שוקיים הודו ביין

שוקיים הודו ביין

שלום
הכנתי היום עם במיה ברוטב עגבניות כתוספת.
לשוקיים הוספתי בצלים קטנים וגזר, קורנית ויין אדום.
שוקל להעביר את הנוזל לסיר או מחבת ולצמצם.



 

yair_bar

New member
מנהל
נראה טוב. הבמיה התאימה כתוספת?

אגב, מדוע בעצם לא תכין את השוקיים יחד עם הבמיה ברוטב? ככה לא יהיו שני רטבים שונים
 
נראה לי שהכיוון בבמיה להוסיף

לחות לבשר כי היא משחררת מעין רירית וזה מה שגורם לשוקיים להיות מויסטריות
וחוץ ובלי שום קשר השף מאוד אוהב במיה לפחות ככה זה נראה, לא ככה ?
 
במיה ונוזל רירי

שלום
עם במיה טריה אפשר לצמצם את הרירי ע"י טיגון קל בשמן.
במקרה של במיה קפואה (סנפרוסט) החלק הרירי כמעט ולא מורגש.
אני לא בטוח שהחלק הרירי עם מנה כמו שוקיים הודו מעורר תיאבון?
 
האמת שלא טעמתי עדיין


שלום
בשלתי אמש (שלישי) מפני שהיום (רביעי) אני לא פנוי בבוקר והתביל נועד לצהריים.
הריח של השוקיים נפלא.

1. אני מכין את הבמיה הרוטב עגבניות באופן תדיר. כך אוהבים אותו.
2. השוקיים ביין. לא בטוח שזה טוב עם במיה ויין...?
 

yair_bar

New member
מנהל
אני אומר שאם כבר הכנת רוטב עגבניות לבמיה

ואתה מתכוון לאכול את השוקיים עם הבמיה, אז אולי היה יותר נכון לבשל את השוקיים באותו סיר עם אותו הרוטב.
&nbsp
ברור שהטעמים של השוקיים ביין יהיו שונים מהטעמים של הבמיה ברוטב עגבניות. יכול להיות שיהיה מתאים ויכול להיות שיהיה פחות. מה שבטוח שאם היית מבשל ביחד היה יותר "מתאים" מהבחינה של טעמים אחידים
 
ואולי לא...

שלום
כאשר התוספת בטעם המנה העיקרית ולהיפך, אין גיוון.
זו אחת הסיבות למה אני לא אוהב אורז. טעמו נקי לא טעים לי. רק עם רוטב.
ואם אני אוכל רוטב בטעם...שוקיים הודו ביין, עם שוקיים הודו ביין, אין גיוון.

בעבודתי במלון, כל התוספות בושלו בנפרד מהמנות העיקריות.

בתפיסת המרק במזרח הרחוק, חלק מהמתכונים מכניסים את המרכיבים (שבושלו כ"א בניפרד) רק בצלחת ההגשה. שם הנוזל פוגש את הירק והבע"ד.
בדיוק הפוך מהגישה המזרח אירופאית או הקלאסית של בישול באותו נוזל, רק בהכנסת חומרי הגלם לפי זמן הריכוך.
 

yair_bar

New member
מנהל
השיקול בבישול האסיתי למיטב ידיעתי הוא מרקם

וטריות המרכיבים.
&nbsp
אני בטוח שגם אם היית מבשל את השוקיים עם ההודו לא היית מכניס את הבמיה לבישול ארוך של שעות, אלא מוסיף אותה חצי שעה מסוף הבישול.
&nbsp
אני מניח שלבית מלון יש שיקולים שונים בהכנת מזון. אבל אורז שמתבשל בנפרד יכול להיות תוספת למס' מנות בשר ולכן לא מבשלים אותו עם הבשר כדי שלא יקבל את הטעם של המנה הספציפית.
&nbsp
אני, אגב, מאד אוהב אורז ולמדתי אפילו לאהוב אותו יותר מאז שיש לי סיר אורז. התוצאה יוצאת כל כך מושלמת והבית מתמלא בריח של אורז בזמן הבישול שזה תענוג אמיתי
 


שלום
השוקיים הם שוקיים הודו. ("אני בטוח שגם אם היית מבשל את השוקיים עם ההודו ").
במיה לא מסתדר לי ביין. אין לי ספק שהשוקיים זקוקים ליותר זמן ריכוך מהבמיה.
לגזר ולבצל לא הייתה בעיה...
בבישול האסיאתי, זה גם הטעם. המפגש ה-1 עם זה די מרתק.
אכן, התוספות במלון נועדו להתאים לכל המנות העיקריות. עדיין המרק לקוסקוס נועד לקוסקוס. החמין בשבת נועד למצב הרוח

אורז
אני אוכל פעמיים בשנה אורז. והשנה כבר אכלתי
 

yair_bar

New member
מנהל
צודק - שכחתי לגבי האורז שאתה נמנע

כמובן שהתכוונתי שלא היית מבשל את השוקיים עם הבמיה...
&nbsp
אתה אוכל פעמיים בשנה אורז או פעמיים בשנה מנת פחמימות כלשהי? כי אם היו אומרים לי לאכול שתי מנות פחמימה בשנה - סביר להניח שזה לא היה אורז אלא משהו אחר
 
רשום בשורת הפתיח

שלום
מניחים בתבנית את חומרי הגלם: שוקיים (5) גזרים קטנים חתוכים לחצאים (7)
בצלצלים קטנים מקולפים (10) וקורנית (עלעלים על הכל וכמה זרדים מעל.
שופכים לתבנית 1/2 בקבוק יין אדום יבש, מכסים ברדיד ולתנור שחומם מראש ל-230 מע' C.
אחרי 20 דקות מורידים ל-200 מע' C לשעה.
אחרי שעה מורידים את הרדיד ומחזירים להשחמה (מעלים חום ל-230 מע' חזרה.
אחרי הזהבה הופכים שהצד הזהוב יכנס ליין והספוג ביין יהיה כלפי מעלה.
אחרי הזהבה, מורידים לתחתית (כמעט) ונותנים לו זמן לצמצום הנוזל בחצי).

אל תגיד לי שרצית את המתכון לבמיה!
 
תודה אבל לא הלך לי


האמת אכזבה
ניסיתי את המתכון, היין (שאולי השתמשתי ביין לא מתאים) אבל ההודו ספג טעמי לוואי, בגלל היין ההודו ויצא בצבע סגול מוזר ולא בצבע של התבשיל לך!
הטימין (בגלל שזה שבגינתי קמל לו, נאלצתי לרכוש אחד במרכול השכונתי) כמעט ולא העביר טעמים. לצערי לא הצליח לי


ובמיה ואני לא חברים, אבל שוב תודה
 
למעלה