שינוים בלוחות הזמנים בקווי תחברה ציבורית

[הנוסע הצפוני]

אני בספק אם אוטובוסי הדואר השוויצריים יחצו את כל המדינה מקאנטונים דרומיים כמו גראובונדן או וואלייס עם אוטובוסים לבאזל, ז'נבה או ציריך. ממה שראיתי בטיול הרכבתי בשוויץ ב 2013 - האוטובוסים בעיקר משלימים את המערכת הרכבתית העניפה.

כאן נכנס הבדל משמעותי בין אירופה לישראל - הרכבות האירופאיות קודמות לרכב הבעירה הפנימית ולכן מיקומי התחנות שלהן כמה שיותר מרכזיות (או ממש בשולי הגרעין העירוני, כיום מרכז העיר) כך שמערכות אוטובוסים המתבססות עליהן מביאות את הנוסעים לנקודה עירונית מרכזית יחסית ולא ל"צומת" כנהוג בארץ.

נכון אין קווים חוצי מדינה ורוב התנועה היא בגבולות הקנטון. אבל יש לזה 2 סיבות: האחת היא שבמקום קווים חוצי מדינה יש רכבות חוצות מדינה, אצלינו רשת המסילות עדיין לא מפותחת מספיק כדי לוותר לגמרי על אוטובוסים כאלה. הסיבה השנייה שאין ביקוש, אין תנועה גדולה של תושבים מהצפון לדרום או להיפך. עובדתית אם תסתכל על נתוני הנוסעים בקווים חוצי מדינה אצלינו יש להם ביקוש ורובם מלאים. דווקא יש הרבה יותר קווים אזוריים או פרבריים שנוסעים ריקים.

תחנות במרכזי הערים היא התפתחות היסטורית, הרשת נבנתה והעיר התפתחה סביבה. אצלינו פיתוח המסילות התחיל מאוחר יחסית ולכן הרבה תחנות אינן מספיק קרובות למרכז העיר, למרות שיש גם הרבה שכן...חיפה, כרמיאל, נהריה, עכו, ירושלים, תל אביב ועוד....כולן יחסית במרכז.

 

[EHP12]

חיפה, כרמיאל, נהריה, עכו, ירושלים, תל אביב ועוד....כולן יחסית במרכז.

רכבת במרכז כפי שאנו מכירים מטיולים באירופה. זאת רכבת שממנה אתה יכול ללכת ברגל מהתחנה למרכז ההיסטורי של העיר בתוואי נעים להליכה. היחידות שעומדות בכך הן בנימינה, חיפה מרכז, נהריה ורמלה. תיאורטית גם מודיעין מרכז, אבל אין לה בדיוק מרכז עיר.

מעכו ובאר שבע מתחנת הרכבת/מרכזית לעיר העתיקה של כל אחת מהן זה 20 דקות הליכה (שזה די הרבה), בתוואי לא נעים להליכה. בתל אביב העיר התקרבה לרכבת, והיא קרובה לצירים היסטוריים של תחבורה ציבורית, אבל לא במרחק הליכה מהמרכז הישן של העיר. ובירושלים היא בכניסה לעיר, אבל למרות הקרבה היחסית שלך הן לקרית הממשלה, הן למתחם התעסוקה של גבעת שאול, והן לרחוב יפו, אלו לא מקומות שנעים ללכת מהם ברגל מהרכבת/מרכזית.

 

[Ccyclist]

רכבת במרכז כפי שאנו מכירים מטיולים באירופה. זאת רכבת שממנה אתה יכול ללכת ברגל מהתחנה למרכז ההיסטורי של העיר בתוואי נעים להליכה. היחידות שעומדות בכך הן בנימינה, חיפה מרכז, נהריה ורמלה. תיאורטית גם מודיעין מרכז, אבל אין לה בדיוק מרכז עיר.

