שיחה עם ילד בן 8 על הפורום
ערב טוב אנשים,
אני מרשה לעצמי להביא לכאן את השיחה שניהלתי עם הקטן בן ה-8 על הפורום ועל משמעותו לנו כגולשים.
היום, בשעות אחר הצהריים הגיע הנכד הקטן שלי לביקור עם אימו ומיד רץ לחדר המחשב מבלי להגיד שלום אפילו.
מיד רצתי אחריו וביקשתי ממנו לעזוב את המחשב לכמה דקות כדי שאוכל לראות ולהתעדכן לגבי מה שקורה בפורום.
הוא הסכים "לתת" לי את המחשב לדקה. התיישבתי לקרוא ואז ראיתי משהו שהצריך תגובה וכך ישבתי לי והקלדתי את מה שהיה לי להגיד כשהדרדק עומד לידי ומסתכל עלי בקוצר רוח. לאחר דקה הוא פלט בחוסר סבלנות:
"תגידי, מה בכלל אתם עושים בפורום"? בשביל מה את צריכה את הפורום הזה?
ואז עניתי במלוא הרצינות, שבפורום נמצאים החברים שלי. הוא הסתכל עליי במעט רחמנות ואמר: "מה חברים מה?" איזה חברים יש לך בפורום? את בכלל לא מכירה אותם, את לא יודעת אפילו איך הם נראים"...
הסתכלתי עליו ואמרתי לו:
"תשמע נשמה שלי, חברים לא חייבים להיות דווקא אלה שאנחנו רואים את הפנים שלהם או איך הם נראים... חברים טובים הם אלה שאנחנו מרגישים איתם בנוח, שכיף לנו לדבר איתם, שנותנים לנו הרגשה שאיכפת להם מאיתנו. מאחורי כל מחשב, נמצא בן-אדם אמיתי עם פנים ועיניים ופה. הוא כותב במחשב ואני קוראת את מה שהוא כותב. הוא אדם אמיתי, והוא חבר שלי".
הקטן הסתכל עליי, התיישב על הכיסא שלי לאחר שפיניתי אותו בשבילו. הוא לא אמר מילה, אבל הבנתי משפת הגוף שלו שהוא ממש ממש מבין סוף סוף מה אני עושה בפורום כל היום
ערב נפלא שיהיה לכולם
http://www.youtube.com/watch?v=L9ev-tlT4o8
ערב טוב אנשים,
אני מרשה לעצמי להביא לכאן את השיחה שניהלתי עם הקטן בן ה-8 על הפורום ועל משמעותו לנו כגולשים.
היום, בשעות אחר הצהריים הגיע הנכד הקטן שלי לביקור עם אימו ומיד רץ לחדר המחשב מבלי להגיד שלום אפילו.
מיד רצתי אחריו וביקשתי ממנו לעזוב את המחשב לכמה דקות כדי שאוכל לראות ולהתעדכן לגבי מה שקורה בפורום.
הוא הסכים "לתת" לי את המחשב לדקה. התיישבתי לקרוא ואז ראיתי משהו שהצריך תגובה וכך ישבתי לי והקלדתי את מה שהיה לי להגיד כשהדרדק עומד לידי ומסתכל עלי בקוצר רוח. לאחר דקה הוא פלט בחוסר סבלנות:
"תגידי, מה בכלל אתם עושים בפורום"? בשביל מה את צריכה את הפורום הזה?
ואז עניתי במלוא הרצינות, שבפורום נמצאים החברים שלי. הוא הסתכל עליי במעט רחמנות ואמר: "מה חברים מה?" איזה חברים יש לך בפורום? את בכלל לא מכירה אותם, את לא יודעת אפילו איך הם נראים"...
הסתכלתי עליו ואמרתי לו:
"תשמע נשמה שלי, חברים לא חייבים להיות דווקא אלה שאנחנו רואים את הפנים שלהם או איך הם נראים... חברים טובים הם אלה שאנחנו מרגישים איתם בנוח, שכיף לנו לדבר איתם, שנותנים לנו הרגשה שאיכפת להם מאיתנו. מאחורי כל מחשב, נמצא בן-אדם אמיתי עם פנים ועיניים ופה. הוא כותב במחשב ואני קוראת את מה שהוא כותב. הוא אדם אמיתי, והוא חבר שלי".
הקטן הסתכל עליי, התיישב על הכיסא שלי לאחר שפיניתי אותו בשבילו. הוא לא אמר מילה, אבל הבנתי משפת הגוף שלו שהוא ממש ממש מבין סוף סוף מה אני עושה בפורום כל היום
ערב נפלא שיהיה לכולם
http://www.youtube.com/watch?v=L9ev-tlT4o8