שיעור לילי

  • פותח הנושא chi12
  • פורסם בתאריך
וואו,זה המון זמן!

אתה ממש תחסר לנו!
על סיום השירות! נסיעה טובה ותהנה!שנה טובה וחג שמח לך ולכולם!
 

CibiHeart92

New member
סיימת?! O___________O

מזל טוב סנסיי! O_O גם אתה וגם לבנת ברחתם לי ;_; תחזור בבטחה
 

remundo

New member
../images/Emo201.gif זה הרבה זמן

שיהיה בהצלחה שם! שנה טובה!
 

Digi Lista

New member
מה חדש זו שאלה טובה...

השנה התחילה אצלי בצורה דיי חלשה,אומנם המשכתי באותו מקום ועם אותם האנשים שאת חלקם הגדול אני מאוד מאוד אוהבת וראו ששמחים באמת שאני ממשיכה לעבוד שם(הפעם במשכורת ולא של שירות לאומי)שנה נוספת וגם אני כמובן מאוד שמחתי כי זה בדיוק מה שרציתי...אבל התחלות הן קשות והשבוע הזה היה לא פשוט מבחינת מה שהלך,נתחיל מיזה שהמחנכת של הכיתה מתחתנת ב19.9(שזה עוד 13 יום) ובאופן טבעי הראש שלה לא איתנו ולסייעת הקבועה(
)ולי אין מושג מה הולך,החליטו השנה להביא אלינו לילדים 2 ילדים מכיתה אחרת יחד עם המורה שלהם וילד מכיתה נוספת שאמור כנראה לעבור אלינו לכיתה סופית בהמשך ויצא שיש בלאגן ועומס גדול על הסייעת ועליי ואין מערכת,המחנכת בקושי מרוכזת בכיתה בגלל ההתרגשות וההכנות לחתונה שלה ושום דבר לא ברור כולל זמני ההפסקות וכאבי הראש שלנו רק התגברו...נניח שעברנו את זה בשלום יחסית(היא לקחה כדורים נגד כאבי ראש,אני סתם הייתי מתוסכלת),התגלתה בעיה חדשה-במקום הסייעת הקבועה ביום החופשי שלה שיבצו לכיתה סייעת סבירה שבסך הכול עבדנו יחד ואנחנו מצליחות להסתדר אלא שברגע האחרון החליפו את המחליפה בסייעת אחרת שידועה כאחת שאפילו הילדים המשותקים שאנחנו עובדים איתם בביה"ס ובכיתה הספציפית(בכיתה הם משותקים ברוב חלקי הגוף,בכיתות אחרות יש דרגות וחלק גם יחסית הרבה יותר עצמאיים)זזים יותר ממנה ומבחינתי זה היה הקש ששבר את גב הגמל והביא לי עצבים ברמות קיצוניות כי אני לא יכולה לעבוד לבד והיא כול היום תחפש את ההפסקה,היא מתכון בטוח לגרום לכולם לקרוס(אף אחד כמעט לא סובל אותה ולא מוכן לעבוד איתה מהצוות הקבוע,הבנות שירות שלא מכירות אותה נאלצות להיתקע איתה בימים החופשיים של הסייעות הקבועות שלהן וכולן מתלוננות,בשנה שעברה בתחילת השנה בחודשיים הראשונים ללימודים הייתי בכיתה אחרת והיא הייתה מחליפה בימי ראשון-חשבתי שאני משתגעת!),בנוסף היא חברה טובה של איזו מלווה צמודה של ילד מהכיתה והן כול היום בהפסקה,צוחקות,מדברות במרוקאית ומרכלות,זוג פרימיטיביות שלא ברור מי מעסיק אותן. ברגע ששמעתי שזו ההחלטה(לקראת סוף יום שלישי)שממנה פחדתי ניגשתי למזכירות והמזכירה המטומטמת של הבית ספר(היא שם בשנתיים האחרונות כי בעלה הוא מאגף החינוך בעירייה ואחראי אישית על החינוך המיוחד בעיר)אמרה לי "תלמדי אותה לעבוד",בדיחה טובה,הסייעת(ההגדרה הזאת מעליבה,היא לא מסייעת בכלום מלבד בלעצבן והילדים רק סובלים)נמצאת במערכת המון שנים ולמרות שכולם מתלוננים כולל לעירייה לא מוציאים אותה והיא תקועה כמו עצם בגרון(טוב שאני לא אחראית שם בעירייה,אצלי היא הייתה עפה על טיל),נכנסתי ללחץ ושיגעתי את המחנכת שבעצמה לא סובלת ומתנגדת בזמנים נורמליים להימצאותה בכיתה כי לדעתה התחושה היא שיש עוד ילדה(עם פיגור) שצריך להשגיח עליה,המחנכת הבטיחה שהיא תנסה לדבר עם כול מי שצריך בגלל שאם אני לא אתפקד(וכשהסייעת הקבועה לא נמצאת אני זאת שמכירה הכי טוב את הכיתה ואופן הטיפול ואני מחזיקה את הכיתה ומדריכה את הסייעת המחליפה לעבוד בשיטות הקבועות שלנו עם כול ילד) והסייעת בטח שלא תתפקד הכיתה תתפרק ומעבר לזה כולנו נגמור עם התמוטטות עצבים,אבל המחנכת לא ניסתה מספיק