שורשים

[אלעד מכפר חוגלה]

שורשים

הרגעו, אני לא הולך לכתוב על פינק פלויד בהקשר לשיעוריי מתמטיקה, אבל אני כן הולך לכתוב על דברים אחרים בהקשרים פלוידיים אותנטיים. תמיד עניין אותי לדעת איך כל אחד שכותב כאן בפורום שנולד באחד העשורים האחרונים (גם אלו שלא נולדו באחד העשורים האחרונים) הכיר את המוזיקה של פינק פלויד, לכן הרגשתי לארג' ופרגנתי לעצמי שרשור עסיסי.

אז איך אתם, זאטוטים קטנים ומעצבנים, נערים ונערות, דודים ודודות, איך אתם הגעתם לצד האפל של הירח, לחומה ולצלוחית שבסודות מלאה? איך אתם הגעתם לרוג'ר, דיוויד, ניק וריק? האם פינק פלויד היא מחלה מולדת במשפחה שלכם? האם הלכתם ברחוב, החלקתם ונדבקה לכם מדבקה של פינק פלויד לפרצוף והחלטתם לבדוק מי זאת הלהקה המעצבנת הזאת ומצאתם את עצמכם מאוהבים עד השמיים? עזרו לאלעד לדעת, כי ידע זה כוח! (וגם ככה הוא מבקש נורא יפה, הוא אפילו ניסח בעבורכם שרשור...) תודה ושלום.

 

[RoieL]

אמא שלי

למדה אדריכלות וגרה בחד עם מישהו שהכיר לה את פינק פלויד בזמן שלמדה. כשהייתי בן שנתיים בערך היא השמיעה לי את הצד האפל [אבא שלי שנא אותם אז זה קרה כשהוא לא היה בבית]. דפיקות הלב וזה שאבא שלי התייחס לדיסק הזה בתור "הדיסק האסור" גרם לי לפחד ממנו עד גיל 10. ואז ניסיתי שוב, והתאהבתי.

 

[Ivory Flower]

אבא

מגיל ממש צעיר אני זוכרת שאבא היה משמיע דיסקים שלהם מדי פעם - בשישי אחה"צ ובנסיעות למשל.. ומאז שאני זוכרת את אוסף הדיסקים אני זוכרת גם כלמיני דיסקים שלהם שם. במיוחד אני זוכרת את WYWH כשהייתי חוזרת מבית הספר, ויודעת שמחר לא הולכים לשם, זה נשאר בראש שלי בהקשר משמח.

 

[The Walrus]

זה היה מעבר טבעי

אחרי הביטלס, מישהו המליץ לי, ראיתי אותם בlive 8, קניתי את הדארק סייד... והתאהבתי.

 

[holo]

אתה סתם משעמם.

 

[The Walrus]

טוב נו,

לפחות אצלי זה לא עבר מההורים (לצערי הרב, הלוואי שההורים שלי היו שומעים פינק פלויד).

 

[שלום חן]

במקרה, ממש במקרה...

חבר ללימודים, במכללה, גיל 22, השאיל לי את PULSE, כדי שאוכל להקליט את השיר שהיה חסר לי לאוסף השירים שלי Another Brick in the Wall part. II ושמעתי את כל ההופעה וזה היה אהבה ממבט ראשון. הפתיחה של ההופעה עם Shine on you crazy diamond ההמשך עם Hey You הסולו של High Hopes ובכלל השיר יוצא הדופן הזה, צד ב' עם The Dark Side of the Moon והסולו של Comfortably Numb זה היה אהבה ממבט ראשון.

 

[oneman2]

זה סיפור קצת מצחיק

בזמן הופעה של ערן צור ב"פאב" (מועדון צרעה- מסיבות ענק כל יום שישי!) ישבתי במחסן והכנתי יחד עם עוד כמה חבר'ה שלטי פרסום לעוד הופעות. אחריי ההופעה (כשצור יצא וישב איתנו בחוץ) שמו מוזיקה. אחד מהקטעים היה Is there anybody out there. שאלתי של מי זה, אמרו פינק פלויד, חזרתי הביתה ושמעתי את החומה (כמובן שהכרתי אותם לפני זה, אם "להכיר" פירשו לדעת את השם שלהם ואת another brick in the wall pt.2 שחורשים עליו בכל הסמינרים של הנוע"ל).

