כך שאיכפת לו. שהוא מנסה ליצור תקשורת בינכם וכפי שאת רואה, הוא גרוע בכך. את יכולה ואף צריכה לעזור לו
לדוגמא. תזמון:
תוכלי לומר לו שאינך רוצה לשמוע הערות על התנהגות שלך כשאתם ביחד עם המשפחה וזה כולל את הילדים.
אפשר לקבוע שאתם יושבים אחת לתקופה ודנים בכל הדברים שחשובים לשניכם.
כשאתם לא עייפים (לא ב12 בלילה אבל אולי גם לא לאחר יום עבודה)
כשאף אחד מכם לא רעב, לא לאחר אירוע משפחתי או לפני שיוצאים וגם לא במהלכו (הערה רלוונטית כן- הערה על משקל שהיא לא דבר שאפשר לשנות לפני שיוצאים, אין סיבה להעיר לפני שיוצאים)
ובאופן כללי כשאתם שניכם לא בלחץ.
חשוב שהוא ידע שמפריע לך שהוא מדבר על כך עם אחיו ושאת מצפה ממנו לגיבוי.
כלומר, שעל בעיות ביניכם הוא ידבר איתך בלבד.
אם זה נשמע לך קשה מידי את חייבת לדעתי להעזר באיש מקצוע.
איש מקצוע ניטרלי.. שעוסק רק ביעוץ זוגי או משפחתי.
ולא מכיר אתכם לא מטיפולים קודמים ולא מהיסטוריה אחרת.
אני לא חושבת שצריך לזלזל בבעלך בדיוק כפי שלא צריך לזלזל בך. כינויי גנאי אינם במקום ובפרט מצידך. הם פוגעים גם בך שהרי שניכם זוג.
מכיוון שלנצח הוא יהיה אב ילדייך לדעתי עלייך לכבד אותו וגם לדרוש כבוד מצידו ויכול להיות שתצטרכו להעזר בהדרכה כי את לא נוטה לספר מה מפריע לך. אולי את מבליגה עד לשלב שאת מתפרצת. אבל אולי יש דרכים אחרות?
ברמה המיידית של הפגיעה טוב תעשי אם תתרחקי מהגיסים אבל הבעיה היא לא הגיסים. בעלך בעצם "השתמש" בהם כמתווכים. לא עדיף אדם אחר שאתם תבחרו ביחד?
מכיוון שבעלך בוודאי לא רוצה שיהיה לך ולו רע, מדובר לדעתי בחוסר הבנה
וכעס הוא רגש שאת יכולה להעזר בו אל תתעלמי בכלל לא "היה ונגמר"
מדובר בבעלך. האדם שאת גרה איתו, שמגדל את ילדיכם המשותפים
ואת בחרת בו במידה מסוימת מכיוון שהוא גורם לך להרגיש כילדה פגועה מפני שאנחנו נמשכים לעיתים למקומות שפגעו בנו באופן בלתי מודע..
מצד אחד יש לך הזדמנות לנסות לתקן ומצד שני יש לך את המחויבות לכך לא רק כלפי עצמך אלא גם כלפי הילדה שבך, והילדים שלך.
יש לך לא רק רגשות קשים כילדה גם אנרגיות וגם רצון לתיקון - האם את מרגישה בכך?
הילדים כשיראו כבוד בין ההורים ותקשורת ילמדו גם מבלי שתרצי.
אל תזלזלי ברגשות שלך את נפגעת ואת יכולה להתגבר אבל כדאי למצוא גם פתרון לעתיד. וזה לא יקרה ביום אבל אם תתמקדי בבעיה - בקשר עם הבעל ותחשבי ותפעלי כדי לשפר אותו, יש סיכוי שהוא ישתפר.
תביני שמדובר כפי שנאמר מחוסר ידע ולא מרוע אלא מחוסר בתקשורת, ויכול להיות בסכסכנות כפי שאמרת ואולי גם הבלגה מצידך. עליכם ללמוד לתקשר אחרת גם את וגם בעלך. זאת דעתי (הבלתי מחייבת כמובן.)
אני מקווה שהרגשתך השתפרה מעט.
חשבתי על ההודעה שכתבת, אני יכולה להבין את הכאב שלך והזעם על הגיסים והרצון לזלזל ב"דעתם". מצד אחד זה נכון, לא כדאי לנו להעמיד את ההערכה העצמית שלנו על בסיס דעות של מישהו אחר כולל של המשפחה והגיסים.
