שופט משמיע "איומים" כלפי התובע לאחר סיום החקירה הנגדית שלו

[קלייטון.ש]

דיווח שקיבלתי לפני זמן קצר מחבר שתובע את המעסיקה לשעבר. החבר ישב לחקירה הנגדית ובסיום החקירה, כאשר כבר התקבלה החלטה שהחקירה הנגדית של עדי הנתבעת תידחה למועד אחר, השופט השאיר באולם את עורכי הדין בלבד, והבהיר לבאת כוחו של התובע שמצבו גרוע מאד, שהוא - השופט - מתכוון לשלול לו את פיצויי הפיטורין ואת כל השכר שתבע. נימוקיו - לדברי באת הכוח - מופרכים ומוזרים ולא הגיוניים. אמרה לשופט שהיא תשמח לקרוא את נימוקי פסק הדין, והשופט אמר לה בתגובה שהוא "ימצא דרך" איך לנסח את ההחלטה.
המסר של השופט הוא שכדאי לתובע להתפשר על סכום שהשופט הזה הציע בקדם דיון. כלומר השופט החליט בשלב זה להציע לצדדים שוב את אותה הצעת פשרה. יש להעיר שהסכום בו מדובר רחוק מאד מאפס - לטובת התובע. כך שההצעה לא מתיישבת עם ה"איומים".
באת הכוח שהיתה לאורך הדרך יחסית בעד פשרה יצאה אל התובע רותחת ולמעשה הפכה את ההמלצה העומדת שלה והמליצה לו - תוך שהיא מבהירה את הסיכונים (להפסיד לגמרי במשפט על כל הכרוך בכך) - לסרב להצעת הפשרה ולהמשיך בהליכים. כבר מדברים על ערעור ועוד יש דרך לקבלת פסק הדין בערכאה זו.
יש לציין שבחקירה הנגדית של התובע לא עלו חידושים ביחס לדברים האמורים בכתבי התביעה וההגנה וכיוצא באלה. המידע העקרוני ביחס לתיק היה ידוע כבר לשופט.

יש דבר כזה? באת הכוח אומרת שההתנהגות של כבוד השופט חריגה מאד. מקובל ככה ששופט עוד לא שמע את עדי הנתבעת - ויש הרבה שאלות קשות להפנות אליהם - והוא ככה מתנפל על התובע (דרך באת כוחו)?

עריכה: החבר דיבר איתי שוב והוא הכניס לעצמו לראש שהשופט בעד הנתבעת והוא מרגיש בעקבות החקירה הנגדית ועוד כמה דברים שעלו (כמו הוכחת זיוף מצד הנתבעת) שהוא ייאלץ לנסח פסק דין שיפגע קשה בנתבעת, ולכן הוא מפעיל לחץ אימים על התובע לקחת את הכסף הזה. כי פסק הדין שהוא ייאלץ לנסח ייתן לתובע הרבה יותר. זה יכול להיות?

 

[עוד עמית גורביץ]

למרות רוח הדברים העולה מדברייך, לא ניראה שיש פסול כלשהו בתהליך.
זהו השופט היושב בדין וכותב את הפס"ד, וזו התרשמותו מהדברים.
לא ציינת כי נפל דופי מקצועי (עובדתי/משפטי) בחוות דעתו ובהתרשמותו של השופט, שגיבש עמדתו אחרי שבתיק מצויים כבר כתב התביעה, כתב ההגנה, מסמכים שגולו בתצהירי גילוי המסמכים, תצהירים של כל הצדדים ואף נשמעה החקירה הנגדית של התביעה.
לא ציינת שנפל דופי אחר בהתנהלות השופט - כי הוא מכיר את אחד הצדדים או כל עילת פסלות שהיא.
השופט יוצא ידי חובתו בהצגת עמדתו בשלב הנוכחי ובמתן המלצה לצדדים.
מדובר בהליך שגרתי ושכיח, שנועד להקל על העומס בביה"ד ואולם גם לשמור על צדדים לבל יפגעו מדברים שהשופט יכתוב בפס"ד ואף יפסוק הוצאות משפט.
עדיין האפשרות בידכם - לקבל את ההצעה או להמתין לפס"ד, ואז לערער על נימוקיו המשפטיים ככל שתימצאו לנכון.
דרך הפשרה לא פעם עדיפה וניראה, ככלל, שטוב עשה השופט שהציג עמדתו כבר בשלב זה (לא כפה אותה - אלא הציג אותה), ואיפשר לצדדים "לחשב מסלול מחדש" ולהכיר במלוא הסיכונים והסיכונים בהליך בו הם מצויים. אין מדובר ב"איום".

