שמעתי טוב??? פצצות לגבות???
רסיסים לריסים וכפכף לעפעף
חיים משוגעים אתה עושה, מה? זריקות... עניינים... איך אני מתגעגעת לערבים בהם ישבתי עם ~א~ במטבח שלנו, והוא היה מערבב את הזריקות של שנינו ומודיע: "הקוקטייל שלך מוכן, סניוריטה". ואז היינו מזריקים. וזה (קצת) כואף!!! אבל בסוף, ~א~ תמיד היה אומר לי "ילדה גיבורה"... ----------- אני חייבת לספר לכם קטע מאחת הפעמים הראשונות ש~א~ ואני נפגשנו, ממש ממש בהתחלה... לפני שנתיים בערך. הוא בא לבקר אותי בדירה שלי בפעם הראשונה (כמובן שסידרתי ת´בית ודחפתי הכל מתחת לספה). עוד לא היה ביננו כלום חוץ משיחות נפש. ואכן, ישבנו ושוחחנו בסלון ושתינו קפה ואכלנו עוגיות שקניתי שעתיים קודם, ופתאום נהיה 12 בלילה והוא אמר שהוא חייב ללכת כי אפילו לא הזריק היום. אז אמרתי לו שהוא הגיע למקום הנכון ושממש במקרה הכינותי מראש קופאקסון בתור כיבוד קל. בקיצור הזמנתי אותו לזריקה משלי. והוא הסכים! (כמה נדיב מצידו, לא לפני שהבטיח שיחזיר לי וכמובן שהמזימה שלי, לראות אותו שוב - הצליחה!!!) והכנתי לו הכל על השולחן של פינת האוכל שגם הוא היה בסלון והוא הלך (לאט-לאט על הקביים שלו) לשם והתחיל להוריד את המיכנסיים. "הופה!!!!" צעקתי עליו, "ומה בדיוק אתה חושב שאתה עושה, אדוני? תן לי לפחות לסובב ת´ראש!!! מה זה פה???". וביקשתי ממנו שיודיע לי מתי הוא שוב לבוש כדי שאוכל לסובב את הראש בחזרה. (כזו אני - צנועה
) הוא אמר שבסדר ואחרי כמה דקות הוא צעק לי "אפשר" וכשסובבתי את הראש, השמוק עמד, נתמך בשולחן, לבוש בתחתונים (כחולים כהים), הג´ינס השתלשל באלגנטיות על קרסוליו והוא - מנדנד את הטוסיק בעליזות לכיוון שלי... בזאת נחרץ גורלי סופית... התאהבתי ללא תקנה
. אבל האמת שזה קרה לי (ההתאהבות) כמה דקות קודם כשצפיתי בו מערבב את כל החומרים האלה ומתרכז ככה... וישבתי כמה מטרים רחוק ממנו ואמרתי לעצמי "מה, ככה אני נראית כשאני פה לבד בבית, מערבבת דברים ומרכיבה פקקים ודוקרת את עצמי?" אני זוכרת שאמרתי בלב שהלוואי שאף אחד מאיתנו לא יצטרך להזריק לבד יותר. וכך היה
כתבתי יותר ממה שהתכוונתי, כרגיל... זהו. נשיקות לכולכם.