שיעורים פרטיים, בחופש ובכלל

[פלגיה]

שיעורים פרטיים, בחופש ובכלל

לאחרונה שמעתי אם אומרת "מי שלא למד כל השנה - לפחות בחופש שילמד". אז השאלה שלי היא: צריך שיעורים פרטיים? זה תלוי בגיל הילד? אם צריך - מי מחליט על כך? באחריות מי הפניה למורה והעקביות בהגעה לשיעורים?

 

[loligos]

בחופש מיותרים לחלוטין

לדעתי שעורים פרטיים בחופש מיותרים לחלוטין. מה שכן כדאי להשקיע בחוברת עבודה (אחת תספיק לכל החופש מקסימום 2) שמתאימה לגיל הילד/ה. והכי חשוב לשבת עם הילדים/ליד הילדים בזמן שהם עובדים בחוברת. להסביר טעויות (לתת להם לטעות קודם) ולמצוא את הפתרון החדש ביחד. אצלי יש 3 ילדים, ראשון – חמישי כל ילד מקבל חצי שעה עם אמא והחוברת...הם לא מתלוננים ואני לא דואגת שעד שהם יחזרו לביה"ס הם ישכחו את כל מה שלמדו שנה שעברה. מצד שני לדעתי הורה שחושב שנתינת חוברת עבודה לילד שישב בחדר ויפתור לבד או שיפתור בזמן שההורה בעבודה הוא פתרון טועה בגדול.

 

[ציפי ג]

לפעמים צריך שיעורים פרטיים

לטעמי זה לא תלוי בגיל הילד, אלא במוכנות שלו לשתף פעולה. השאלה של האחריות למתי ללכת לשיעור ווהכל תלויה בגיל הילד. ילד בן 7 צריך שאמא שלו תדאג לנושא. ילד בן 12 כבר לא. לגבי שיעורים פרטיים בחופש, לדעתי אם כבר, לקראת סוף החופש זה הזמן הכי טוב להשלים פערים, כי הילדים כבר מתים משעמום, ועדיין לא שרויים בעולם של ביה"ס והם יותר פתוחים לקבל. הבן שלנו מקבל שיעורים פרטיים כל השנה, וכשהגיע החופש שאלנו אותו אם הוא רוצה להמשיך גם בחופש, והוא אמר שכן, אבל רק פעם בשבוע, וכך הוא ממשיך בלימודיו.

 

[נומי נגה]

אני זוכרת את זה כסיוט...אבל...

(מי שטען שאין לי ביקורת על הורי- הנה זה בא...) אני מאמינה שזה תלוי אם הילד רוצה או לא. שתי דוגמאות מעצמי: 1. כתלמידת חט"ב לפני מעבר לבי"ס חדש ברמת לימודים גבוהה יותר הורי הכריחו אותי ללכת לשיעורים פרטיים. אני לא רציתי, המחאה שלי היתה לא להכין בכלל ש"ב וכך לא להתקדם... במבט לאחור-בזבוז זמן, כסף ועגמת נפש... בעוד מבט לאחור...מעולם לא השגתי את הפער שאחרים כן השיגו... 2. בתיכון היה לנו יום חופשי 1 בשבוע, היתה אפשרות לעשות בו פסיכומטרי. ההורים-לחצו (ושילמו) ואני המשכתי עם שיטת חט"ב ולא עשיתי כלום בבית... להפתעתי, מאחר ואז עוד לא היה נפוץ לעשות קורסי הכנה והציון הוא יחסי, קיבלתי ציון לא רע בכלל ואפילו לא עשיתי עוד אחד אחרי הצבא... במבט לאחור- היה מרגיז-אבל קיבלתי מתנה...

 

[ציפי ג]

העניין הוא באמת שצריך שת"פ

אם הילד לא מבין את הצורך שלו, או לא מראה שום רצון לשיעורים פרטיים, אין בכך שום תועלת. הגדול שלי הלך לשיעורים פרטיים לאחר שהביע תסכול מאוד גדול ביכולת ההתארגנות שלו. הוא הפיק מהם הרבה תועלת וברגע שהביע רצון להפסיק, הפסקנו. הילד שכעת מקבל שיעוריים פרטיים, מקבל אותם כשיעורי תגבור של "מעבר" במשך כל השנה, לפי צורך שאנחנו ראינו אצלו. בהתחלה הוא התנגד, אבל אחרי שני שיעורים הוא ראה כמה הוא נהנה מהשיעורים, והוא הולך אליהם בכיף. אבל גם כשהודעתי לו שהוא ילמד את השיעורים הללו, הודעתי לו שאם הוא יווכח שזה משהו שהוא לא מעניין בו, אנחנו נפסיק. סירבתי לקבל את הלא שלו, מבלי שהוא בודק בכלל אם זה מתאים לו.

