Shani Brenner 123
New member
שורשית: האלבום החדש של ריטה מלא שמחה ותשוקה
קל להאשים את ריטה ברכיבה על הגל האקזוטי של מוזיקת העולם, אבל כשמאזינים לאלבום, נשמע שהחזרה לשורשים מגיעה ממקום נקי גיא סידיס | 20/12/2011 קשה לנתק את האלבום החדש של ריטה מהביוגרפיה האישית שלה. לא רק בגלל שמדובר באלבום שכולו מחווה למוזיקה האיראנית שגדלה עליה בבית הוריה, אלא דווקא מפני שמדובר באישה, דקה לפני גיל חמישים, אחרי גירושים ומילפית הורסת, שנראה שבאלבום החדש שלה "השמחות שלי" מצליחה לזכות מחדש בגרוב שלה. בואו נודה בזה - האלבומים האחרונים של ריטה, גם אם זכו להצלחה, היו קצת עייפים. נכון, היו ב"רמזים" שירים מצויינים כמו "מחכה", אבל היה נראה שמשהו באנרגיה הבוערת שהורגלנו אליה מהפרפורמרית הספציפית הזו קצת דעך. אז אל דאגה, כמו שזה נשמע כרגע, המשברים שעברה והחזרה לחיק המשפחה האוהבת שלה הזכירו לה בדיוק מאיפה הגיעה וכל שנשאר לנו לעשות זה להתענג על השמחה והתשוקה שעולה מכל שיר ושיר באלבום הזה. האמת, שאם האלבום החדש של ריטה לא היה עטוף בכל כך הרבה רגש, הייתי יכול להשבע שהיא מנסה לקפוץ על העגלה הצוענית שזוכה בארץ ובעולם להצלחה לא מבוטלת בשנים האחרונות. כשהופעות של הרכבים צועניים בינלאומיים מגיעים לארץ באופן קבוע וזוכים פעם אחר פעם לאולמות מפוצצים והרכבים כמו משפחת אליאב (שגם מתארחת בדיסק הזה) או הבלקן ביט בוקס עושים חיל בארץ ובחו"ל, זה מאד מפתה להזכר ולהגיד: "רגע, גם לי יש שורשים אקזוטיים, למה שאני לא אעשה מזה אלבום?". אני בטוח שהאלבום לא חף גם ממניעים כאלה אבל כשזה נשמע כמו שזה נשמע כאן, למי אכפת? בתמונות שמופיעות באלבום ריטה מצולמת כשמסביבה נשים בכל מיני גילאים, סביב שולחן עשיר בכל טוב ומעוצב למשעי, כמו במסיבה סגורה של העצמה נשית. התמונות האלה מתארות היטב את האלבום, שאולי מסמל תחילתו של סיבוב שני בקריירה של ריטה. וכמו בלידה מחדש, גם הפעם היא מתחילה מהתחלה, מהמקום בו נולדה וגדלה עד גיל 8. יש לי תחושה שאתם הולכים להתאהב מחדש בקול הגבוה והמוכר שלה, ואני כבר לא יכול לחכות לראות לאן היא תתפתח מכאן. http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/317/808.html?hp=47&cat=309&loc=14
קל להאשים את ריטה ברכיבה על הגל האקזוטי של מוזיקת העולם, אבל כשמאזינים לאלבום, נשמע שהחזרה לשורשים מגיעה ממקום נקי גיא סידיס | 20/12/2011 קשה לנתק את האלבום החדש של ריטה מהביוגרפיה האישית שלה. לא רק בגלל שמדובר באלבום שכולו מחווה למוזיקה האיראנית שגדלה עליה בבית הוריה, אלא דווקא מפני שמדובר באישה, דקה לפני גיל חמישים, אחרי גירושים ומילפית הורסת, שנראה שבאלבום החדש שלה "השמחות שלי" מצליחה לזכות מחדש בגרוב שלה. בואו נודה בזה - האלבומים האחרונים של ריטה, גם אם זכו להצלחה, היו קצת עייפים. נכון, היו ב"רמזים" שירים מצויינים כמו "מחכה", אבל היה נראה שמשהו באנרגיה הבוערת שהורגלנו אליה מהפרפורמרית הספציפית הזו קצת דעך. אז אל דאגה, כמו שזה נשמע כרגע, המשברים שעברה והחזרה לחיק המשפחה האוהבת שלה הזכירו לה בדיוק מאיפה הגיעה וכל שנשאר לנו לעשות זה להתענג על השמחה והתשוקה שעולה מכל שיר ושיר באלבום הזה. האמת, שאם האלבום החדש של ריטה לא היה עטוף בכל כך הרבה רגש, הייתי יכול להשבע שהיא מנסה לקפוץ על העגלה הצוענית שזוכה בארץ ובעולם להצלחה לא מבוטלת בשנים האחרונות. כשהופעות של הרכבים צועניים בינלאומיים מגיעים לארץ באופן קבוע וזוכים פעם אחר פעם לאולמות מפוצצים והרכבים כמו משפחת אליאב (שגם מתארחת בדיסק הזה) או הבלקן ביט בוקס עושים חיל בארץ ובחו"ל, זה מאד מפתה להזכר ולהגיד: "רגע, גם לי יש שורשים אקזוטיים, למה שאני לא אעשה מזה אלבום?". אני בטוח שהאלבום לא חף גם ממניעים כאלה אבל כשזה נשמע כמו שזה נשמע כאן, למי אכפת? בתמונות שמופיעות באלבום ריטה מצולמת כשמסביבה נשים בכל מיני גילאים, סביב שולחן עשיר בכל טוב ומעוצב למשעי, כמו במסיבה סגורה של העצמה נשית. התמונות האלה מתארות היטב את האלבום, שאולי מסמל תחילתו של סיבוב שני בקריירה של ריטה. וכמו בלידה מחדש, גם הפעם היא מתחילה מהתחלה, מהמקום בו נולדה וגדלה עד גיל 8. יש לי תחושה שאתם הולכים להתאהב מחדש בקול הגבוה והמוכר שלה, ואני כבר לא יכול לחכות לראות לאן היא תתפתח מכאן. http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/317/808.html?hp=47&cat=309&loc=14