ומצד שני הסיבה שנפגעת היא מכיוון שהאמנת במה שהם אמרו, שיש לך עודף משקל מסויים בעינייך. אבל לא רק מהאמת האובייקטיבית נפגעת. את נפגעת גם מכיוון שבעלך לא עמד לצידך, ומכיוון שהוא כביכול לא מרגיש נוח עם המראה שלך והעביר עליך ביקורת בצורה עקיפה ובנוכחות הילדים מה שהיה גם משפיל גם מפתיע וגם כאב שאינו מבין לליבך והעיר לך בזמן לא מתאים ואף פגע בקשר בינך לבין הגיסים ואולי שאר משפחתו ואף פגם בהנאת הבילוי המשפחתי שעד לאותו רגע הייתה נעימה.
אני חייבת להוסיף שבניגוד ל"עליהום" שקיבלו הגיסים וחכמתם, לדעתי הבעיה היא פחות הגיסים.
מאין לדעתך מגיע הסכסכנות במשפחה שלך? האם האחים שלו רווקים או ללא אישה ומקנאים בכם? האם זה מגיע ממישהו אחר שהוא מעריך, חבר, קרוב משפחה? האם זה מגיע מתוך זלזול בנשים באופן כללי ואולי קינאה בך ובקשר שלכם.
בכל מקרה לדעתי יש מה לעשות בקשר שלכם.
בעלך העיר לך - זה מעיד על כך שאיכפת לו. שהוא מנסה ליצור תקשורת בינכם וכפי שאת רואה, הוא גרוע בכך. את יכולה ואף צריכה לעזור לו
לדוגמא. תזמון:
תוכלי לומר לו שאינך רוצה לשמוע הערות על התנהגות שלך כשאתם ביחד עם המשפחה וזה כולל את הילדים.
אפשר לקבוע שאתם יושבים אחת לתקופה ודנים בכל הדברים שחשובים לשניכם.
כשאתם לא עייפים (לא ב12 בלילה אבל אולי גם לא לאחר יום עבודה)
כשאף אחד מכם לא רעב, לא לאחר אירוע משפחתי או לפני שיוצאים וגם לא במהלכו (הערה רלוונטית כן- הערה על משקל שהיא לא דבר שאפשר לשנות לפני שיוצאים, אין סיבה להעיר לפני שיוצאים)
ובאופן כללי כשאתם שניכם לא בלחץ.
חשוב שהוא ידע שמפריע לך שהוא מדבר על כך עם אחיו ושאת מצפה ממנו לגיבוי.
כלומר, שעל בעיות ביניכם הוא ידבר איתך בלבד.
אם זה נשמע לך קשה מידי את חייבת לדעתי להעזר באיש מקצוע.
איש מקצוע ניטרלי.. שעוסק רק ביעוץ זוגי או משפחתי.
ולא מכיר אתכם לא מטיפולים קודמים ולא מהיסטוריה אחרת.
אני לא חושבת שצריך לזלזל בבעלך בדיוק כפי שלא צריך לזלזל בך. כינויי גנאי אינם במקום ובפרט מצידך. הם פוגעים גם בך שהרי שניכם זוג.
מכיוון שלנצח הוא יהיה אב ילדייך לדעתי עלייך לכבד אותו וגם לדרוש כבוד מצידו ויכול להיות שתצטרכו להעזר בהדרכה כי את לא נוטה לספר מה מפריע לך. אולי את מבליגה עד לשלב שאת מתפרצת. אבל אולי יש דרכים אחרות?
ברמה המיידית של הפגיעה טוב תעשי אם תתרחקי מהגיסים אבל הבעיה היא לא הגיסים. בעלך בעצם "השתמש" בהם כמתווכים. לא עדיף אדם אחר שאתם תבחרו ביחד?
מכיוון שבעלך בוודאי לא רוצה שיהיה לך ולו רע, מדובר לדעתי בחוסר הבנה
וכעס הוא רגש שאת יכולה להעזר בו אל תתעלמי בכלל לא "היה ונגמר"
מדובר בבעלך. האדם שאת גרה איתו, שמגדל את ילדיכם המשותפים
ואת בחרת בו במידה מסוימת מכיוון שהוא גורם לך להרגיש כילדה פגועה מפני שאנחנו נמשכים לעיתים למקומות שפגעו בנו באופן בלתי מודע..
מצד אחד יש לך הזדמנות לנסות לתקן ומצד שני יש לך את המחויבות לכך לא רק כלפי עצמך אלא גם כלפי הילדה שבך, והילדים שלך.
יש לך לא רק רגשות קשים כילדה גם אנרגיות וגם רצון לתיקון - האם את מרגישה בכך?
הילדים כשיראו כבוד בין ההורים ותקשורת ילמדו גם מבלי שתרצי.