 

[קלייטון.ש]

למרות רוח הדברים העולה מדברייך, לא ניראה שיש פסול כלשהו בתהליך.
זהו השופט היושב בדין וכותב את הפס"ד, וזו התרשמותו מהדברים.
לא ציינת כי נפל דופי מקצועי (עובדתי/משפטי) בחוות דעתו ובהתרשמותו של השופט, שגיבש עמדתו אחרי שבתיק מצויים כבר כתב התביעה, כתב ההגנה, מסמכים שגולו בתצהירי גילוי המסמכים, תצהירים של כל הצדדים ואף נשמעה החקירה הנגדית של התביעה.
לא ציינת שנפל דופי אחר בהתנהלות השופט - כי הוא מכיר את אחד הצדדים או כל עילת פסלות שהיא.
השופט יוצא ידי חובתו בהצגת עמדתו בשלב הנוכחי ובמתן המלצה לצדדים.
מדובר בהליך שגרתי ושכיח, שנועד להקל על העומס בביה"ד ואולם גם לשמור על צדדים לבל יפגעו מדברים שהשופט יכתוב בפס"ד ואף יפסוק הוצאות משפט.
עדיין האפשרות בידכם - לקבל את ההצעה או להמתין לפס"ד, ואז לערער על נימוקיו המשפטיים ככל שתימצאו לנכון.
דרך הפשרה לא פעם עדיפה וניראה, ככלל, שטוב עשה השופט שהציג עמדתו כבר בשלב זה (לא כפה אותה - אלא הציג אותה), ואיפשר לצדדים "לחשב מסלול מחדש" ולהכיר במלוא הסיכונים והסיכונים בהליך בו הם מצויים. אין מדובר ב"איום".

תודה לך על חוות הדעת שלך.
באת כוחו של התובע שהיא בחורה מקצועית ומנוסה וכל הזמן שידרה רצון לפשרה, יצאה מאד נסערת מהדיון. כמובן שהחבר נסער ואני מזדהה איתו.
הנקודה היא שלנתבעת יש שני עדים, שהגישו תצהירים רצופי שקרים וסתירות, הנתבעת נתפסה בזיוף מייל במהלך הדיון עצמו, לא הציגה בדל הוכחה לאף טענה שלה, הגישה תביעה נגדית מנופחת שכלל לא חקרה את התובע לגביה אף שהגיש תצהיר נפרד בתביעה הנגדית, והחקירה הנגדית צפויה לחשוף עוד שלל בעיות בהתייחסות הנתבעת ומנהליה לתובע במהלך תקופת ההעסקה וגם מסביב לסכסוך שהוביל לפיטוריו.
אפשר היה לצפות שהשופט לכל הפחות ישמע את עדי הנתבעת ואיך הם מתמודדים עם הסתירות בתצהירים שלהם, לפני שהוא מגבש את דעתו.
אני מחכה שהחבר יעביר לי את תמלול הדיון (הדיון הוקלט) אבל ממה שהוא שמע מבאת כוחו, הנימוק של השופט לשלילת פיצויים הוא לא סביר לגמרי. אין בהתנהגות המסויימת של התובע שום עבירה. גם הנימוק לביטול הסכם השכר לא הגיוני.
אין ספק שהשופט מנסה לעזור לנתבעת, זה כבר ברור. השאלה אם יסתפק בניסיונות לא רשמיים לעזור לה, ע"י ניסיונות (זה כבר השלישי) להביא לפשרה, או שיתן להעדפתו המוקדמת ביטוי בפסק הדין. אם יעשה כך אין ספק שיוגש ערעור לארצי.

שאלנו את באת הכוח אם אפשר לבקש את פסילת השופט לאור ההעדפה והעמדה המוקדמת שהוא מפגין. אמרה - לא.
נראה מה יולידו החודשים הבאים.

 

[עוד עמית גורביץ]

שמורה לתובע כמובן הזכות להמשיך בתביעה, ולחקור את עדי הנתבעת על הסתירות שלדבריך עשויים להתגלות בעדותיהם.
לאחר מכן תוכלו לגבש שוב עמדתכם לאור הצעת השופט (ככל שהצד השני גם ימשיך בהסכמתו לפשרה).
לגופו של עניין רק תיארת את האוירה סביב הדיון והנאמר בו, אולם לא תיארת דבר לעניין העילות הנתבעות, סיכוייהן ונימוקיו המשפטיים של השופט גופא, כך שלא ניתן כלל לתת המלצה לגופו של עניין.
ככל שתמשיכו בהליך אסור יהיה לשופט "להתחשבן" עם הצד שסיכל את הפשרה, ובפס"ד אכן יהיה עליו להסביר נימוקיו המשפטיים להכרעתו, עליה תוכלו לערער.