מעכו ובאר שבע מתחנת הרכבת/מרכזית לעיר העתיקה של כל אחת מהן זה 20 דקות הליכה (שזה די הרבה), בתוואי לא נעים להליכה. בתל אביב העיר התקרבה לרכבת, והיא קרובה לצירים היסטוריים של תחבורה ציבורית, אבל לא במרחק הליכה מהמרכז הישן של העיר. ובירושלים היא בכניסה לעיר, אבל למרות הקרבה היחסית שלך הן לקרית הממשלה, הן למתחם התעסוקה של גבעת שאול, והן לרחוב יפו, אלו לא מקומות שנעים ללכת מהם ברגל מהרכבת/מרכזית.

לא רק במרכז. גם בפרברים ומרכזי המשנה יש תחנות רכבת ארצית או פרברית שאינן מטרו והן נמצאות בלב מרקם עירוני בר הליכה.

בלוגאנו בשוויץ למשל תחנת Paradiso נמצאת באזור משני דרומית לעיר, בין רחובות מגורים, מסחר ומלונות. בטיול השוויצרי הגדול שהינו בין השאר במלון במרחק הליכה מהתחנה. בעצם - באף חלק מהמסע לא היה מלון שלא היה מרחק הליכה מתחנת הרכבת, אף שהשתמשנו פעמיים באוטובוסים בערים ובעיירות ששהינו בהם.

החטא הקדמון של הרכבת בארץ הוא שתחנות ירושלים ויפו הוקמו במיקומים מרוחקים מדי מהערים. את תחנת ירושלים היה צריך להקים בממילא ואת תחנת יפו - בתחנת הרק"ל סלמה של ימינו או באזור המפלגים שקצת מצפון לה.

אחר כך נוצרה מערכת מטען - צבא שלא נבנתה לצרכי האוכלוסייה אלא לצרכי הממשל הבריטי ותעשיית ההדרים.

המיקומים הנוראיים של תחנות לולאת השרון למשל נובעים מכך שניסו להפוך רכבת משא לרכבת נוסעים.

חטא קדמון נוסף הוא שהרכבת היתה מנדטורית בעוד שהקואופרטיבים אגד, דן והמקשר (ירושלים לפני אגד) היו של הישוב הציוני.

תוסיפו לכך את הידרדרות העולמית של הרכבת בשנות החמישים עד השבעים (ביקרתי בשתי מדינות אי בריטיות לשעבר שהרכבות בהן בוטלו לחלוטין לטובת אוטובוסים) ויש מזל ענק שרכבת ישראל שרדה עד שנות התשעים כשהתחילו לפתח אותה מחדש בדגש על נוסעים.

מסילת האיילון היא בת 31. היא נפתחה ב 1993. תחנת השלום בת 28 ויהיה יפה לחגוג לה יום הולדת ב 2026. בתל אביב מגדלי המשרדים הזיזו את העיר אל המסילה.

אני תמיד אומר שחבל שמקימי המדינה לא שמרו רצועות רכבת בתחילת שנות החמישים. העלות המיידית במדינה שבה 92% מהקרקע שייכת למדינה היתה אפסית והרווח לעתיד היה עצום. ב Govmap יש מפת 1941 בריטית שמראה עד כמה ליבות הישובים העבריים היו קטנות בהשוואה לגודלם כיום. היה אפשר לתכנן אז מודל אירופאי יותר לעתיד, במקום מסילות ותחנות מרוחקות שצריך אוטובוס רק להגיע אליהן.

 

[מנכל אחד]

הבדל של יום לכאן או לכאן אינו מסובך כמו חישוב חג הפסחא.

לפי הנאמר בפורום, חסרים למערכת התח"צ 6,000 נהגי אוטובוסים.

עם כמה שיש לי זיכרונות נעימים מטיולים של אגד טורס למקומות כמו מערת הנטיפים, עכו העתיקה וראש הניקרה - אי אפשר לתגבר מוצר כזה כשישנו מחסור בנהגים.

משום שמעולם לא נסעתי נסיעה בינעירונית שלא הצריכה החלפות - אני לא מבין את רמת הפינוק שאתה רואה כתנאי הכרחי.