אל תזלזלי ברגשות שלך את נפגעת ואת יכולה להתגבר אבל כדאי למצוא גם פתרון לעתיד. וזה לא יקרה ביום אבל אם תתמקדי בבעיה - בקשר עם הבעל ותחשבי ותפעלי כדי לשפר אותו, יש סיכוי שהוא ישתפר.
תביני שמדובר כפי שנאמר מחוסר ידע ולא מרוע אלא מחוסר בתקשורת, ויכול להיות בסכסכנות כפי שאמרת ואולי גם הבלגה מצידך. עליכם ללמוד לתקשר אחרת גם את וגם בעלך. זאת דעתי (הבלתי מחייבת כמובן.)
בהמשך למה שבילי כתבה, באמת מעניין לברר:
מה היתה בעצם בצורה של בכלל בהערה שלו? הוא נפגע מהביקורת שכאילו הופנתה כלפיו (באמת מתוך גישה שובניסטית... ) והפנה אותה אליך כדי שלהבא "לא תעשי לי בושות" כביכול? הוא טוען את אותם דברים ורוצה להביא חיזוק לדעתו מדברי הגיסים? הוא נהנה לסכסך? הוא נהנה לפגוע בך?הוא נהנה לרכל ולא חושב על תוצאות הרכילות? הוא רוצה להשיג ממך תוצאה אופרטיבית - שתשני את סגנון הלבוש? שתתחילי דיאטה?
הכל אופן ומכל מניע דבריו מכאיבים ומשפילים ולא היו צריכים להאמר. אבל התגובה אליו צריכה להיות בהתאם לסיבת אמירת הדברים.
מה היתה בעצם בצורה של בכלל בהערה שלו? הוא נפגע מהביקורת שכאילו הופנתה כלפיו (באמת מתוך גישה שובניסטית... ) והפנה אותה אליך כדי שלהבא "לא תעשי לי בושות" כביכול? הוא טוען את אותם דברים ורוצה להביא חיזוק לדעתו מדברי הגיסים? הוא נהנה לסכסך? הוא נהנה לפגוע בך?הוא נהנה לרכל ולא חושב על תוצאות הרכילות? הוא רוצה להשיג ממך תוצאה אופרטיבית - שתשני את סגנון הלבוש? שתתחילי דיאטה?
הכל אופן ומכל מניע דבריו מכאיבים ומשפילים ולא היו צריכים להאמר. אבל התגובה אליו צריכה להיות בהתאם לסיבת אמירת הדברים.
את שואלת את אותן שאלות שהמטפלת שלי העלתה
אני מניחה שהוא הרגיש נחות מול אחיו וחווה את הביקורת כמופנית גם כלפיו. זה הכאיב לי מאד, אבל זה שלו לחלוטין. זכותו לומר את דעתו, כמו שזכותי לומר לו שהמראה הלא מגולח נראה מוזנח. וזכותי להמשיך להתלבש כרצוני, בדיוק כמו שזכותו להתעלם מבקשותיי להעביר סכין גילוח או מכונה על פרצופו. אני לא עושה לו דווקא. הוא הציע שאלבש ג'ינסים. מה לעשות שאני לא אוהבת?
אני מניחה שהוא הרגיש נחות מול אחיו וחווה את הביקורת כמופנית גם כלפיו. זה הכאיב לי מאד, אבל זה שלו לחלוטין. זכותו לומר את דעתו, כמו שזכותי לומר לו שהמראה הלא מגולח נראה מוזנח. וזכותי להמשיך להתלבש כרצוני, בדיוק כמו שזכותו להתעלם מבקשותיי להעביר סכין גילוח או מכונה על פרצופו. אני לא עושה לו דווקא. הוא הציע שאלבש ג'ינסים. מה לעשות שאני לא אוהבת?
הי בילי,
מתנצלת על התגובה המאוחרת (הילדים בחופש).
בוודאי שאני כועסת על הגיסים. וגם על בעלי, זה לא סותר. בואי נאמר שהערות שליליות על מראה חיצוני זה משהו שלדעתי צריך להיות שמור למערכות יחסים קרובות בהן ברור שהאדם השני הוא בעדי וגם אז, בצורה יפה ועל דברים ברי שינוי בלבד. דבר אחד לומר לאשתך שלדעתך השמלה השחורה מחמיאה לה יותר מהאדומה, או שהאדומה יוצרת מראה רחב יותר, ודבר אחר הוא למתוח ביקורת על לבושה של אשת אחיך, עמה אתה בקשר של שיחות חולין בלבד, בפניו. יש בכך משהו מאד פטרוני, גס רוח וחסר טאקט. ובכלל, זה ממש ממש לא העסק שלך!
