שינויי הרגלים

קרטמן1

New member
שינויי הרגלים

שלום
יש לי ילד בן חמש, אח לתינוקת בת שנה ושלש
יש לנו טקס שינה קבוע בו אנו קוראים סיפור
ולאחר מכן משמיעים דיסק נעימות ומדליקים אור קטן
זה כבר הרבה זמן שהוא מושך את הזמן ודורש ליטוף ועוד אחד
וקצת מים ועוד ליטוף ועוד מים וזה לא הספיק אני רוצה עוד ליטוף
ובנוסף אם מתעורר בלילה אז אומר שקשה לו להתמודד ויש חלומות רעים
וממשיך לישון במיטה שלנו עד הבוקר.
החלטתי שצריך לשנות הרגלים. לגבי הדיסק והאור אני לא מתנגדת
לגבי הליטופים והמשך שינה במיטה שלנו צריך להפסיק, דיברתי איתו, הסברתי שהוא כבר בוגר
ומספיק לתת חיבוק, נשיקה ולילה טוב ושכל אחד ישן במיטה שלו גם אם מתעוררים בלילה.
הוא אומר שקשה לו להתמודד, יש לו חלומות רעים.
התחלנו עם השינויי, הימים הראשונים היו קשים, הרבה צרחות לפני השינה וגם בלילה,
לאורך כל הדרך אני עוזרת לו לחזור למיטה ומעודדת אותו שהוא מסוגל להתמודד,
לאחרונה יש ימים טובים וימים לא טובים ובנוסף חזר לעשות פיפי במיטה,
עושה רושם שהוא עושה את זה במודעות, אתמול למשל עשה פיפי לפני שנכנס למיטה
חיכה לי שאבוא להגיד לילה טוב ועשה פיפי, היה לנו לילה שהוא עשה ארבע פעמים,
בנוסף אני שמה לב שיש יותר פחדים, היינו כבר כמה פעמים בקולנוע ועכשיו הי לנו מקרה
שהוא בכה ולא היה מוכן להיכנס בגלל דמויות שהוא מפחד מהם בפרסומות או מסביב לאולם.
אני לא יודעת אם לייחס חשיבות לשינויים, אבל המצב מדאיג אותי, ללא ספק יש שינויי בהתנהגות
הייתי שמחה לקבל הכוונה כל שהיא שתעזור לנו.
תודה
 
תשובה

שלום קרטמן1,
הרשי לי להחמיא לך על האופן שבו את מתמודדת ופועלת לשינוי הטקסים שלפני השינה. כך בדיוק הדברים צריכים להיעשות: לדבר עם הילד ולהסביר לו בצורה חיובית שהוא כבר ילד גדול ומעתה הוא ישן במיטה שלו וכו'. גם כשבהתחלה הימים הראשונים לרוב מלווים בבכי ובהתנגדות (שמקשים על ההורים ולכן חלקם "נשברים" ומוותרים), הילדים מתרגלים והתוצאות נראות.
באשר לפיפי - אם את חושבת שזה מכוון, כי מבכי תוכלי להתעלם, אך מפיפי במיטה לא, הגיבי בצורה מאופקת. הוא עשה פיפי במיטה? בסדר. הוא ילד בן 5, הוא יכול ללמוד להחליף לעצמו מצעים ובגדים וגם לקלח את פלג הגוף התחתון לבד.
אם עושים את זה בשבילו, הוא זוכה לעוד זמן עם אמא, לתשומת לב, לטיפול ולדחיית השינה לבד. ברגע שזו תהיה האחריות שלו זה כבר יהיה מתסכל ולא נעים ויפסק (לפחות המקרים שבהם המעשה הוא מכוון ומודע).
לגבי הפחדים, האם יש לך השערה מה מקורם? האם בגלל שינויים בהרגלי השינה? צפייה בסרט מפחיד או דמות מאיימת? כל עוד המצב לא קשה (ומתאורך המצב בשלב שעדיין אין צורך לפנות לאיש מקצוע), אפשר להיעזר בספרים או סרטים.
אני מאמינה גדולה בספרות ובסרטים ככלי לעבודה עם ילדים. קיימים מגוון סרטים שעשויים לעזור לבנך להתמודד עם הפחדים שלו ולרתום אותך לתהליך. כך למשל, אפשר ששניכם תצפו יחד סרט ותשוחחו עליו אח"כ, תעשו עבודת יצירה שקשורה בו וכו', תתנו לתכנים שעולים מעולמו הפנימי של בנך לצוף ולעלות על פני השטח.

דוגמאות: סרטים כמו "מפלצות בע"מ", "שרק", "קספר" ועוד, מתארים דמויות "מפלצתיות" שהן בעצם חביבות ולא מזיקות.
"פיטר פן" - ילד שלא רוצה להתבגר, "מוצאים את נמו" - דמות קטנה שהלכה לאיבוד והוריו כמובן לא ויתרו עליו, חיפשו ומצאו אותו.

אשמח לענות על שאלות נוספות ולכוון.
שבת שלום,
דנה.
 

קרטמן1

New member
חשבתי ש...

שסיימתי בתודה רבה לזמן הקרוב
אבל אני חוזרת אליך יותר מהר משציפיתי
חיזקת אותי במילותיך המחמיאות אבל כרגע בא לי לצרוח
גם אתמול וגם עכשיו עד לרגע שבו אני כותבת עבר עלינו ערב נוראי
צרחות מטורפות באמת יוצאות דופן.
אני מרגישה לנכון לא לוותר ולדבוק במטרה, הרי הילד אומנם ילד אך לא תינוק
וגם לתינוק צריך לבנות מסגרת ולהציב גבולות.
האם אני קשה מידי???
הוא עושה בעיות ולכן לא שומע את הדיסק ואז מתחילות הצרחות שהוא רוצה את הדיסק מהתחלה
אני לא מוכנה! סיימנו להיום, אמרו לילה טוב, קיבלת חיבוק ונשיקה,זה הזמן שלך עכשיו להתמודד.
בא לזרוק את הדיסק לפח! די!!! אבל מה זה כל כך נורא הטלות בדיסקאו שזה סתם משחק או באמת סוג של התמכרות???
הוא עומד בפתח החדר שלי וצורח.. די אמא!!! אני לא יכול אני צריך את הדיסק!!!
לוותר??? או לרשום אותו כבר לבית ספר למשחק

עדיין נשאר לי כח להומור אבל האם אני עושה את הדבר הנכון
איך יודעים???
 

smile li

New member
שלום קרטמן1

מתנצלת על כך שלא הגבתי להודעתך. היו קצת שינויים בפורום ונאלצתי להמתין בסבלנות עם המענה על הודעות הגולשים.
האם עדיין את מעוניינת בתשובתי? האם תרצי לקבל גם תגובות מגולשים נוספים?
במידה וכן - האם יש מידע חדש שכדאי להתייחס אליו או שהמצב נותר כפי שתארת בהודעתך?
 
למעלה