שורשים דתיים של הליברליזם המודרני.
נתקלתי לא מזמן במאמר מעניין מאת הדיסידנט הישראלי-רוסי ישראל שמיר על השורשים הדתיים של הליברליזם המודרני. היות והוא כתוב ברוסית, הנני מתכבד להביא כאן את תמציתו בתרגום חופשי, שנלקח מתוך הרצאתו באוניברסיטת סנט-פטרבורג מסוף נובמבר שנה זאת. שורשים דתיים של הליברליזם המודרני. מקובל לחשוב שאין שום קשר בין ליברליזם ודת. ליברליזם אפילו מכחיש שהוא אידיאולוגיה ואם תשאל ליברל, הוא יענה שהוא בכלל נגד דת או אידיאולוגית כלשהי. בעבר באמת היו ליברלים כאלה, אך הליברליזם המודרני ששולט בארה"ב ובכל העולם המערבי, הוא למעשה אידיאולוגיה מיליטנטית ומסוכנת לא פחות, אם לא יותר מהקומוניזם. הדוקטרינה של דמוקרטיה וזכויות אדם שהאמריקאים הביאו על כידוני צבאה, בין היתר גם למזרח התיכון, היא צורה של יהדות חילונית או ניאו-יהדות. יש לה כל המאפיינים שלה כגון האמונה בשליחות ובלעדיות של ישראל. כשמתנכלים למסגדים באירופה ולכנסיות בישראל כולם שותקים, אך כל ציור גרפיטי על קירות בתי כנסת מעורר מיד רעש ומהומה. ממשלת ארה"ב מעריכה את נאמנות של בעלי בריתה ביחסם ליהודים. מוזיאון, או יותר נכון היכל או מקדש השואה, שוכן ליד הבית הלבן. תמיכה בישראל הוא תנאי בל יעבור להישרדות כל פוליטיקאי אמריקאי. היהדות היא הדת היחידה שהביקורת עליה אסורה בפורום כלשהו. נזכור איזה מהומה קמה בעקבות מכתב 500 אנשי רוח רוסים נגד גזענותה של ההלכה כפי שהיא מוצגת בספרו של פוסק ההלכה קארו. לעומת זאת, אם מכתב בנוסח דומה היה מופנה נגד הכנסייה הנוצרית, העולם היה עובר על סדר יום מהר מאוד. במדינת ישראל שולטים שנאה ופחד מפני הזרים, מדיניות ארה"ב מבטאת אותם הרגשות בקנה מידה עולמי. ניאו-יהדות היא הדת של האימפריה האמריקאית והמלחמות שלה במזה"ת מזכירים מין "ג'יהאד יהודי". העיראקים, למשל, כבר קוראים לאמריקאים "יהודים". מעמד הכנסייה במערב מתערער, ולא בלי עזרה של ארגונים כמו הליגה נגד השמצה (ADL) או ACLU (ארגון זכויות האדם). נשאלת השאלה: הרי היהדות היא דת מונותאיסטית, בדומה לנצרות או איסלם. מה הקשר בין היהדות ובין חילוניות, גלובליזציה, ניאו-ליברליזם, הרס ערכי המשפחה והטבע? הרי מי אם לא היהדות תומכת בערכי המסורת והמשפחה? התשובה פשוטה: ליהדות יש שתי פנים, כלפי היהודים וכלפי הגויים, ויש לה דרישות מנוגדות משניהם. בזאת היא נבדלת משאר הדתות כמו נצרות, איסלם או בודהיזם, שלא באים בשום דרישות לאלה שאינם נמנים על שורות מאמיניהם. לעומתם, היהדות לא רק שלא דורשת מהגויים לקבל את דתה – היא אף מערימה קושיים בדרכם להתגייר. ברם, יש לה כמה דרישות מהגויים. היא מעוניינת שלגוי לא תהיה דת משלו חוץ מאמונה כללית וסתמית באל אחד, ללא עזרה הדדית וללא קיום חגים דתיים משלו. ניאו-ליברליזם בהחלט עונה לדרישות הללו. לגויים אין שום צורך בזכויותיהם כקולקטיב, זכויות הפרט יספיקו להם. זכויות הקולקטיב צריכות להיות שמורות ליהודים בלבד, כלומר, שם המשחק הוא: זכויות אדם –עבור כולם, זכויות הקבוצה, הקולקטיב - רק עבור העם הנבחר. לכן, אצל הגויים אפשר גם לעודד פמיניזם והומוסקסואליות אשר פוגעים בערכי המשפחה. והרי אפשר גם לנצל גוי לא נשוי ביתר היעילות. מאבק בגזענות: ההגנה על זכויות המיעוטים המהגרים אצל הניאו-ליברלים חשובה יותר מהגנה על זכויות הרוב. הרי זה ידוע שרוב היהודים מרבים להגר ואינם מסוגלים להתקשר למקום אחד קבוע ולהרגיש שייכות, כי הרי כל מקום, חוץ מישראל, הוא גולה עבורם. בזמן שהליברלים המודרניים נאבקים נגד הצבת סמלים נוצריים במקומות ציבוריים בארה"ב, הם נמנעים להתמודד עם היהדות ועוברים בשתיקה כשסמלים יהודיים, כמו מנורות החנוכה, מוצבים בציבור. הביקורת על היהדות בעולם המערבי מיד מתפרשת כאנטישמיות שמנוגדת לחוק, בזמן שהביקורת על דתות אחרות לגיטימית בהחלט. בקיצור: הליברליזם המודרני זוהי גירסה של היהדות עבור הלא יהודים, ולא חופש מהדת כמו שמציגים אותו.