בארבעת נסיעות התח"צ הבינעירוניות האחרונות שלי בישראל החלפתי בין שורת אמצעים שונים, באחת הנסיעות השתמשתי ב 9 אמצעי תחבורה ובאחרת ב 7.

ההבדל של יום לכאן או לכאן הוא משמעותי, כי הלו"ז של ימים א',ה' בנוי בצורה שונה משאר הימים.

אני בטוח שאם אתה כותב שחסרים 6000 נהגים אתה מסתמך על מקור כלשהו, אם כי זה הנתון הזה לא ממש מסתדר עם המציאות בה אחוז האי ביצוע הוא פחות מ2% מהנסיעות.
כיון שמספר הנהגים כיום הם קצת יותר מ20,000, לו היה מחסור של 6000 נהגים כפי שאתה כותב, ניתן היה לצפות לאי ביצוע של 30% לכל הפחות.

לא ברור הקשר בין הזכרונות שלך מהטיולים לבין היכולת של מפעיל לתגבר את השירות באמצעות השהיית נסיעות התיירות שכוללים גם טיולי בתי ספר ועוד.

אין קשר בין רמת פינוק לבין החלפות, המטרה של הקווים היא לא לרשת את כל הארץ אלא לתת שירות לנוסעים.
אם נוסעים לא מעוניינים במוצר הזה הרי שעם כל היעילות שבו אין בו צורך.

 

[EHP12]

אני בטוח שאם אתה כותב שחסרים 6000 נהגים אתה מסתמך על מקור כלשהו, אם כי זה הנתון הזה לא ממש מסתדר עם המציאות בה אחוז האי ביצוע הוא פחות מ2% מהנסיעות.

זה ממוצע. מה אחוז האי ביצוע אצל "מטרופולין" ו"דן"? ובאשכול "חשמונאים"? אלו המקומות שהכי סובלים מזה.

 

[מנכל אחד]

זה ממוצע. מה אחוז האי ביצוע אצל "מטרופולין" ו"דן"? ובאשכול "חשמונאים"? אלו המקומות שהכי סובלים מזה.

כאן, בעמ' 11 אפשר לראות את אחוזי אי הביצוע של כל אשכול
נתוני האי ביצוע ממש לא תומכים בטענה על המחסור של 6000 נהגים

 

[EHP12]

כאן, בעמ' 11 אפשר לראות את אחוזי אי הביצוע של כל אשכול
נתוני האי ביצוע ממש לא תומכים בטענה על המחסור של 6000 נהגים

מטרופולין עם כמעט 5% אי ביצוע באשכול השרון. זה הרבה.

6,000 זה כנראה מספר שלוקחים שצריך כדי לממש תוספות שירות עתידיות שנקבעו במכרזים.

 

[מנכל אחד]

מטרופולין עם כמעט 5% אי ביצוע באשכול השרון. זה הרבה.

6,000 זה כנראה מספר שלוקחים שצריך כדי לממש תוספות שירות עתידיות שנקבעו במכרזים.

6000 זה שרוצים לזרוק לאוויר מספר חסר אחריות.
חסרים כ600 נהגים, ויש צורך גם בהכשרת כ1000 נהגים בשנה במקום אחרים שעוזבים את הענף
תוספות השירות מאז ומעולם היו בהיקף קטן ואינני יודע להעריך את הצורך במדוייק אך הוא איננו עובר את ה400 נהגים
כך שניתן להגיד שחסרים כ2000 נהגים, ולאחר שיסגר הפער, הצורך השנתי יעמוד על 1500 נהגים בשנה.

הבעיה היא שמשרד התחבורה אינו מתוכנן לטווח ארוך, לא יודע להגדיר את הצרכים, מתקצב תוספות שירות בלא התראה סבירה.
ואיננו מאפשר לחברות אופק פעולה הגיוני.

ואני מתכוון לזה שחברות מתאמצות להכשיר ולקלוט נהג, ואז חברה שפועלת ליד מקבלת לידה הפעלה של קווים נוספים, ומשכנעת את הנהגים לעבור אליה.