 

[גרזנית]

אני יכולה להסביר לך מה קורה אצלנו

אנחנו מקפידים שגם בחופשת הקיץ הילדים ישמרו על רצף לימודי: בן ה 12 (למרות שמצטיין בלימודים) מקבל באופן קבוע דפים של חשבון לביצוע ופעם בשבוע הבעל יושב איתו לראות איפה השגיאות. בשיטה זו בשנה שעברה היה לו מאד קל בתחילת השנה ושמר על רצף ציונים גבוהים. בן ה 7 - יושבים איתו פעמיים בשבוע על חשבון וקריאה. בכל אופן, אצלנו אין דמוקרטיה בתחום זה, שומרים על רצף לימודי כל השנה, אמנם בחופשה במינון יותר נמוך אבל לא מוותרים.

 

[ציפי ג]

ועכשיו צצה ועלתה השאלה

הילד שלומד בפנימיה עבר מבחן במתטמטיקה לצורך שיבוץ בהקבצה. הוא קיבל 43 באלגברה ו-95 בגאומטריה (לא אתפלא אם היתה עייפות החומר במהלך המבחן). הוא התקבל להקבצה ב' שמשעה שהוא יכול לעשות בגרות כרצונו (4 או 5 יחידות). הוא עסוק רובו ככולו בהפגנות גוש קטיף. אני רוצה שהוא ילך למורה פעם בשבוע לשיעור פרטי. בגיל ההתבגרות להכריח זה בילתי אפשרי. הבעיה שגם לשכנע זה בילתי אפשרי. נראה לי שאנו צפויים לאנטגוניזם מוחלט לרעיון. אבל היות ומדובר בילד שלומד בפנימיה, מאוד קשה לתת לו ישעורי עזר במשך שנת הלימודים. דילמה. אין לי מושג מה נעשה.

 

[תּמר]

כמו שכתבת

הרצון לשיעורי עזר צריך לבוא מהילד. אני משערת שאם ירצה מאוד ציוני בגרות טובים יותר ממה שיצליח להוציא - הוא יוכל להשלים בקלי קלות אחרי התיכון (וזה, כמובן, במקרה הגרוע ביותר)

 

[מירי,]

אין שיעורי עזר בפנימיה?

 

[אחת שמצאה]

כלום.

לא נראה לי שתוכלו לעשות משהו בנתונים הנוכחיים. לא סוף העולם. אם הוא יתעשת בזמן, תוכלי לסייע לו לקראת הבגרות (כשהוא בא הביתה בשבת חופשית, בחופש חנוכה וכו'). וגם אם לא, להשלים בגרות לחמש יחידות או לתקן ציון הוא תמיד יוכל כשיתעורר הצורך בהמשך הדרך.

 

[פלגיה]

מי שמקבל 95 בגיאומטריה

יכול לעשות זינוק מתאים גם באלגברה, בעזרת חברים, ולא צריך מורה פרטי. יכול להיות שהוא יעשה "רק" בגרות של 4 יחידות, ויקבל בה "רק" 80. אז מה? זה מספיק.

 

[ציפי ג]

דווקא על הסיפא שלך אני חולקת

אין לי שום בעיה שיעשה 5 יחידות במתמטיקה ויקבל 60, ואפילו חמישים. מבחינתי, מטרת הלימוד בתיכון היא לא ידיעת החומר על בוריו, אלא הקניית בסיס הידע, כך שאם הנער רוצה אחרי התיכון לשפר ציונים, יהיה לו בסיס. הציון בכלל לא מעניין אותי. אבל חשוב לי שהוא יחשף לכמה שיותר נושאים. אני אישיתי עשיתי בגרות 3 יחידות במתטיקה, וקיבלתי 80. שוב הציון מעולם לא הטריד אותי. אבל לאזור מותנים ולהתחיל ללמוד חומר של 4,5 יחידות, היה משהו שלא מצאתי בי את היכולת. לעומת זאת לשפר את הציון בשלוש יחידות לא היה לי קשה בכלל.

 

[פלגיה]

בסיס הידע הוא דבר חשוב

ועקרונית - חשוב הידע של 4 יחידות, ולא זה של 5 (זה מניסיון מקצועי) נער נבון יכול לאזור מותניים, ולהשלים פערים בשבועות שלפני הבגרות (וראיתי הרבה שעשו את זה). איכשהו כשהבחינה נושפת בעורף, והלימוד נעשה הרבה יותר אינטנסיבי ודינמי - הרבה מקבלים זריקת מוטיבציה, ופתאום לומדים ומצליחים.

 

[צימעס]

יעברו כמה חודשים,

והוא ישלים את הפער (אם ירצה). תכלס, עם 95 בגיאומטריה, אין לי ספק שהבעיה באלגברה היא רק קילומטראז' תירגול. לא צריך בשביל זה מורה פרטי, אלא רק ישבן.

 

[לורליי43]

מניסיון של שנה קודמת

שאחרי החופש הגדול היה קושי לחזור למתמטיקה, מה שגרר אחריו שנה קשה מאוד בנושא הזה, אז השנה הבן לומד לקראת מבחן תחילת שנה במתמטיקה (עובר על כל החומר של השנה). אבל זה בהחלט עם שיתוף פעולה שלו.