נתקלתי לא מזמן במאמר מעניין מאת הדיסידנט הישראלי-רוסי ישראל שמיר על השורשים הדתיים של הליברליזם המודרני. היות והוא כתוב ברוסית, הנני מתכבד להביא כאן את תמציתו בתרגום חופשי, שנלקח מתוך הרצאתו באוניברסיטת סנט-פטרבורג מסוף נובמבר שנה זאת. שורשים דתיים של הליברליזם המודרני. מקובל לחשוב שאין שום קשר בין ליברליזם ודת. ליברליזם אפילו מכחיש שהוא אידיאולוגיה ואם תשאל ליברל, הוא יענה שהוא בכלל נגד דת או אידיאולוגית כלשהי. בעבר באמת היו ליברלים כאלה, אך הליברליזם המודרני ששולט בארה"ב ובכל העולם המערבי, הוא למעשה אידיאולוגיה מיליטנטית ומסוכנת לא פחות, אם לא יותר מהקומוניזם. הדוקטרינה של דמוקרטיה וזכויות אדם שהאמריקאים הביאו על כידוני צבאה, בין היתר גם למזרח התיכון, היא צורה של יהדות חילונית או ניאו-יהדות. יש לה כל המאפיינים שלה כגון האמונה בשליחות ובלעדיות של ישראל. כשמתנכלים למסגדים באירופה ולכנסיות בישראל כולם שותקים, אך כל ציור גרפיטי על קירות בתי כנסת מעורר מיד רעש ומהומה. ממשלת ארה"ב מעריכה את נאמנות של בעלי בריתה ביחסם ליהודים. מוזיאון, או יותר נכון היכל או מקדש השואה, שוכן ליד הבית הלבן. תמיכה בישראל הוא תנאי בל יעבור להישרדות כל פוליטיקאי אמריקאי. היהדות היא הדת היחידה שהביקורת עליה אסורה בפורום כלשהו. נזכור איזה מהומה קמה בעקבות מכתב 500 אנשי רוח רוסים נגד גזענותה של ההלכה כפי שהיא מוצגת בספרו של פוסק ההלכה קארו. לעומת זאת, אם מכתב בנוסח דומה היה מופנה נגד הכנסייה הנוצרית, העולם היה עובר על סדר יום מהר מאוד. במדינת ישראל שולטים שנאה ופחד מפני הזרים, מדיניות ארה"ב מבטאת אותם הרגשות בקנה מידה עולמי. ניאו-יהדות היא הדת של האימפריה האמריקאית והמלחמות שלה במזה"ת מזכירים מין "ג'יהאד יהודי". העיראקים, למשל, כבר קוראים לאמריקאים "יהודים". מעמד הכנסייה במערב מתערער, ולא בלי עזרה של ארגונים כמו הליגה נגד השמצה (ADL) או ACLU (ארגון זכויות האדם). נשאלת השאלה: הרי היהדות היא דת מונותאיסטית, בדומה לנצרות או איסלם. מה הקשר בין היהדות ובין חילוניות, גלובליזציה, ניאו-ליברליזם, הרס ערכי המשפחה והטבע? הרי מי אם לא היהדות תומכת בערכי המסורת והמשפחה? התשובה פשוטה: ליהדות יש שתי פנים, כלפי היהודים וכלפי הגויים, ויש לה דרישות מנוגדות משניהם. בזאת היא נבדלת משאר הדתות כמו נצרות, איסלם או בודהיזם, שלא באים בשום דרישות לאלה שאינם נמנים על שורות מאמיניהם. לעומתם, היהדות לא רק שלא דורשת מהגויים לקבל את דתה – היא אף מערימה קושיים בדרכם להתגייר. ברם, יש לה כמה דרישות מהגויים. היא מעוניינת שלגוי לא תהיה דת משלו חוץ מאמונה כללית וסתמית באל אחד, ללא עזרה הדדית וללא קיום חגים דתיים משלו. ניאו-ליברליזם בהחלט עונה לדרישות הללו. לגויים אין שום צורך בזכויותיהם כקולקטיב, זכויות הפרט יספיקו להם. זכויות הקולקטיב צריכות להיות שמורות ליהודים בלבד, כלומר, שם המשחק הוא: זכויות אדם –עבור כולם, זכויות הקבוצה, הקולקטיב - רק עבור העם הנבחר. לכן, אצל הגויים אפשר גם לעודד פמיניזם והומוסקסואליות אשר פוגעים בערכי המשפחה. והרי אפשר גם לנצל גוי לא נשוי ביתר היעילות. מאבק בגזענות: ההגנה על זכויות המיעוטים המהגרים אצל הניאו-ליברלים חשובה יותר מהגנה על זכויות הרוב. הרי זה ידוע שרוב היהודים מרבים להגר ואינם מסוגלים להתקשר למקום אחד קבוע ולהרגיש שייכות, כי הרי כל מקום, חוץ מישראל, הוא גולה עבורם. בזמן שהליברלים המודרניים נאבקים נגד הצבת סמלים נוצריים במקומות ציבוריים בארה"ב, הם נמנעים להתמודד עם היהדות ועוברים בשתיקה כשסמלים יהודיים, כמו מנורות החנוכה, מוצבים בציבור. הביקורת על היהדות בעולם המערבי מיד מתפרשת כאנטישמיות שמנוגדת לחוק, בזמן שהביקורת על דתות אחרות לגיטימית בהחלט. בקיצור: הליברליזם המודרני זוהי גירסה של היהדות עבור הלא יהודים, ולא חופש מהדת כמו שמציגים אותו.