 

[Pink Floyd 117]

אבא שלי

כשהייתי ממש קטנה הוא החזיר אותי מהבית ספר והפעיל את הדיסק של THE WALL ישר על Another Brick in the Wall. במשך שנים די התעלמתי מהם (למרות שהתמכרתי לשיר) ואפילו לא ידעתי את שמם. יום אחד שמעתי מישהו אומר "פינק פלויד" בהפסקה. שאלתי את אבא עליהם והוא אמר שהם אלה ששרים את Another Brick in the Wall. מאז אהבתי אליהם רק גוברת!!!

 

[מורנא007]

בדשא בשכונה

זה היה ב- 1975 או 76 או 74, אני לא זוכר בדיוק. הלכתי עם חבר בשכונה, כאשר מאחד החלונות נשמעו צלילי הדארק סיד ושאלתי מה זה? הוא אמר פינק פלויד, זה טוב. בוא נישאר ונשמע עוד קצת. מאותו יום ידעתי שפינק פלויד זה טוב. אבל, התקופה היתה לפני הקמת רשת ג', והיו שידורים ברדיו אבל לא שמעתי אותם. באותם ימים לא היתה לי מערכת ואפילו לא היה רדיו קסטות. אפילו קודם לכך, הייתי שומע את התוכנית "חתול בשק", (אות הפתיחה של התוכנית נלקח מהאלבום טומי של המי) ששינו את שמה ל "לאב, לאם ולילד". אבל, מיד אחרי התוכנית שודרה מוסיקה מתקדמת (בין היתר שודרו פינק פלויד, * ). מיד פעם כשהסבתא לא היתה שמה לב הייתי ממשיך להאזין לרדיו גם לתוכנית ההיא. במרבית המקרים לא הרשו לי לשמוע את "הרעש" ההוא... הכרות עמוקה יותר עם המוסיקה ה"מתקדמת" (*) ערכתי בזמן השרות הצבאי ואחריו, בזכות שותפי לחדר שהשמיעו לי ג'נסיס, יס, פינק פלויד וקינג קרימזון (בניגוד לרצוני - אני רציתי לשמוע שירים בעברית), [גם חומרים יותר נדירים כמו קומוס נוגנו שם בשלב יותר מאוחר] עד שהאסימון נפל, וזה קרה אחרי חודשיים-שלושה. בזמן הלימודים באוניברסיטה, זנחתי את ההאזנות למוסיקה, והתמקדתי בלימודים

אחר-כך עברתי לשמוע מוסיקה קלאסית, עד שיום אחד גיליתי את פורום "רוק מתקדם" בנענע על כל שירשורי הוויכוחים שבו ואת האתר מתקדם (שהיו בניהול אורי ברייטמן). למען האמת, חזרתי לשמוע רוק מתקדם (*) בזכות ברייטמן. * - לצורך העיניין אני מכליל את פינק פלויד כמוסיקה מתקדמת ו/או כרוק מתקדם, למרות חילוקי הדעות בנידון.

 

[אלעד מכפר חוגלה]

מדוע לא הרשו לך לשמוע את "הרעש" הזה

? ומדוע סבתא שלך חשבה שזה רעש?

מזכיר לי את הסיפור שהם התראיינו לאיזה מקום והמראיין היה מאד עויין כלפיהם ושאל אותם למה זה חייב להיות כ"כ רועש...

 

[FunkyMonk]

בדיוק מאותה סיבה...

 

[מורנא007]

אני לא יכול לענות בשמה

כנראה פער הדורות. להזכירך, שנים אחדות קודם לכן, לא אישרו לחיפושיות הקצב להופיע בתל אביב מחשש כלשהוא לשלום הנוער.

 

[ציףציף1000]

זו היתה גם התגובה של הוריי

למוסיקה ששמעתי. אז עוד לא היה MP3, ולא דיסקמן ואפילו לא ווקמן. היינו, לא היו אוזניות, מלבד זוג שקניתי במיוחד ל'מערכת' המעפנית שהיתה לי - אבל זה רק אחרי 1979. לכן, ההורים נאלצו לשמוע את מה שאנחנו שמענו. והם לא אהבו את זה. עבורם, זה נשמע כמו ג'יבריש. ברבות השנים, הם התרגלו, ולמדו אפילו לחבב את זה. אבל זה לקח עשרות שנים.