 

[EHP12]

6000 זה שרוצים לזרוק לאוויר מספר חסר אחריות.
חסרים כ600 נהגים, ויש צורך גם בהכשרת כ1000 נהגים בשנה במקום אחרים שעוזבים את הענף
תוספות השירות מאז ומעולם היו בהיקף קטן ואינני יודע להעריך את הצורך במדוייק אך הוא איננו עובר את ה400 נהגים
כך שניתן להגיד שחסרים כ2000 נהגים, ולאחר שיסגר הפער, הצורך השנתי יעמוד על 1500 נהגים בשנה.

הבעיה היא שמשרד התחבורה אינו מתוכנן לטווח ארוך, לא יודע להגדיר את הצרכים, מתקצב תוספות שירות בלא התראה סבירה.
ואיננו מאפשר לחברות אופק פעולה הגיוני.

ואני מתכוון לזה שחברות מתאמצות להכשיר ולקלוט נהג, ואז חברה שפועלת ליד מקבלת לידה הפעלה של קווים נוספים, ומשכנעת את הנהגים לעבור אליה.

600 לחלוטין זה מספר נמוך, המספרים שאנשים אומרים זה בין 3,000 ל-4,000.

אפשר לדלל המון קווים שאין בהם צורך בעיקר בבינעירוני, או לקצר מסלולים, וכך נחסכים המון קילומטרים. אבל לא עושים את זה

 

[Ccyclist]

ההבדל של יום לכאן או לכאן הוא משמעותי, כי הלו"ז של ימים א',ה' בנוי בצורה שונה משאר הימים.

אני בטוח שאם אתה כותב שחסרים 6000 נהגים אתה מסתמך על מקור כלשהו, אם כי זה הנתון הזה לא ממש מסתדר עם המציאות בה אחוז האי ביצוע הוא פחות מ2% מהנסיעות.
כיון שמספר הנהגים כיום הם קצת יותר מ20,000, לו היה מחסור של 6000 נהגים כפי שאתה כותב, ניתן היה לצפות לאי ביצוע של 30% לכל הפחות.

לא ברור הקשר בין הזכרונות שלך מהטיולים לבין היכולת של מפעיל לתגבר את השירות באמצעות השהיית נסיעות התיירות שכוללים גם טיולי בתי ספר ועוד.

אין קשר בין רמת פינוק לבין החלפות, המטרה של הקווים היא לא לרשת את כל הארץ אלא לתת שירות לנוסעים.
אם נוסעים לא מעוניינים במוצר הזה הרי שעם כל היעילות שבו אין בו צורך.

הנה הנתון, בכתבה בכלכליסט:

מספר נהגי האוטובוס בעלייה, אך האיחורים צפויים להחמיר | כלכליסט

לפי נתוני משרד התחבורה מספר נהגי האוטובוסים עלה ב-11% בהשוואה ליולי אשתקד. למרות זאת, כבר בחודש הבא יחוו הנוסעים איחורים בנסיעות, בין השאר, כתוצאה ממחסור שקיים עדיין בנהגים וכן ממדיניות שרת התחבורה רגב כנגד נת"צים

m.calcalist.co.il

הציטוט המדוייק:

"בשנה שעברה (2022) העריך מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית הקודם רן שדמי כי חסרים בתחבורה הציבורית כ־6,000 נהגי אוטובוסים."

מאז המספר חזר והודגש מספר פעמים בתקשורת ובפורום.

 

[מנכל אחד]

הנה הנתון, בכתבה בכלכליסט:

מספר נהגי האוטובוס בעלייה, אך האיחורים צפויים להחמיר | כלכליסט

לפי נתוני משרד התחבורה מספר נהגי האוטובוסים עלה ב-11% בהשוואה ליולי אשתקד. למרות זאת, כבר בחודש הבא יחוו הנוסעים איחורים בנסיעות, בין השאר, כתוצאה ממחסור שקיים עדיין בנהגים וכן ממדיניות שרת התחבורה רגב כנגד נת"צים

m.calcalist.co.il

הציטוט המדוייק:

"בשנה שעברה (2022) העריך מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית הקודם רן שדמי כי חסרים בתחבורה הציבורית כ־6,000 נהגי אוטובוסים."

