אתמול נגענו בנושא הזה במפגש
נכון, טוב ורע הם דברים סובייקטיבים, לכן אין להם קיום של ממש. מצד שני, אנחנו כן "רואים" אותם. האם זו סתירה? לא. אסור לשכוח, שבכדי לעשות דברים בעולם הפרקטי, צריך להגדיר ולהגביל. אם לגבי העולם המעשי, לא אקבע מה טוב ומה רע, תהיה אנרכיה מוחלטת. כך שהכל טוב ויפה. רע וטוב לא באמת קיימים, אך אנחנו יוצרים את המושגים האלה כדי שיהיה לנו איזשהו כלי של התייחסות. בחלק אחר של הדיון, דיברנו על "יצירת אלים" (דיסקסנו קצת על Chaos magick וכן על נושא האגרגורים, נושא הסובייקטיביות והנזילות של הקיום ה"ממשי" וכן הלאה) - ובעצם, כאשר חושבים במשותף על שני הנושאים וההשלכות שלהם, וכן בדיון בפורום של Paganpath, בעצם ניתן להגיע למסקנה כי (וזה גם המשך של הדיון על השטן, כמובן) - שבכך שאנחנו מגדירים ב"רע" ו"טוב" דברים, ומשקיעים מחשבה ו/או אמונה בישות של רוע, אנחנו בעצם יוצרים אותה, גם אם "רק" בתת המודע הקולקטיבי של האנושות. כך שבחינת ימי הביניים מנקודה זו, בימי הביניים, השטן הוא המנצח הגדול
הבעיה שלי, שאת כל המחשבות וה"תובנות" (אם ניתן להגיד זאת ככה), קשה לי מאוד להעביר במילים, חוץ מזה, שזה יהיה הרבה...