hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
אתה מבין שאמרת שאין צורך להסביר ואז הסברת, כן?
בכל מקרה, אני שמח שסוף-סוף שמעתי הסבר הגיוני ורציונאלי שאפשר להתדיין עליו כי עם "אינפנטיל, אינפנטיל" אי-אפשר להתווכח מלבד לקלל בחזרה.
בנוגע לתמונות, אני לא חושב שהן אינפנטיליות ואני לא חושב שיש בהן שום דבר שעושה אותי אינפנטיל. מדובר בסגנון. קצת עזרים ויזואליים וחזותיים. קצת צבע בעיניים. קצת משהו אמנותי או "תוספת" מעבר לכל הטקסט שחור-לבן הזה. לא מדובר במשהו שונה מאשר הסגנון של כל אחד אחר פה. אני אינפנטיל בגלל התמונות? למה אני אינפנטיל בגלל התמונות? למה מוטי לא אינפנטיל בגלל הכתב הגדול שהוא כותב בו? למה משה לא אינפנטיל בגלל הכתב הצבעוני? למה ai27 לא אינפנטיל בגלל כל הסרטונים מטוויטר? התמונות זה בסה"כ הסגנון שלי וזה לגיטימי.
בנוגע לזה שאני עדיין גר עם ההורים בגיל 26, זה נובע מהבדלים בהשקפות עולם. אתה מבוגר ממני בחמישים שנה, ולכן טבעי שלא תבין את הילדים, או ההורים, של ימינו אנו. כיום כבר ממעטים יחסית להאמין במה שנהגו להאמין בזמנך. בזמנך השיטה העיקרית בעולם המערבי הייתה "אהבה קשוחה". הם יגיעו לגיל 18 ונזרוק אותם לעולם בלי השכלה גבוהה, בלי כסף ובלי כלום. הם יסבלו מקשיים, כן. אבל זה יחשל אותם ויחזק אותם לקראת ההמשך וכך יהפכו לאנשים איכותיים. אני יכול להבין את זה. זה לא שאני לא יכול להבין את זה. זה פשוט שהיום נהוג להאמין בדברים אחרים. היום השיטה העיקרית והשולטת בחינוך הלא פורמאלי, היא לטפח ולפנק את הילדים במשך זמן ממושך, ולתת להם להמשיך לגור עם ההורים במשך עוד זמן מה לאחר הגעה לגיל 18 כדי שבזמן הזה ילמדו קצת וירוויחו השכלה גבוהה, או יעבדו קצת וירוויחו כסף, על-מנת שכשכן יצאו אל העולם בסופו של דבר, הם יהיו יותר מוכנים, ויפלו על הרגליים, ולא על הפרצוף.
בנוגע ל"פנטזיות" שלי, אני לא מבין מה הבעיה איתן. קצת מחשבות מה לעשות בהמשך הדרך, קצת חלומות, קצת תוכניות, קצת רעיונות איך לבנות את עצמי. לדעתי מדובר בדבר מבורך.
ועכשיו, אני שמח שדיברנו, ולא, לא נסתדר, אבל אני מקווה שלפחות עכשיו אנחנו מבינים אחד את השני קצת יותר טוב.
ולא, לא נהיה חברים, אבל זה גם לא אומר שחייבים לקלל אחד את השני בלי הפסקה. נמאס לי שכל יום אני נכנס לתפוז ואין יום שאני לא מוצא את עצמי מוזכר בהודעותיך באמצעות קללות בהודעות ושיחות שאני לא קשור אליהן בכלל.
לא נהיה חברים ולא נסתדר, אבל זה לא אומר שחייבים לקלל אחד את השני כל הזמן בלי הפסקה, אתה סתם מעכיר את האווירה.
אני בן 26? אתה בן 70 ומשהו? שנינו אנשים מבוגרים? אז אפשר להתנהג בהתאם.
אתה לא אוהב אותי, הבנתי, אבל לא חייבים לקלל כל היום בלי כל התגרות קודמת, בוודאי כשאתה חייב לי כל-כך הרבה והצלתי אותך ממשה. פולגאר, כפרה עליך, אין לי איתך שום עניין. רד לי מהתחת, ואם אין לך משהו טוב להגיד עליי או להגיב לי, גם לא חייבים להגיד משהו.
כסף אני רואה מההוריםבקיצקץ, אתה עושה עבודה טובה בנדון,
רק חבל שכסף אתה לא רואה מזה