חזק כאמור הראש שלה בחתונה ולכן החלטתי לקחת את המושכות ולפתור בצורה קיצונית את העניין,נכנסתי אתמול למזכירות והודעתי חד משמעית שבימי חמישי גם אני ביום חופשי כמו הסייעת הקבועה ומצידי שישברו את הראש-אני עושה להם טובה שאני נשארת בבית ספר(כשאפילו המשכורת על כול השעות לא הוסדרה סופית עם המועצה,משלמים לי על פחות שעות כמעט בחצי ממה שבפועל אני עובדת,אבל זה אמור להסתדר ובינתיים הורים של ילד התחייבו למממן את הפערים באופן פרטי מתוך נקודת הנחה שאני אטפל בילד שלהם הכי טוב)אז אם אני תקועה אני בחופש...ככה הודעתי למזכירה(המנהלת לא הייתה בבית ספר אתמול ובגלל שזאת תחילת השנה בכלל לא הספקנו לדבר למרות שסיכמנו שנדבר ונראה מה העניינים השנה)ויצאתי מהמזכירות בראש מורם,אחרי שעה בערך המזכירה ביקשה ממני לצאת מהכיתה ולהסביר לה את ההצהרה שלי והבהרתי לה חד משמעית שאני לא העבד של הבית ספר ואם אחרים לא מוכנים שהיא תהיה איתם בכיתה גם אני לא צריכה לסבול,המזכירה אמרה שהיא תדבר עם המועצה שישלמו לי רק על 5 ימי עבודה בביה"ס-עניתי לה שכרגע הם בכלל לא ממנים את כול ההישארות שלי והיא מוזמנת להגיד מה שבא לה-להם זה רק יהיה זול יותר,הסיכום היה שהיום על הבוקר אני בפגישה עם המנהלת ואם לא יהיו פתרונות מעשיים כמו לשים מישהי נורמלית בכיתה,או אותי בכיתה אחרת באותו יום או לא מעניין אותי(מצידי כמו שאמרתי יכולים להוציא סייעת מכיתה עם שתי סייעות ובת שירות ולעשות החלפה בינה לבין הסייעת ששיבצו לי,בכול מקרה הן יהיו 2 בכיתה וזה לא נורא אם היא תהיה שם ולא תועיל,בתכל'ס גם הסייעת הקבועה ואני מסתדרות יפה עם הילדים ואנחנו רק 2) מה אז אני בחופש,העובדת הסוציאלית שמעה אותי מתווכחת עם המזכירה וגם הצדיקה אותי(היא זאת שחוטפת תמיד את התלונות מהבנות שירות,היא זאת שאחראית עליהן בבית ספר ובאופן מקרי גם על הכיתה שלי,יש 2 עובדות סוציאליות אז הכיתות מתחלקות ביניהן)והיה ברור שיהיה מעניין היום... בבוקר אכן לא נכנסתי לכיתה,הייתי בכיתה אחרת(עם הסייעת הקבועה שנקראה לעבוד שם למרות שזה יום חופשי שלה,היו בעיות עם המחליפות אז שילמו לה במיוחד כדי שתבוא ביום החופשי שלה ועוד לכיתה אחרת)וחיכיתי עד שהמנהלת תגיע כאשר היה ברור שבכיתה שלי יש מקום רק לאחת מאיתנו ורצוי שזאת תהיה אני,הזהירו אותי(כולל ההורים שלי) שעלולים להעיף אותי בגלל שאני החדשה במערכת ולא מדברים לא יפה על אנשים בעבודה אבל מבחינתי המטרה קידשה את האמצעים ויש גבולות למה שאני מוכנה לסבול ועוד שנה שלמה(כרגע עד 14:30 לומדים,בהמשך לצערי עוד עלולים לחזור ל15:15),מסתבר שלמרות הכול יש לי מזל ענק-כשרק נכנסתי למנהלת נכנסה מורה מכיתה אחרת שנתנה לי כמויות של מחמאות כי אתמול ערכתי טורניר "כדורגל"(זה לא בדיוק כדורגל זה לפי היכולות-אם אחד משותק ברגליים אז הוא משחק עם הראש והידיים,או שהוא שופט וכו'...) עם ילדים מהרבה כיתות(כולל שלה) ואפילו עזרתי לשפר מצב רוח לילד שהיה עצוב בזכות המשחק,ומעבר לפרגונים הסתבר לי שהמנהלת מודעת בדיוק למה שהולך עם הסייעת הזאת וזה הגיע בעבר לרמות של תלונות לעירייה והיא לגמרי קיבלה את טענותיי ואת ההצעות המעשיות שלי לפתרון הבעיה,אחרי שדיברנו לא מעט זמן המנהלת אמרה לי ללכת לכיתה רק להאכיל את הילדים ושעד סוף היום יבוצע פתרון שיפריד בין הסייעת הזאת לכיתה בימי חמישי,המנהלת נכנסה יחד איתי וגילתה לתדהמתה שהכיתה לבד-המחנכת יצאה לשניה לצלם משהו לילדים והסייעת יחד עם המלווה הצמודה יצאו להפסקה והילדים לבד בכיתה במצב בעייתי(אחד משתולל,אחד בוכה...) והשעה הייתה רק 9:00 בבוקר,זה היה פשוט עיתוי מושלם שהוכיח את טענותיי!
 