מאז המספר חזר והודגש מספר פעמים בתקשורת ובפורום.

כמו שכתבתי, שיערתי שיש לך מקור כלשהו, אך עדיין, הנתון לא מסתדר עם נתוני הבקרה על אי ביצוע הנסיעות (וגם לא הסתדר עם נתוני הבקרה של 2022)

המחסור מאז פחת, גם לא תוקצבו תוספות שירות, וגם משרד התחבורה הפעיל תוכנית לתמרוץ החברות להכשיר נהגים, תוכנית שבנתיים נוחלת הצלחה מרובה (אם כי לדעתי היא גרועה בטווח הארוך יותר)

 

[Ccyclist]

כמו שכתבתי, שיערתי שיש לך מקור כלשהו, אך עדיין, הנתון לא מסתדר עם נתוני הבקרה על אי ביצוע הנסיעות (וגם לא הסתדר עם נתוני הבקרה של 2022)

המחסור מאז פחת, גם לא תוקצבו תוספות שירות, וגם משרד התחבורה הפעיל תוכנית לתמרוץ החברות להכשיר נהגים, תוכנית שבנתיים נוחלת הצלחה מרובה (אם כי לדעתי היא גרועה בטווח הארוך יותר)

ממה שראיתי ברשת הצליחו להשיג כ 1000 נהגים חדשים. אם לוקחים בחשבון שיש גם נהגים שפורשים לגמלאות או מהתחום (מדובר במקצוע שוחק ויש לנהגים אלטרנטיבות נעימות יותר בתחום ההסעה הפרטית והמשאיות) - מספר הנהגים הכולל לא גדל בצורה משמעותית.

אז בכיף, תעמיס נסיעות בזבזניות ולא יעילות הדורשות כוח אדם שאיננו.

בנוסף - תביא בחשבון את הנזק מקו של שעתיים - שלושה שיוצא לדרכו ב 21:30 במוצ"ש ומגיע ליעדו ב 23:30 - 00:30. הנהג לא יחזור לתחנת המוצא שלו לפני 01:30 - 03:30 בבוקר יום א' כך שאתה גורע נהגים מבוקר יום א' העמוס.

 

[הנוסע הצפוני]

לא ניתן להערך לחג שלא יודעים את התאריך המדוייק שלו.
למשל הפעם, לפי חישובי האסטרונומיה החג היה אמור לחול בימים שני עד חמישי, וברגע האחרון, קבעו חכמי המוסלמים שהחג מתחיל ביום א'.
מכיון שהלו"ז בימים א' וה' שונה מימים ב'-ד', קשה להערך ולהחליט מה יהיו הדילולים הנצרכים.
בנוסף, המוסלמים (שאין להם איסור דתי לעבוד ביום חגם) ברובם שמחים לעבוד בחג, בגלל השכר הגבוה המגיע להם בחגים, ורק מעוניינים שלא לעבוד בזמנים בהם הם מעוניינים להיות בחיק המשפחה, כך שסידורי העבודה נקבעים ממש ברגע האחרון.

הפתרון אמור להיות שמשרד התחבורה ידרוש ממפעיל תחבורה ציבורית להפעיל במקביל גם קווי תיירות, כך שמאגר הנהגים שלו יהיה גדול משמעותית, ובזמני חג הוא יוכל להשבית את קווי התיירות ולהפעיל את התח"צ באופן מלא (פתרון מסוג זה פעל באגד).