 

[aviechoes]

אבא+סיפור

טוב זה התחיל מאבא מגיל 0 אני זוכר חלק מן השירים של פינק פלויד עד היום שאני שומע שיר של פינק פלויד מהתקופה עם סיד יש לי דז'ה וו (איך שלא כותבים את זה) עד גיל 12 רק זמזמתי את השירים האלה זה התחיל ברוקולנוע (מי שחיפאי זה בסינמטק מידי חודש) של קווין ששמו שם שיר של פינק פלויד שלא הכרתי מתוך ההופעה בפומפיי (בטעות טעו בדיסק אז בינתיים נתנו לראות לקהל) באותו ערב זכיתי עם חבר לזוג כרטיסים חינם לערב הבא שיה לד זפלין נגד פינק פלויד (ערב אחד החזקים שהיה) אבא שלי ואבא של חבר שלי (הם גם חברים) באו איתנו על הבמה עולה איש מציג את שמו : " שלום אני אורי ברייטמן ובאתי להנחות את הערב הזה יחד עם יורם מארק-רייך" מאותו רגע שאורי התחיל לדבר יחד עם הקליפים שהיו חשפו אותי לעולם שנקרא פינק פלויד מאותו ערב אין יום שאני לא שומע פינק פלויד אני מטורף אני ואבי אוספים את כל התקליטים שלהם , פוסטרים על הקירות תמונות חולצות, תחתונים הכל .

 

[Tomish]

מממ היסחפות? חח

סתם אז ככה.. חבר שלי שהכיר לי בערך את כל המוזיקה שאני שומע פעם שלח לי את וויש יו ור היר סבבה אמרתי נחמד אחרי בערך חצי שנה אמרתי לעצמי " טוב בוא נשמע מה זה הפינק פלויד האלה שכולם מדברים עליהם"... ובדיוק אז הייתה הופעת מחווה מדהימה אצלנו בבאר שבע לפינק פלויד, מאז התאהבתי... נסעתי לווטרס ויותר התאהבתי.... קניתי תדארק סייד ויותר התאהבתי... קיבלתי את פולס הדיוידי ויותר התאהבתי ואז קניתי את פולס הדיסק הרגיל ומכאן ואילך.... הכל הסטוריה...

 

[CrazySheep1]

כמו כולם...

גיטרה -> -> Is There Any Body Out There -> -> החומה -> -> שאר האלבומים -> -> מאוהב במוזיקה

 

[לוסין]

דרך אבא, כמובן

אבא הוא המלך שלי בכל הנוגע למוזיקה הוא השמיע לי אותם יחד עם זפלין, ביטלס, the who ושאר רבים וטובים. בהתחלה לא אהבתי כל כך, אהבתי את וויש יו וור היר, ואח"כ התאהבתי לבדי בדארק סייד. עד שפגשתי בחבר שלא הסכים לשמוע שום דבר אחר מלבד "החומה הוא האלבום הכי טוב שלהם". הקשבתי לחומה - והחלטתי שאני יותר אוהבת את דארק סייד. לאט לאט זה התפתח, יחד עם הפולס, echoes, אומה גומה והנה אני היום

 

[FunkyMonk]

הממממ

ראיתי את החומה זרוק בחדר של אחותי, פינק פלויד זה שם מגניב - אז לקחתי לשמוע. אחרי זה גיליתי שלאבא שלי יש את כל התקליטים שלהם, והרבה דיסקים גם כן, אז לא הייתה לי בעיה להכיר אותם לחלוטין.

 

[חי טובסקי]

טוב...

