שוק הנדל"ן במגזר הערבי משתנה

[ש מים]

לכן יש צורך בהרבה נציגי גופים מקצועיים

ובהפחתת כוחם של בעלי אינטרסים פוליטיים (אגב, גם בקרב "הגופים החוץ ממסדיים" יש נוכחות רבה מאוד לבעלי אג'נדה פולטית צרה!)

 

[ש מים]

בג"צ אינו גוף תכנוני!

אין לו היכולת והסמכות להחליט על קבלת התנגדות משיקולים תכנוניים (ולמרות זאת, נתקלתי כבר בכמה מקרים בהם סמכות שיפוטית לקחה והחליטה בתחומים שאין לה שום מושג והבנה בהם. וזה אכם אחד הכשלים החמורים ביותר של מערכת המשפט הישראלית.
והדבר לא נוגע רק לתחום התכנון והבניה.

 

[דן רוזנצביג]

בג"צ בוחן אם ההליך היה תקין

הוא בודק האם הנימוקים הם אכן מקצועיים בלבד ושלא קיימת כל השפעה זרה על התהליך.
אלמלא "מורא" הבג"צ - מי יודע אילו החלטות היו מתקבלות

 

[ש מים]

נכון.

 

[megashock]

אי כיבוד חוקי תכנון ובניה הוא גם אידיאולוגי

את ההצדקה לאנרכיה בתחום של חוקי התכנון והבניה במגזר הערבי מקבלים גם מבחינה אידיאולוגית של התנגדות שקטה לשלטון.
מה שכמובן חוזר כבומרנג שיש לו חלק משמעותי מאוד במצב הירוד של הישובים הערבים ושמשרת היטב את מי שמעוניינים להנציח את המצב הקיים כי הוא משרת את מטרותיהם.

 

[ש מים]

אולי. אבל אולי גם תרבותי.

אז עכשיו אכתוב כאן מה שלא הספקתי קודם:

לפני זמן-מה קיימתי שיחת רעים עם אחד האדריכלים הגדולים ביותר באום-אל-פחם. בחור די צעיר (לקראת סוף שנות ה-30),מאוד משכיל ודומיננטי במגזר. דיברנו על אחד מלקוחותיו, שביצא עבירות/חריגות בניה, ומשם השיחה התפתחה לכלל התופעה והיקפה במגזר. וזה מה שהוא אמר לי (אני חושב שכבר כתבתי את זה כאן, אגב):

"יש במגזר תופעה קלוקלת, שאנשים מבצעים חריגות בניה ומרגישים שהם 'חייבים' לבצע עבירות, גם אם אין לזה שום צורך ושום הצדקה!. התופעה רווחת וקיימת בעיקר בקרב הדור המבוגר יותר, שמרגיש ש-'אם הוא לא מבצע עבירת בניה, אז משהו לא בסדר איתו'. העבירות יכולות להיות גם במגרשים מאוד גדולים (אפילו דונם ויותר), שיש בהם קיבולות בניה ענקיות, מעל ומעבר לצורך של אותו אדם. במקרים כאלה הוא 'לא יכול' לבצע חריגות קיבולת, פשוט כי הקיבולות המאושרות גדולות מהצורך, ולכן הוא יחרוג מקווי-בניין, או יפלוש למגרש שכן או לשטח ציבורי, שכן זו הדרך היחידה שלו לבצע עבירה...".
בהמון (ומבלי לבצע סקר אמיתי, אלא רק "סקר אצבע", רוב עבירות בניה אינן על רקע אידיאולוגי. למשל - בבקה אל גרבייה - בה אין בכלל קרקעות מדינה, הרוב המוחלט של עבירות הבניה הינן פלישות לשטחים ציבוריים (בעיקר כבישים, אבל גם שטחים לבתי-ספר ומוסדות ציבור וכן לגנים ציבוריים). הנפגעים הבלעדיים מתופעה זו הינם תושבי העיר (ואכן, הזעם על התופעה ועל מבצעיה הוא ענק, אבל כולם נוהגים כך, כי אין אכיפה! והרציונאל ברור:
1. אם כולם נוהגים ככה, אז זו הנורמה, ו-"אני לא רוצה להיות שונה מכולם/פרייר של כולם".
2. אם אני לא אפלוש, אחרים יפלשו אלי.

ומי אחראי לאכיפה

לא, לא "המדינה"! אכיפת חוק התכנון והבניה בתחום הרשות המקומית (בטח ובטח שבתחום המבונה) הוא על אחריות וכתפי הוועדה המקומית לתכנון ובניה. רק א"כ - ביצוע החוק/האכיפה - נכנסת המדינה (המשטרה/החוק) לתמונה. אבל אין מה לדאוג. אף פעם לא מגיעים לשם.

)