 

[קלייטון.ש]

שמורה לתובע כמובן הזכות להמשיך בתביעה, ולחקור את עדי הנתבעת על הסתירות שלדבריך עשויים להתגלות בעדותיהם.
לאחר מכן תוכלו לגבש שוב עמדתכם לאור הצעת השופט (ככל שהצד השני גם ימשיך בהסכמתו לפשרה).
לגופו של עניין רק תיארת את האוירה סביב הדיון והנאמר בו, אולם לא תיארת דבר לעניין העילות הנתבעות, סיכוייהן ונימוקיו המשפטיים של השופט גופא, כך שלא ניתן כלל לתת המלצה לגופו של עניין.
ככל שתמשיכו בהליך אסור יהיה לשופט "להתחשבן" עם הצד שסיכל את הפשרה, ובפס"ד אכן יהיה עליו להסביר נימוקיו המשפטיים להכרעתו, עליה תוכלו לערער.

מבחינת העילות התיק פשוט וגם השופט אמר את זה בהתחלה. המעסיקה התחייבה לשלם לעובד סכום מסויים ולא עמדה בהתחייבותה באופן מלא (עמדה חלקית). כמו כן פיטרה את העובד ולא שילמה לו פיצויים, בלי להציג עילה טובה. השופט אמר בקדם שאת ההתחייבות ואת הפיצויים צריך לשלם.
אבל התיק כנראה מסתבך כי כנראה השופט עם ההחשפות לחומרים מרגיש שיחסי הכוח בתקופת ההעסקה היו חריגים והפוכים, כי העובד החזיק בכוח משמעותי מול מנהלי הנתבעת. בדרך כלל המעסיק חזק והעובד חלש, ופה היה מצב הפוך לגמרי. לכן יכול להיווצר הרושם שההטבות הושגו באמצעות כוח שהוחזק שלא כדין, ושמעשה הפיטורים נעשה מתוך מצוקתה של המעסיקה שניסתה לפתור בעיה עם עובד שמחזיק שלא-כדין בכוח שלא אפשר לה לנהל את עסקיה כרצונה.
השופט זורק כל מיני טיעונים ואזהרות, ומחליף אותם במשך הזמן, ואני חושב שהוא עושה זאת כי עוד לא גיבש בדיוק את דעתו לגבי הבעיה שהוא מרגיש שהיתה שם עם יחסי הכוח. הוא רואה בעיה אבל לא יודע בדיוק להגדיר אותה.

שוחחתי עם החבר ומסרתי לו שלדעתי אין טעם להתחפר בשקרים ובסתירות של עדי הנתבעת. יש שם שני עדים, אחד לכאורה יותר חשוב והאחר פחות, אבל מהיכרות רבת שנים של הסיפור שם אני משוכנע שזה הפוך. התצהיר של העד החשוב (לדעתי) מלא שקרים וסתירות, אבל הם כל כך שטחיים שלא יועיל להתעכב עליהם. אם הם אמת זה לא משנה, ואם הם שקר זה שקר לא חשוב. באת הכוח לא כל כך יודעת מה לעשות בתצהיר הזה ולכן רוב השאלות שתכננה הן "האם הצהרת זאת מידיעה אישית". העד יגיד שלא, אז מה?
לדעתי דווקא העד הזה יכול לשפוך הרבה אור על מערכת היחסים ועל יחסי הכוח, ולכן קו החקירה צריך לעזוב את התצהיר ולבחון את ההיסטוריה ואת הבחירות של המעסיקה בהתנהלותה מול העובד. אפשר לצאת מסעיפים מסויימים בתצהיר, שהם דווקא כן קשורים לאמת, ולבנות משם חקירה שתברר את הסוגיה המרכזית שכנראה מטרידה את בית הדין. אני חושב שבתכנון נכון אפשר יהיה לשכנע את בית הדין שהעובד החזיק אמנם בכוח, אבל החזיק בו כדין ובהסכמתה המלאה של המעסיקה.
סיכמתי עם החבר שאנחנו נעבוד ביחד על הצעה לקו חקירה נגדית, מתוך הידע שלנו וההכרות את הנפשות הפועלות, ובאת הכוח תוכל להשתמש בזה לבניית החקירה הנגדית שתנהל בדיון הוכחות הבא.

