שיעור גרמנית

Midriff

New member
שיעור גרמנית

מהתרחשויות היום בבית ספר תיכון ציבורי במקומותינו.
המורה לגרמנית מלמד שירי כריסמס.
הילד: אני לא שר, אני לא חוגג כריסמס
המורה: זה יותר עניין תרבותי, מעל 90% מהגרמנים חוגגים כריסמס
הילד: אם לא הייתם הורגים 6 מליון היו הרבה יותר שלא חוגגים
המורה:
ממשיך בלימוד השירים כשהילד שולף ואוכל מטבעות שוקולד עם חנוכיה תוך כדי שהכיתה שרה שירי כריסמס
 

Midriff

New member
כן, גם אני אמרתי לו את זה

(אבל זה עדיין הצחיק אותי)
 

debby12

New member
מנהל
איזה ילד ענק! זה הילד שלך?

כבוד, כבוד, כבוד. בן כמה הוא?

ועכשיו, אם נשים את הכבוד לילד בצד (ויש כבוד!), לדעתי אפשר ואולי רצוי לסבך קצת את פריץ המורה בעל היוזמה.

בבתי ספר ציבוריים אסור באיסור חמור ללמד תכנים דתיים. עד כדי כך שאצלנו צריך לתת פתק חתום מיוחד כדי/אם רוצים שהילדים שלך יורשו להשתתף במסיבת תחפושות של הלואין [ואפשר גם לסמן שם את הקופסה של "לא מסכימים"]

נשמע לי טירוף שמותר לו ללמד שירי קריסמס ובכל מקרה מגיע לו להזיע קצת על היוזמה הזו שלו.

מה גם - שאולי המורה לא מחובר - אבל לדעתי בגרמניה חוגגים את עיד אל אדחא בימינו לא פחות מאת קריסמס. הוא כנראה מזמן לא ביקר שם.
 

Midriff

New member
אכן שלי

ואכן גם אנחנו מאוד התפלאנו על זה. ואכן גם אני חשבתי על כמות המהגרים המוסלמים הלא קטנה שיש עכשיו בגרמניה.
מצד שלישי הילד אמר שהוא לא רצה לדחוף את זה עוד כי המורה הזה עוד ילמד אותו גרמנית גם בשנים הבאות (לא רציתי להגיד שזה היה בהחלט לדחוף מאוד)
 
למה לא רצית להגיד לו שזה היה בהחלט לדחוף מאוד?

אני חושבת שמעבר לבדיחה לשובבות ולחוצפה הישראלית, הייתי בהחלט מנהלת עם הילד שיחה על כבוד לזולת בכלל וכבוד למורים בפרט...
 

Midriff

New member
האמת שאמרתי לו

אחרי שצחקתי.
הילד אחד התלמידים הכי טובים בשיכבה שמקבל מכל המורים רק תשבוחות. המורה דחף אותו למקום שלא היה לו נח והמשיך להתעקש אז הוא קיבל תשובה שסתמה לו את פה.
אבל כן, בהחלט דיברנו על זה שאם הוא מתכוון להמשיך עם המורה כדאי שלא יעצבן/יעליב אותו.
 

Midriff

New member
בן 15

ואכן תמיד בבתי הספר בחטיבה וביסודי היו מאזנים את זה בשירי חנוכה או אחרים.
 

xbuffalomen

New member
פאק ! הילד שלי כשניכנס למסגד מוריד נעליים

בכנסיה הוא מסיר את הכובע ובבית הכנסת חובש כיפה ... וחסר לו שיפיל חטא אבות על בנים. צריך לחנך אותו מחדש !
 

KallaGLP

New member
זה לא בדיוק אותו דבר.

ברור שאם אתה בוחר להיכנס למקום קדוש לדת כלשהי (ואפילו סתם לכל מקום שיש לו חוקי התנהגות משלו), אתה צריך לכבד את כללי ומנהגי המקום. אם אתה לא יכול לכבד, פשוט אל תיכנס. אבל כאן בעצם כפו על הילד מצב שהוא משתתף בטקס שלא בחר ולא מחויב להשתתף בו ושנוגד את אמונתו. עד כאן אני חושבת שזה היה בסדר גמור שהוא אמר למורה שהוא לא מוכן לקחת בזה חלק, והמורה בשלב הזה היה צריך לכבד את בקשתו ולעזוב אותו בשקט.
אך אישית, אילו מי מילדיי היה מעיר את ההערה על ה-6 מיליון, הייתי מסבירה שאין לזה מקום בשום פנים ואופן, בדיוק מהסיבה שכתבת, ושאין שום הצדקה לפגוע ולהעליב שלא לצורך.
 
