מה חדש זו שאלה טובה...
השנה התחילה אצלי בצורה דיי חלשה,אומנם המשכתי באותו מקום ועם אותם האנשים שאת חלקם הגדול אני מאוד מאוד אוהבת וראו ששמחים באמת שאני ממשיכה לעבוד שם(הפעם במשכורת ולא של שירות לאומי)שנה נוספת וגם אני כמובן מאוד שמחתי כי זה בדיוק מה שרציתי...אבל התחלות הן קשות והשבוע הזה היה לא פשוט מבחינת מה שהלך,נתחיל מיזה שהמחנכת של הכיתה מתחתנת ב19.9(שזה עוד 13 יום) ובאופן טבעי הראש שלה לא איתנו ולסייעת הקבועה(
)ולי אין מושג מה הולך,החליטו השנה להביא אלינו לילדים 2 ילדים מכיתה אחרת יחד עם המורה שלהם וילד מכיתה נוספת שאמור כנראה לעבור אלינו לכיתה סופית בהמשך ויצא שיש בלאגן ועומס גדול על הסייעת ועליי ואין מערכת,המחנכת בקושי מרוכזת בכיתה בגלל ההתרגשות וההכנות לחתונה שלה ושום דבר לא ברור כולל זמני ההפסקות וכאבי הראש שלנו רק התגברו...נניח שעברנו את זה בשלום יחסית(היא לקחה כדורים נגד כאבי ראש,אני סתם הייתי מתוסכלת),התגלתה בעיה חדשה-במקום הסייעת הקבועה ביום החופשי שלה שיבצו לכיתה סייעת סבירה שבסך הכול עבדנו יחד ואנחנו מצליחות להסתדר אלא שברגע האחרון החליפו את המחליפה בסייעת אחרת שידועה כאחת שאפילו הילדים המשותקים שאנחנו עובדים איתם בביה"ס ובכיתה הספציפית(בכיתה הם משותקים ברוב חלקי הגוף,בכיתות אחרות יש דרגות וחלק גם יחסית הרבה יותר עצמאיים)זזים יותר ממנה ומבחינתי זה היה הקש ששבר את גב הגמל והביא לי עצבים ברמות קיצוניות כי אני לא יכולה לעבוד לבד והיא כול היום תחפש את ההפסקה,היא מתכון בטוח לגרום לכולם לקרוס(אף אחד כמעט לא סובל אותה ולא מוכן לעבוד איתה מהצוות הקבוע,הבנות שירות שלא מכירות אותה נאלצות להיתקע איתה בימים החופשיים של הסייעות הקבועות שלהן וכולן מתלוננות,בשנה שעברה בתחילת השנה בחודשיים הראשונים ללימודים הייתי בכיתה אחרת והיא הייתה מחליפה בימי ראשון-חשבתי שאני משתגעת!),בנוסף היא חברה טובה של איזו מלווה צמודה של ילד מהכיתה והן כול היום בהפסקה,צוחקות,מדברות במרוקאית ומרכלות,זוג פרימיטיביות שלא ברור מי מעסיק אותן. ברגע ששמעתי שזו ההחלטה(לקראת סוף יום שלישי)שממנה פחדתי ניגשתי למזכירות והמזכירה המטומטמת של הבית ספר(היא שם בשנתיים האחרונות כי בעלה הוא מאגף החינוך בעירייה ואחראי אישית על החינוך המיוחד בעיר)אמרה לי "תלמדי אותה לעבוד",בדיחה טובה,הסייעת(ההגדרה הזאת מעליבה,היא לא מסייעת בכלום מלבד בלעצבן והילדים רק סובלים)נמצאת במערכת המון שנים ולמרות שכולם מתלוננים כולל לעירייה לא מוציאים אותה והיא תקועה כמו עצם בגרון(טוב שאני לא אחראית שם בעירייה,אצלי היא הייתה עפה על טיל),נכנסתי ללחץ ושיגעתי את המחנכת שבעצמה לא סובלת ומתנגדת בזמנים נורמליים להימצאותה בכיתה כי לדעתה התחושה היא שיש עוד ילדה(עם פיגור) שצריך להשגיח עליה,המחנכת הבטיחה שהיא תנסה לדבר עם כול מי שצריך בגלל שאם אני לא אתפקד(וכשהסייעת הקבועה לא נמצאת אני זאת שמכירה הכי טוב את הכיתה ואופן הטיפול ואני מחזיקה את הכיתה ומדריכה את הסייעת המחליפה לעבוד בשיטות הקבועות שלנו עם כול ילד) והסייעת בטח שלא תתפקד הכיתה תתפרק ומעבר לזה כולנו נגמור עם התמוטטות עצבים,אבל המחנכת לא ניסתה מספיק חזק כאמור הראש שלה בחתונה ולכן החלטתי לקחת את המושכות ולפתור בצורה קיצונית את העניין,נכנסתי אתמול למזכירות והודעתי חד משמעית שבימי חמישי גם אני ביום חופשי כמו הסייעת הקבועה ומצידי שישברו את הראש-אני עושה להם טובה שאני נשארת בבית ספר(כשאפילו המשכורת על כול השעות לא הוסדרה סופית עם המועצה,משלמים לי על פחות שעות כמעט בחצי ממה שבפועל אני עובדת,אבל זה אמור להסתדר ובינתיים הורים של ילד התחייבו למממן את הפערים באופן פרטי מתוך נקודת הנחה שאני אטפל בילד שלהם הכי טוב)אז אם אני תקועה אני בחופש...