או! סופסופ.
עם כל הכבוד לג'ון ופול שהיו (ופול עדיין כמובן) מלחינים וכותב שירים מעולים, ורינגו היה לא רע בכלל - מהמעט שסיפק, אין על ג'ורג' לטעמי. אז נכון, הוא לא כתב הרבה כמו לנון/מקרטני אבל זה לווא דווקא אומר שהוא לא היה מסוגל: זה לא פשוט להיות בלהקה עם השניים הנ"ל. עובדה שלא היה לו באמת שיר *רע*. ואני די בטוחה בעצמי כשאני מסיקה שאם היו נותנים לו לכתוב יותר, זה לא היה מקלקל כלום, ובטח שלא היו "נגמרים לו הרעיונות" או שטות בסגנון. עובדה - כל האלבומים (המעטים יחסית) שלו אח"כ. למקרטני ששאל על ALL THINGS MUST PASS: האלבום הזה אומנם מושפע מהאמנות ההודית, זה נכון, אבל כמו שניבלו' כבר ציין אין בו שיר הודי מובהק אחד. לטעמך עדיף ככה, לטעמי אולי לא, וזאת לא הנקודה. זה אלבום מדהים (כפול אגב) שמלא בשירים מעולים אחד אחד. אם זה קצבי וכייפי כמו "מה הם החיים" שזה אגב שיר מטעה: נכון לפי הכותרת זה כבר כזה ומעמיק? אז זהו, שלא. זה כייפי, חמוד, פשוט ויפה: WHAT IS MY LIFE WITHOUT YOUR LOVE... ואם זה שירי אהבה לאלוהים, המפורסם שבהם "מיי סוויט לורד" אבל לא היחיד, ואם זה שיר איטי יותר כמו "ביהיינד דאת לוקד דור"... שווה כל אגורה, האלבום הזה. אכן יצאה מהדורה מחודשת לא מזמן, זאת המהדורה שיש ברשותי. יש בה שני דיסקים וחוברת מילים ותמונות קטנטנה וחמודה. בסוף כל דיסק, יש בנוסף לשירים תוספת: בדיסק הראשון מספר ביצועים מחודשים וקטעי רקע, ובשני ג'ם סשן (זה נחשב לג'ם סשן נכון?). התוספות חביבות, אבל לא ממש מדהימות. אבל צ'מע, אל תרוץ לחפש עכשיו את הגרסא הישנה... בקיצור? מומלץ.
