*דוגמית*
princess of love כתבה בפורם שוקולד עדכון מוצלח במיוחד לסיפור היפהפייה הנרדמת... היפיפייה הנרדמת-הגרסה השוקולדית נכתב מחדש ע"י-דפנה- princess of love הזמן:לפני הרבה הרבה שנים בארץ רחוקה, היו מלך ומלכה. נולדה להם בת. המסיבה להולדת הבת. המלך והמלכה מדברים עם שלושת הפיות, הגיע הזמן לחלוקת המתנות. ורדינה ניגשת ולוחשת ברכה: "לנצח יהיו לך חיים מתוקים כמו שוקולד חלב כחלונה רוכנת ולוחשת באזנה: "ילדתי, יפה תהיי כמו פחזנית שוקולד מתוקה כתומנטה השמנמונת ניגשה אל העריסה ואז הופיעה במקום ליקריציטה, המכשפה הרעה. "תינוקת, כשתגדלי ובת 16 תהיי, שוקולד תאהבי עד מאוד, ובים הולדתך בדיוק תטעמי חטיף שוקולד, ותמותי!!! זעקה עברה באולם והמכשפה נעלמה. המלכה החלה לבכות חרישית וכתומנטה אמרה את ברכתה: "ארכך את הקללה ילדתי הקטנה, קרמבו מוקה תאכלי, ולשנת 100 שנים תירדמי. אז יבוא נסיך וישחרר אותך מקללת המוות הזו. כך עברו להם 16 שנים, המלך ציווה לסלק את השוקולדים ממדינתו, ולכן כל אזרח במדינה סבל לפחות פעם אחת מהתקף חוסר שוקולד- לכן המלך החזיר בלית ברירה את השוקולדים. 16 שנים עברו. בממלכה שמחה גדולה, טבחי הארמון מבשלים את מיטב מאכלי השוקולד המוכרים יותר ופחות, הנסיכה מאושרת וגם הפיות. בערב, כולם מקושטים, חגיגיים, שמחים. הנסיכה לוקחת פרוסת עוגה עשירה בקרם שוקולד, מקרבת את החתיכה לפיה, שמה בפה ו.... נופלת. "הצילו! הבת שלי! תצילו אותה! בעלי! בעלי! עזרה! מישהו!" הפיות שלפו את שרביטיהן, הרימו את הנסיכה במהרה ולקחו אותה למגדל הגבוה ביותר. הן שמו במשקה השוקו המסורתי של הממלכה סם לשינה מכושפת למאה שנה. פתאום בבת אחת כולם נרדמו. מאה שנים עברו להן, וכל הנסיכים מכל הארצות ניסו להציל את הנסיכה האהובה, אך ללא הועיל. עד שיום אחד הגיע האחד. נסיך החלומות, האביר על הסוס בצבע חום שוקולד. הוא החל לטפס לראש המגדל לחפש אותה. ואז, הנסיך עמד בפתח החדר. הוא ראה את היפיפייה שוכבת על המיטה, עיניה עצומות, מסביבה עומדות הפיות: ורדינה, כחלונה וכתומנטה שומרות עליה. ליד המיטה היה שולחן קטן, עם פרח באגרטל. הוא קרב אליה, רצה לנשקה על שפתיה, שפתיים דובדבניות שכאלה.... הוא רכן, כמעט שנגע בשפתיה ואז- אז הוא ראה אותה. טבלת שוקולד בטעם האהוב עליו כל כך. הוא קם במהירות, חטף את החפיסה, פתח אותה מהירה, וטעם. אווווווו זה היה כל כך טעים..... הוא כל כך נהנה עד שאת הנשיקה הוא שכח ולדרכו מיד הלך......
