אני לא מאמינה גדולה בשיטה הזו
אבל, שני ילדי הם מאוד נוחים, מגיל אפס הרגלתי אותם להרדם במיטה ולא על הידיים, בעצמם, כאשר אני יושבת לידם על הרצפה, שרה, מספרת סיפור, מלטפת או פשוט נמצאת כדי שיראו אותי. ואכן הם נרדמו בשמחה, ואז כבר אין צורך להיות לידם בזמן ההרדמות. בגיל קצת יותר מבוגר (סביב חצי שנה) הם התחילו פתאום להרדם על הידיים ולרצות את חברתנו. ושוב, באותה סבלנות, עברתי למזרון שליד המיטה שלהם, ליטפתי, שרתי, ספרתי סיפור, או פשוט ישבתי שם. ועכשיו, שוב, שחר למדה להרדם לבדה. לא מזמן קראתי כאן את ההארה (אכן, האירה את עיני) של ענתש (נדמה לי) שילדים שיודעים להרדים את עצמם מתעוררים פחות בלילה (כי אז הם מרדימים את עצמם שוב בקלות), וזה הגביר בי את המוטיבציה, פרט לעובדה כי נראה לי שזה אכן נכון, ושחר בלילה כשהיא מתעוררת, היא מלמלמת מעט וחוזרת לישון, לפני שאני צצה לידה.
אבל, שני ילדי הם מאוד נוחים, מגיל אפס הרגלתי אותם להרדם במיטה ולא על הידיים, בעצמם, כאשר אני יושבת לידם על הרצפה, שרה, מספרת סיפור, מלטפת או פשוט נמצאת כדי שיראו אותי. ואכן הם נרדמו בשמחה, ואז כבר אין צורך להיות לידם בזמן ההרדמות. בגיל קצת יותר מבוגר (סביב חצי שנה) הם התחילו פתאום להרדם על הידיים ולרצות את חברתנו. ושוב, באותה סבלנות, עברתי למזרון שליד המיטה שלהם, ליטפתי, שרתי, ספרתי סיפור, או פשוט ישבתי שם. ועכשיו, שוב, שחר למדה להרדם לבדה. לא מזמן קראתי כאן את ההארה (אכן, האירה את עיני) של ענתש (נדמה לי) שילדים שיודעים להרדים את עצמם מתעוררים פחות בלילה (כי אז הם מרדימים את עצמם שוב בקלות), וזה הגביר בי את המוטיבציה, פרט לעובדה כי נראה לי שזה אכן נכון, ושחר בלילה כשהיא מתעוררת, היא מלמלמת מעט וחוזרת לישון, לפני שאני צצה לידה.