שלב א' : כמו כולם, הכרתי את Another Break In The Wall ויצא לי לשמוע אותו פה ושם. שלב ב' : דוד שלי, תימני חמוד, קנה מערכת סטריאו לראשונה לפני 9 שנים ושנתיים-שלוש לאחר מכן קנה את כל הדיסקים של פינק פלויד(גילה את נפלאות הטכנולוגיה, ולא הרבה אחרי שאני גיליתי...), וסיפר לי המון סיפורים עליהם, ואיך שכשהוא היה צעיר הוא היה מכור קשות למוזיקה שלהם. יצא לי לשמוע קצת DSOTM (בלי לדעת את שם האלבום) כשהייתי אצלו, אבל לא ממש התחברתי, אולי קצת ל- TIME . שלב ג' : לפני 6 שנים התחלתי ללמוד בישיבת הסדר עם מישהו שהיה חזק בעסקי המוזיקה בכלל, ופ"פ בפרט. הוא הסביר לי שפ"פ זה לא רק החומה וסיפר לי על WYWH ועל DSOTM . שלב ד' : ב ו ם ! ! ! לפני 5 שנים, אני נמצא בעמדת תצפית (הייתי במודיעין שדה, למי שזה מעניין אותו...) על גבול לבנון, מסתכל על חיזבאללונים מכוערים, ואז השותף למשמרת שם במערכת את האלבום האלמוני (שיותר מאוחר הפך לאלמותי...צחוקים איתי, הא? אל תתייחסו, סתם עייפות...) מבחינתי: WYWH . 3 בלילה, קור כלבים, שקט שסיכה נופלת יכולה לחתוך, SOYCD מתחיל...מאותו רגע אני יודע ששום דבר ממה שהגדיר את המוזיקה שלי לא יהיה אותו הדבר. נסחפתי לגמרי והאזנתי בשקיקה לשאר האלבום. ההמשך לא היה חזק כמו ההתחלה, אך מאוחר יותר הבנתי את המשמעויות והתחברתי מאוד גם לשאר האלבום. שלב ה' : לפני שנתיים וחצי, אני מתחיל ללמוד תואר ראשון, מפנק את עצמי ברדיו-דיסק MP3 של Pioneer , ובעוונותי הרבים דוחס באופן זנותי את רוב השירים של פינק פלויד לדיסק MP3 אחד, באדיבותו של דוד שלי (ר' שלב ב' ) . יש לציין שהוא מתנגד לעניין, אך החליט לאפשר לי מהסיבה הפשוטה שאולי הילד יגדל ויבין מה זו מוזיקה טובה, ואז יקנה את האלבומים... אני מתחיל לשמוע אותם כל נסיעה לאוניברסיטה, תוך כדי מירור החיים לנספחים שלי ברכב(שהעדיפו מוזיקת גלגל"צ, כוכב נולד, וכו' ..), מתחיל להקשיב למילים, מתחיל להתעניין בכמות גדולה יותר של שירים מבלי לדעת אפילו את השמות... שלב ו' : לפני שנה וחצי , לאחר האזנות מרובות ורכישה של DSOTM , WYWH , THE WALL , ו- AHM , פ"פ מתאחדים ב- LIVE8 , אני מקליט ומצטמרר בסולו השני של Comfortably Numb , ויודע שהייתה כאן עליית מדרגה, ושזו הלהקה מספר אחת שלי, בהפרש ניכר מהאחרות. אני מתחיל לקרוא המון באינטרנט, מגלה את הפורום המדהים הזה, ולוקה סופית בפינק פלויד מאניה. לא הרבה אחרי, אני רוכש את, DIVISION BELL, ANIMALS , MEDDLE, PULSE DVD , ו- POMPEI. פ"פ מלווה אותי גם בקשר שהיה לי ובפרידה לא פשוטה שחוויתי בסופו, ומהווה למעשה פס קול של החיים המאוחרים שלי.. אני מתחיל לנגן אותם גם בגיטרה - לא ממש רציני. אולי בעתיד... שלב ז' : ההופעה של רוג'ר ווטרס. אין מילים, לא היה צריך בכלל לדבר לאחר מכן, לא היה צריך לעשות כלום, רק להירדם קצת באוטו עד שיחלפו הפקקים ולהידפק עם פול מועדי ב' בקיץ. הראש לא היה במקום בערך שבוע-שבועיים. שלב ח' : לא, זה עוד לא קרה... פינק פלויד מתאחדים בלונדון, ואני הולך להיות שם! נקווה ששלב הזה יהיה מציאות כמו קודמיו. * אם שרדתם עד כאן, בראבו עליכום! לילה טוב!