אגב, אחיו של בעלי נשואים, לנשים דקיקות, מהסוג שחוזר לגזרה דקה וחצי אחרי כל לידה. אני לא חושבת שהם מקנאים, אני חושבת שהם משחזרים דינמיקה בה הוא מונמך ביחס אליהם (אני מרוויח יותר ממך... יש לי בית יותר יפה... ואשה יותר חתיכה שמתלבשת יותר יפה) אני אישית עברתי תהליך ופחות מתעסקת בעניינים חיצוניים (לא מזניחה את עצמי, את הילדים או את הבית, אבל לא חושבת שאני שווה פחות כי הבית שלהם יותר יפה או בגלל שאין לי כסף לקנות בגדים יקרים ולעשות גוונים במספרה כל חודשיים). אני מניחה שנפגעתי כי הביטחון העצמי שאני מנסה לבנות בשנים האחרונות עדיין מאד שברירי וקל לערער אותי.
בסופו של דבר, אתלבש איך שמתאים לי ואצטרך להתחזק מספיק מבפנים כדי לא לתת לביקורת לערער אותי.
לגבי בעלי, כמובן שהקשר איתו הרבה יותר חשוב מהקשר עם הגיסים וכבר כתבתי(בתגובה ללאורה) שאם בעלי היה תומך בי הייתי נפגעת פחות. הוא שותף לדעתם, אבל כבן זוג היה עליו לתמוך בי מול אחיו. הוא לא חזק מספיק מולם וחבל מאד, אבל זה עניין שלו.
בטיפול זוגי כבר היינו, משימות כמו לקבוע שעה ולדבר על דברים שמפריעים לנו בזוגיות כבר ביצענו, שיחות ארוכות כבר ניהלנו...בסופו של דבר, מדובר על דפוסים אישיותיים שבאים לידי ביטוי בכל תחומי החיים, בין היתר גם בזוגיות, לא רק בבעיית תקשורת, וכאלה יכולים להשתנות רק בעבודה עצמית מאומצת של כל אחד מאיתנו בנפרד. אני עובדת על הדפוסים שלי. מקווה שהוא יעבוד על שלו, ואם לא, כנראה שבסופו של דבר נפרד... זו לא השאיפה שלי, אני עדיין מקווה שהשינוי שלי ישפיע גם עליו, אבל את זה רק הזמן יגיד...
תודה על התגובה, בילי. שבת שלום
מתנצלת על התגובה המאוחרת (הילדים בחופש).
בוודאי שאני כועסת על הגיסים. וגם על בעלי, זה לא סותר. בואי נאמר שהערות שליליות על מראה חיצוני זה משהו שלדעתי צריך להיות שמור למערכות יחסים קרובות בהן ברור שהאדם השני הוא בעדי וגם אז, בצורה יפה ועל דברים ברי שינוי בלבד. דבר אחד לומר לאשתך שלדעתך השמלה השחורה מחמיאה לה יותר מהאדומה, או שהאדומה יוצרת מראה רחב יותר, ודבר אחר הוא למתוח ביקורת על לבושה של אשת אחיך, עמה אתה בקשר של שיחות חולין בלבד, בפניו. יש בכך משהו מאד פטרוני, גס רוח וחסר טאקט. ובכלל, זה ממש ממש לא העסק שלך!
אגב, אחיו של בעלי נשואים, לנשים דקיקות, מהסוג שחוזר לגזרה דקה וחצי אחרי כל לידה. אני לא חושבת שהם מקנאים, אני חושבת שהם משחזרים דינמיקה בה הוא מונמך ביחס אליהם (אני מרוויח יותר ממך... יש לי בית יותר יפה... ואשה יותר חתיכה שמתלבשת יותר יפה) אני אישית עברתי תהליך ופחות מתעסקת בעניינים חיצוניים (לא מזניחה את עצמי, את הילדים או את הבית, אבל לא חושבת שאני שווה פחות כי הבית שלהם יותר יפה או בגלל שאין לי כסף לקנות בגדים יקרים ולעשות גוונים במספרה כל חודשיים). אני מניחה שנפגעתי כי הביטחון העצמי שאני מנסה לבנות בשנים האחרונות עדיין מאד שברירי וקל לערער אותי.
בסופו של דבר, אתלבש איך שמתאים לי ואצטרך להתחזק מספיק מבפנים כדי לא לתת לביקורת לערער אותי.