מסכימה לגמרי עם קאלה

חוץ ממה שקאלה אמרה, בארה"ב יש הפרדה בין דת למדינה ואסור להכניס לימודי דת לבתי ספר ציבוריים, ואם כבר מכניסים אז צריך לאזן בין כל הדתות... מה שלא ברור לי, זה למה ללמוד גרמנית עם הערת השישה מיליון... אני מתארת לעצמי שיש בחירה בשפות, אין ספק שאין כימיה גדולה בין המורה והילד הזה... אבל לילד יש בהחלט חוצפה ישראלית... אם הוא בן 6-10 יש בזה מהחמידות הילדותית, אם הוא בן 18 אז בהחלט יש מקום לשיחה על היחס והכבוד למורה....
 
המצחיק הוא שאת חלק משירי הכריסמס הקלאסיים

בארה"ב כתבו או הלחינו יהודים, שסה"כ רצו להתפרנס... אבל אלו שירים ל"עונה", לא על ה-savior שנולד וכו' כמו הכריסמס קארולז הקלאסיים.
&nbsp
אבל גם הילדים שלי לא היו מסכימים להשתתף בפעילות כזו אם היו מתבקשים, אלא אם זה היה במסגרת שבה גם מציינים חגים של דתות אחרות.
 

lamah

New member
אז מתי זה בסדר

לתלמיד להביע מחאה בכתה? האם כל יציאה נגד המורה בכל מקרה נחשבת "חוצפה ישראלית"? ברור שכאן שני הצדדים טעו כשנדחקו לפינה. המורה עם הענין התרבותי וה90% והתלמיד עם ה6 מיליון. אבל זה בעיני "בלהט הרגע".
 
פרופורציות, הדדיות, הקשר, מידתיות וכו׳

נראה שהתלמיד חיכה לרגע הנכון כדי לשלוף את זה למורה הגרמני.
סטטיסטית והיסטורית, היהודים היו פחות מאחוז מאוכלוסיית גרמניה בשנות השלושים של המאה ה19, כך שהאמירה לגבי 90 אחוז לא רלוונטית.

כמו שאני מבין את זה - הם לומדים גרמנית, וזה לא בהכרח רק השפה אלא התרבות או לפחות הקשר רחב יותר. אני לא יודע מה היה השיר הספציפי שנלמד באותו שיעור, אבל ייתכן בהחלט שעבור המורה זה בא מתוך רצון לחבר לתרבות הגרמנית.

מזכיר לי את הפעמים שבהם יש מרצה ישראלי שמדבר על משהו, ובסוף כל משפט שאומרים בעברית, יושב ערבי עם נרגילה. וצועק כיבוש.
 
אם כבר, אז

שנות השלושים של המאה העשרים. ואם "הקשר רחב יותר" של התרבות הגרמנית, אז היו שם גם יהודים שהיו פארט אנד פארסל מהתרבות הגרמנית, ועדיין יש אפילו היום, כפי שבודאי ידוע לך (וגם מוסלמים, גם אם התגובות פה למעלה לגביי האסלאם בגרמניה הן מה שנקרא בימינו "עובדות אלטרנטיביות"). התלמיד אכן היה חצוף, אבל המורה בלי טיפת קומון סנס.
&nbsp
אפרופו אדם סנדלר, אפשר לשלוח למורה את השיר הבא:
https://www.youtube.com/watch?v=XD15UtTOomQ
&nbsp
 
כמובן של המאה העשרים...

המוח שלי כבר התרגל לדבר על ״ניינטינטס סנצ׳ורי״, הלך לאיבוד בתרגום.
תנועת הרפורמה ביהדות, שיש לה שורשים בגרמניה, קיבלה השראה מהיופי והחגיגיות של הנצרות. לא התעניינו בהכרח באופי התיאולוגי של הדתות אלא בעיקר הוקסמו מרעיון של בית תפילה כמקום צבעוני עם שירים ומפגש קהילתי.

לא יודע מה בדיוק המורה לימד, ואם זה היה תרבותי או דתי, אבל כבר היה פעם איזה מישהו שחשב שיש משהו בשירי כריסמס גרמניים, שכדאי לייבא. מוזמנים לשמוע את השיר ולחשוב לבד מה הלחן מזכיר לכם.
https://www.youtube.com/watch?v=XkHkb2K5RBQ
https://www.youtube.com/watch?v=XovmybBqW5g


(ומה דינו של השיר let it snow, אגב? הוא מאוד שיר כריסמס, למרות שהוא בכלל לא מדבר על המשיח הנוצרי)
 

lamah

New member
פרופורציות מידתיות קונטקסט ואיפוק עצמי

הם כולם מידות טובות, רק שהן שמבחינה התפתחותית הציפיה היא שהמבוגר בין השניים, המורה, יצליח להפגין יותר ממידות אלו מאשר הילד. אמור להיות לו מן הסתם יותר ידע הסטורי ויכולת לשים דברים בקונטקסט. הילד ממש מוצא חן בעיני לטעמי ולא צריך הרצאות מאף אחד איך לא להיות חצוף מידי או ישראלי מידי.
 
למעלה