 

[עוד עמית גורביץ]

הצעות פשרה הן תמיד נגזרת של ראיית הדברים בנקודת זמן נתונה, והסכמה של שני הצדדים.
שאוף לאפשרות כי הצעת הפשרה של השופט תעמוד בעינה אף לאחר סיום דיון ההוכחות, ושקלו אז לגופו של עניין.
עדיין מהמתואר על ידך באשר להתנהלות השופט בעצם הצעת הפשרה - הינה כדין.

 

[קלייטון.ש]

הצעות פשרה הן תמיד נגזרת של ראיית הדברים בנקודת זמן נתונה, והסכמה של שני הצדדים.
שאוף לאפשרות כי הצעת הפשרה של השופט תעמוד בעינה אף לאחר סיום דיון ההוכחות, ושקלו אז לגופו של עניין.
עדיין מהמתואר על ידך באשר להתנהלות השופט בעצם הצעת הפשרה - הינה כדין.

אין סיכוי שהתובע יתפשר וזה גם אם הצעת הפשרה תהיה בדיוק מה שתבע.
בעניין הזה קצת מפתיע אותי שהשופט לא מזהה שהתובע אפילו לא שוקל את הצעות הפשרה של בית הדין.
מדובר באדם מבוגר, מעל 60, שהתגרש מאשתו הראשונה והתאלמן מהשניה. ילדיו מנוכרים לו ולא רוצים ממנו שום דבר.
זה לא איש נחמד בלשון המעטה ועקשנות היא אחת התכונות העיקריות שלו.
יש לו מספיק כסף לחיות את שארית חייו עוד לפני שהתחיל לקבל קצבה ופנסיה. כך שהכספים הצפויים לו מזכיה במשפט לא חסרים לו ולמעשה הוא לא יודע מה יעשה בהם. כנראה יכפה אותם על ילדיו בצוואה.
הוא חי לבד, לא ניסה אפילו למצוא עבודה אחרי פיטוריו, וכל זמנו מוקדש למשפט הזה.
המשפט הזה הוא מה שנותן לחייו משמעות ואני בטוח שהוא ינסה למשוך אותו כמה שיותר זמן וכמה שיותר רחוק.
מבחינתו כל הסיפור הזה הוא הרפתקה וחוויה. הוא לא יוותר עליה בשום אופן.

 

[עוד עמית גורביץ]

בהעדר נכונות לפשרה מצד השני השני - כל הדיון הוא תיאורטי בלבד שכן אתם ממשיכים בניהול המשפט....
לא ניתן לכפות פשרה על אף צד, בלא הסכמתו.

 

[קלייטון.ש]

בהעדר נכונות לפשרה מצד השני השני - כל הדיון הוא תיאורטי בלבד שכן אתם ממשיכים בניהול המשפט....
לא ניתן לכפות פשרה על אף צד, בלא הסכמתו.

אין שאלה לגבי אפשרות הפשרה.
השאלה היא איך מנהלים משפט מול שופט עוין, שהוא בבירור לצד המעסיק ונגד העובד שהוא התובע.
איך מנהלים משפט כאשר השופט משגר אזהרות לא רציונליות, מאיים לשלול פיצויים איפה שאין אפילו בדל עבירה לא כל שכן עילה לסנקציה הכי חמורה בדיני עבודה שמופעלת במשורה אפילו נגד עובדים שגנבו ורימו וגרמו נזק רב בזדון - מה שבשום אופן לא קרה כאן, מאיים לבטל הסכמים ברורים שנעשו בכתב, משנה את עמדתו מרגע לרגע, והכל במטרה להפחיד בעיקר את התובע.
כבוד השופט יוצר בבית הדין תחושה קפקאית, והשאלה איך מתנהלים. במיוחד איך מתנהלים כך שהשופט לא ינסח פסק דין שיסגור את אפשרות הערעור.

 

[עוד עמית גורביץ]

מוזמן לקרוא שוב את תשובתי הראשונה והמפורטת.
לא התרשמתי כי מדובר ב"שופט עוין" או "לא רציונאלי", אלא כמי שנחשף לחומר מבקש לחוות את דעתו ולמזער סיכונים למי מהצדדים.
כפי שכתבתי, חרף התיאור שלך לא נשמע כי יש משהו חריג או פסול בהצעת השופט, וככל שיינתן פס"ד והאמור בו לא יראה לכם - תוכלו לערער עליו.