ברכות לתרפיה בתנועה
אשמח לשתף אותך בנושא התכנית והמרכז, אני לא יודעת איך זה עומד בבחינת האתיקה המקצועית. ואני מבקשת את אישורך לפרט בנושא כאן בפורום. בכל אופן יש לנו מגון מסלולים לכל קשת הגילאים, מגיל הרך ועד הגיל המבוגר. בכל מקרה לגבי שילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות רגילות, כיוון שהתכנית היא מערכתית מטבע הדברים יש קשר הדוק בין המטופל, ההורים והמסגרת החינוכית, אני יכולה לספר על מספר דוגמאות של ילדים לשצערי הרב, היו בעלי לקויות קשות כל כך שלא התקבלו אפילו למסגרות ( בתי ספר) המוגדרים כמוסדות לחינוך מיוחד. הודות לתמיכה קהילתית מערכתית, שבאה לידי ביטוי בעיקרה במוערבות רבה של ההורים הילדים זכו להיכנס למערכת חינוכית רגילה ושולבו בכיתות רגילות בלווי של סייעת. ילדים אלה ברבות השנים, השתלבו כעצמאים בכיתותיהם,שולבו בתנועת הנוער ובחיי החברה של בני גילם. מה שמאפין אותם זוהי מוטביציה גבוהה מאוד, למרות שאני מכלילה ומדברת בלשון רבים, חשוב לציין שכל מקרה טופל לגופו של עניין,ובכל זאת ההצלחה היא של כל המערכת החינוכית, הקהילה , קבוצת הילידם וכמובן הילד. לשאלת טווח הגילאים בהם אני מטפלת ובכן אני משתדלת מאוד לא להתחיל תהליך טיפולי עם ילדים שהם צעירים מיד אלא אם מדובר בילדים בעליי קשיים בולטים במיוחד, במקרים אני במעדיפה להתחיל בתהליך עם ההורים שבהרבה פעמים מקדם את הילידם. בכל אופן אנחנו מטפןלים םבילדים, נוער ומבוגרים. כאשר תופרים תכנית יחודים לכל אחד על פי צרכיו. לגבי נושא העבודה בתנועה. כבר 25 שנים שאני עוסקת בתחום ומפתחת תכניות בין היתר גם תכנית התפתחותית לתינוקות ופעוטות. אני מאמינה שהלמידה הראשונית שלנו את עצמינו ואת העולם היא דרך הנשימה, המגע, החושים, קשר עיןתנועה, מרחב. זוהי שפה שכולנו השתמשנו בה בשלב הטרום ורבלי. ומשום כך ניתן לשחזר את השפה ובעזרתה לפתח מיומנויות למידה ותקשורת החסרות או לקויות. אני שמחה ושיותר ויותר משתמשים היום במדיום הזה בעבודה עם ילדים בכיתות מיוחדות ובכיתות הרגילות. אני מברכת על כך. כמוןב שההליך מצריך הרבה מאוד גמיושת והתאמה בין הגורמים במערכת.