בשביל שמהלך כזה יהיה יישים יש צורך לבטל את ההגבלה על השעות בהם מותר למפעיל לבצע נסיעות תיירות (כיום אסור לו לבצע נסיעות פרטיות בשעות השיא), וגם לבטל את הדרישה לשכר מינימום מתואם, שכר שמונע מחברות התח"צ להתחרות במחירים שמציעות חברות התיירות.

את ההגבלות הנ"ל, לדעתי, צריך לבטל בלי קשר לשום דרישה, מדובר בדרישות שיתכן ותאמו את הצרכים בעבר אך אינן תואמות כיום את המצב בענף.

המזל הוא שהקווים (לפחות הבינעירוניים) אינם בנויים כרשת, וכך הנוסע שיוצא לדרכו יודע שאם הוא הצליח לעלות על האוטובוס הסיכוי שהוא יגיע ליעדו סביר, והוא אינו תלוי בעוד מפעילים שלא ידוע מה יכולתם לגייס נהגים בזמנים כאלה.

הבעיה היא לא התאריך המדויק כי הסתיה היא לכל היותר יום קדימה או אחורה. אם יש הערכות לשאר הימים אפשר בקלות להקדים או לאחר את התוכנית. הבעיה היא שאין איך לפצות על מחסור של מעל מחצית מהעובדים.
הרעיון של נסיעות תיירות הוא רעיון מעניין אבל יעזור רק אם הנהגים שעובדים בתיירות לא חוגגים בעצמם.
מסכים לגמרי לגבי עניין הרשת, במערכת מבוססת החלפות לא ניתן יהיה להשתמש כלל במצב כזה.

 

[שלומי הרטמן]

איך אפשר להתכונן מראש למחסור של 50% (לדעתי אגב יותר) מכוח העבודה, חוץ מדילול נסיעות?

רק בדן באר שבע 60 אחוז מהנגים ערבים

 

[EHP12]

לפי בעל מסעדה מוסלמי שאכלתי אצלו ברמדאן 2022 - לא רק שזה מותר ולא "פוגע" בו בשום צורה - זו מצווה לעבוד ולהתפרנס במהלך היום במשך החג.

כל עוד מתעדפים את הנהגים הצמים לקווים קצרים ועירוניים, למשמרות קצרות יותר המאפשרות מנוחה ושעות היום - כך יהיה אפשר לשחרר אותם בערב לחגיגות ולארוחות.

באף מפעילה של קו הפועל מ 6:30 בבוקר ועד חצות לא מעבידים את אותו הנהג 17.5 שעות. כל הקווים חייבים משמרות כדי לתת כיסוי רציף.

ברמאדן עובדים כרגיל. הבעיה היא בין 18:00 ל-21:00 (במרץ אפריל) כשהנהגים משוחררים לארוחות אצל המשפחות שלהם.

ישראל היא מדינה 20% ערבית ורובם מוסלמים אז תמיד תהיה לזה השפעה, אבל כשתחום התח"צ נשען על כוח עבודה זול הגיוני שהוא יבוא ממגזרים חלשים יותר בחברה, במיוחד כשהשעות אינן שעות משרדיות אלא השעות שהציבור צריך להגיע ממקום למקום. במצב כיום, שבו כ 50% מהנהגים שייכים למגזר הערבי זה אומר שלחגים המוסלמים תהיה השפעה בלתי נמנעת.

אצלך 15% מהאוכלוסייה הם מוסלמים ו-5% הם הינדים. אני משער ששיעורם בקרב הנהגים באוטובוסים הוא ניכר. מצד שני, אם נסתכל על התחבורה הציבורית במזרח ירושלים. שבה ברור מה הדת של נהגיה, השירות בחגים מדולל בהתאם לכך שזהו יום חופש של רוב הנוסעים, אבל לא נפסק לגמרי.

 

[Ccyclist]

ברמאדן עובדים כרגיל. הבעיה היא בין 18:00 ל-21:00 (במרץ אפריל) כשהנהגים משוחררים לארוחות אצל המשפחות שלהם.