ככה הודעתי למזכירה(המנהלת לא הייתה בבית ספר אתמול ובגלל שזאת תחילת השנה בכלל לא הספקנו לדבר למרות שסיכמנו שנדבר ונראה מה העניינים השנה)ויצאתי מהמזכירות בראש מורם,אחרי שעה בערך המזכירה ביקשה ממני לצאת מהכיתה ולהסביר לה את ההצהרה שלי והבהרתי לה חד משמעית שאני לא העבד של הבית ספר ואם אחרים לא מוכנים שהיא תהיה איתם בכיתה גם אני לא צריכה לסבול,המזכירה אמרה שהיא תדבר עם המועצה שישלמו לי רק על 5 ימי עבודה בביה"ס-עניתי לה שכרגע הם בכלל לא ממנים את כול ההישארות שלי והיא מוזמנת להגיד מה שבא לה-להם זה רק יהיה זול יותר,הסיכום היה שהיום על הבוקר אני בפגישה עם המנהלת ואם לא יהיו פתרונות מעשיים כמו לשים מישהי נורמלית בכיתה,או אותי בכיתה אחרת באותו יום או לא מעניין אותי(מצידי כמו שאמרתי יכולים להוציא סייעת מכיתה עם שתי סייעות ובת שירות ולעשות החלפה בינה לבין הסייעת ששיבצו לי,בכול מקרה הן יהיו 2 בכיתה וזה לא נורא אם היא תהיה שם ולא תועיל,בתכל'ס גם הסייעת הקבועה ואני מסתדרות יפה עם הילדים ואנחנו רק 2) מה אז אני בחופש,העובדת הסוציאלית שמעה אותי מתווכחת עם המזכירה וגם הצדיקה אותי(היא זאת שחוטפת תמיד את התלונות מהבנות שירות,היא זאת שאחראית עליהן בבית ספר ובאופן מקרי גם על הכיתה שלי,יש 2 עובדות סוציאליות אז הכיתות מתחלקות ביניהן)והיה ברור שיהיה מעניין היום... בבוקר אכן לא נכנסתי לכיתה,הייתי בכיתה אחרת(עם הסייעת הקבועה שנקראה לעבוד שם למרות שזה יום חופשי שלה,היו בעיות עם המחליפות אז שילמו לה במיוחד כדי שתבוא ביום החופשי שלה ועוד לכיתה אחרת)וחיכיתי עד שהמנהלת תגיע כאשר היה ברור שבכיתה שלי יש מקום רק לאחת מאיתנו ורצוי שזאת תהיה אני,הזהירו אותי(כולל ההורים שלי) שעלולים להעיף אותי בגלל שאני החדשה במערכת ולא מדברים לא יפה על אנשים בעבודה אבל מבחינתי המטרה קידשה את האמצעים ויש גבולות למה שאני מוכנה לסבול ועוד שנה שלמה(כרגע עד 14:30 לומדים,בהמשך לצערי עוד עלולים לחזור ל15:15),מסתבר שלמרות הכול יש לי מזל ענק-כשרק נכנסתי למנהלת נכנסה מורה מכיתה אחרת שנתנה לי כמויות של מחמאות כי אתמול ערכתי טורניר "כדורגל"(זה לא בדיוק כדורגל זה לפי היכולות-אם אחד משותק ברגליים אז הוא משחק עם הראש והידיים,או שהוא שופט וכו'...) עם ילדים מהרבה כיתות(כולל שלה) ואפילו עזרתי לשפר מצב רוח לילד שהיה עצוב בזכות המשחק,ומעבר לפרגונים הסתבר לי שהמנהלת מודעת בדיוק למה שהולך עם הסייעת הזאת וזה הגיע בעבר לרמות של תלונות לעירייה והיא לגמרי קיבלה את טענותיי ואת ההצעות המעשיות שלי לפתרון הבעיה,אחרי שדיברנו לא מעט זמן המנהלת אמרה לי ללכת לכיתה רק להאכיל את הילדים ושעד סוף היום יבוצע פתרון שיפריד בין הסייעת הזאת לכיתה בימי חמישי,המנהלת נכנסה יחד איתי וגילתה לתדהמתה שהכיתה לבד-המחנכת יצאה לשניה לצלם משהו לילדים והסייעת יחד עם המלווה הצמודה יצאו להפסקה והילדים לבד בכיתה במצב בעייתי(אחד משתולל,אחד בוכה...) והשעה הייתה רק 9:00 בבוקר,זה היה פשוט עיתוי מושלם שהוכיח את טענותיי!