לגבי בעלי, כמובן שהקשר איתו הרבה יותר חשוב מהקשר עם הגיסים וכבר כתבתי(בתגובה ללאורה) שאם בעלי היה תומך בי הייתי נפגעת פחות. הוא שותף לדעתם, אבל כבן זוג היה עליו לתמוך בי מול אחיו. הוא לא חזק מספיק מולם וחבל מאד, אבל זה עניין שלו.
בטיפול זוגי כבר היינו, משימות כמו לקבוע שעה ולדבר על דברים שמפריעים לנו בזוגיות כבר ביצענו, שיחות ארוכות כבר ניהלנו...בסופו של דבר, מדובר על דפוסים אישיותיים שבאים לידי ביטוי בכל תחומי החיים, בין היתר גם בזוגיות, לא רק בבעיית תקשורת, וכאלה יכולים להשתנות רק בעבודה עצמית מאומצת של כל אחד מאיתנו בנפרד. אני עובדת על הדפוסים שלי. מקווה שהוא יעבוד על שלו, ואם לא, כנראה שבסופו של דבר נפרד... זו לא השאיפה שלי, אני עדיין מקווה שהשינוי שלי ישפיע גם עליו, אבל את זה רק הזמן יגיד...
תודה על התגובה, בילי. שבת שלום
גם אני עליתי המון במשקל
ואני כל-כך מבינה את הרגשתך.
אני מייללת לרופא המשפחה שלי שאי-אפשר ככה, תנודות פרועות כאלה במשקל, שהתרופות שאני לוקחת משמינות (הוצאתי סוף סוף הודאה מהרופא שאכן כך) שאני רוצה קיצור קיבה - וקיבלתי סירוב.
ניסית דיאטנית?
אם המשקל כל-כך מציק לך, כדאי לנסות.
ואל תלמדי ממני לשתות תה משלשל...
ואני כל-כך מבינה את הרגשתך.
אני מייללת לרופא המשפחה שלי שאי-אפשר ככה, תנודות פרועות כאלה במשקל, שהתרופות שאני לוקחת משמינות (הוצאתי סוף סוף הודאה מהרופא שאכן כך) שאני רוצה קיצור קיבה - וקיבלתי סירוב.
ניסית דיאטנית?
אם המשקל כל-כך מציק לך, כדאי לנסות.
ואל תלמדי ממני לשתות תה משלשל...
בטח שניסיתי
וגם קבוצות תמיכה, של הקופה ופרטיות.
זה עוזר, אבל בשורה התחתונה, הכל תלוי מוטיבציה. בניסיון האחרון, לפני כארבע שנים, נכנסתי לתהליך במלוא המרץ, הורדתי 13 ק"ג תוך ארבעה חודשים, הרגשתי מצויין (אשתו של הגיס המדובר העוותה פנים:"התכווצו לך הציצים") והעלתי הכל חזרה. לא בחצי שנה אבל תוך שנתיים בערך. תוך כדי הליכה לקבוצה, כן? בכל פעם ניסיתי להניע מחדש, ובכל פעם תוך יומיומיים חזרתי לאכול שטויות. לא צריך הרבה. יום אחד פרוסת עוגה, יום שני כמה עוגיות, יום שלישי עוד סנדביץ, יום רביעי 3 חתיכות פיצה לארוחת ערב. ואופס, חזרתי לנקודת ההתחלה פלוס...
אני לא שותה משלשלים ולא עושה שום דיאטת אינסטנט. כל הדברים האלה עושים הרבה יותר נזק מתועלת.
וההערות של האנשים דוחות. לא ברור מה עובר להם בראש...
וגם קבוצות תמיכה, של הקופה ופרטיות.
זה עוזר, אבל בשורה התחתונה, הכל תלוי מוטיבציה. בניסיון האחרון, לפני כארבע שנים, נכנסתי לתהליך במלוא המרץ, הורדתי 13 ק"ג תוך ארבעה חודשים, הרגשתי מצויין (אשתו של הגיס המדובר העוותה פנים:"התכווצו לך הציצים") והעלתי הכל חזרה. לא בחצי שנה אבל תוך שנתיים בערך. תוך כדי הליכה לקבוצה, כן? בכל פעם ניסיתי להניע מחדש, ובכל פעם תוך יומיומיים חזרתי לאכול שטויות. לא צריך הרבה. יום אחד פרוסת עוגה, יום שני כמה עוגיות, יום שלישי עוד סנדביץ, יום רביעי 3 חתיכות פיצה לארוחת ערב. ואופס, חזרתי לנקודת ההתחלה פלוס...
אני לא שותה משלשלים ולא עושה שום דיאטת אינסטנט. כל הדברים האלה עושים הרבה יותר נזק מתועלת.
וההערות של האנשים דוחות. לא ברור מה עובר להם בראש...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.