אצלך 15% מהאוכלוסייה הם מוסלמים ו-5% הם הינדים. אני משער ששיעורם בקרב הנהגים באוטובוסים הוא ניכר. מצד שני, אם נסתכל על התחבורה הציבורית במזרח ירושלים. שבה ברור מה הדת של נהגיה, השירות בחגים מדולל בהתאם לכך שזהו יום חופש של רוב הנוסעים, אבל לא נפסק לגמרי.

ארצית המוסלמים הם כ 6.5% בלבד. לונדון מוקפת בחגורת יוממים שאפשר להביא ממנה תיגבורים במקרה שיש בקשות מרובות לחופשות או שעות מסויימות.

כמו כן - אין הגבלות על בסיס דת כפי שיש בחוקי העבודה בארץ שמכתיבים ימי שבתון על בסיס השתייכות דתית.

 

[הצבי ישראל 88]

ההפרטה של שנות ה 2000 שינתה את מעמד הנהגים מחברים לעובדי מינימום פלוס.

ישראל היא מדינה 20% ערבית ורובם מוסלמים אז תמיד תהיה לזה השפעה, אבל כשתחום התח"צ נשען על כוח עבודה זול הגיוני שהוא יבוא ממגזרים חלשים יותר בחברה, במיוחד כשהשעות אינן שעות משרדיות אלא השעות שהציבור צריך להגיע ממקום למקום. במצב כיום, שבו כ 50% מהנהגים שייכים למגזר הערבי זה אומר שלחגים המוסלמים תהיה השפעה בלתי נמנעת.

השאלה היא למה לא מתכוננים לזה מראש כמדובר בחגים שחוזרים על עצמם כל שנה בתאריכים שמשתנים בצורה ירחית דומה יחסית לתאריכי החגים היהודיים, כך שאין את התמיהה ואי ההבנה של מדינות המתנהלות לפי הלוח הלועזי בלבד.

החגים המוסלמים משתנים לכל אורך השנה (כי אין שנה מעוברת מוסלמית) ואינם תואמים אף חודש יהודי ספציפי. הימיים הספציפים גם נקבעים בידי המופתי בתחילת החודש הירחי רק ברגע האחרון (יומיים לפה או שם).

גם אם כן- המחסור קיים גם אם אני יודע בדיוק מתי חג הקורבן

 

[Ccyclist]

החגים המוסלמים משתנים לכל אורך השנה (כי אין שנה מעוברת מוסלמית) ואינם תואמים אף חודש יהודי ספציפי. הימיים הספציפים גם נקבעים בידי המופתי בתחילת החודש הירחי רק ברגע האחרון (יומיים לפה או שם).

גם אם כן- המחסור קיים גם אם אני יודע בדיוק מתי חג הקורבן

החודשים המוסלמים הם חודשי ירח ללא ייצוב. כל פעם שיש לנו אדר ב' החודשים המוסלמים יזוזו בחודש אחד לעומת החודשים העבריים. זה אומר שכל שנתיים-שלושה צריך לשקלל את התזוזה הזו בתיכנונים הקשורים לערביי ישראל.

הראשון לחודש המוסלמי יהיה במרחק ימים בודדים מהחודש העברי- אז זה לא כמו חוסר הקשר בין ימי החודש העברי והלועזי.

אגב - החקלאות הערבית בלבנט לא יכולה להתנהל לפי לוח השנה האיסלאמי, היא מתנהלת לפי לוח השנה הלועזי ששמות החודשים שלו בערבית הם שמות החודשים הירחיים - מיוצבים של המזרח התיכון, החודשים העבריים.

 

[connex]

זה רק אני או שנראה לי שמשנה לשנה מוסיפים עוד ימים? עיד אל פיטר השנה היה 3 ימים וזכור לי שבשנים קודמות זה היה יומיים. חג הקורבן זכור לי שהיה בשנים קודמות יומיים והשנה 4 ימים[/url]

 

[בטטה העצבני 61]

בסלוניקי לפני הכיבוש הנאצי כמעט כל העובדים בנמל היו יהודים.הנמל היה סגור בשבתות וחגים