Digi Lista

New member
המשך(אלא מה?../images/Emo3.gif)...

אחר כך כול היום המשיך להיות שמח-הסייעת הזאת קיבלה ממני בדיוק מה שמגיע לה-היא ניסתה לדבר במרוקאית עם השנייה והפעלתי מוזיקה חזקה לילדים,היא ניסתה לגעת בילד והבהרתי לה שהיא רק מזיקה לו(הוא בכה) ושלא תיגע בו,עם הילד הכי קשה מבחינת התנהגות בכיתה(הוא משתולל ולפעמים חצי שנה לוקח להחליף לו חיתול כי הוא באטרף,התרופה לא בדיוק עוזרת)בקושי עזרתי לה-והיה לה מאוד קשה איתו,היא באה כול שנייה וניסתה להגיד שהסייעת שרצו להעביר(זאת מהכיתה עם השתי סייעות ובת שירות) לא מוכנה לעבוד איתי(בהתחשב בזה שאותה אחת כבר שנה שנייה אומרת כול הזמן לסייעת הקבועה שהיא קיבלה מתנה שיש לה אותי אז אני בספק שזה המצב,לדעתי היא פשוט העדיפה להישאר בכיתה שלה-היא שם שלושה ימים ובשלושה האחרים בכיתה אחרת אז בטח שהיא תעדיף לא להיות יויו עוד יותר בין הכיתות,למרות שצריך לברר את זה כדי שאני ארגע לגמרי ולא אקח אישית,בכול מקרה אליי תחזור הסייעת שעבדתי איתה שנה שעברה בימים החופשיים של הקבועה),אותה סייעת שלא זזה התחילה להגיד לי גם ששנה שעברה הלכתי בתוך הבית ספר שעתיים עם ילד והוא נפל,פירכס והובא לבית חולים-עניתי לה שהביה"ס פצפון ותוך 10 דקות סיימנו את כולו אז איך בדיוק הלכתי שעתיים?והצעתי לה גם שתכיר לי את הילד הזה כדי שאני אדע למי גרמתי לפרכס ולהגיע לבית חולים ואז עניתי לה שבינתיים מי שהורים של ילדים מכמה כיתות וההנהלה נלחמו כדי שישאר בבית ספר זו אני ומי שלא רוצים לעבוד איתה זו היא אז שלא תדבר בכלל כי מבחינתי אין לה שום דבר שכדאי לשמוע,במקביל למניאקיות שלי גם הסייעת הקבועה באה להציץ בכיתה ונתנה לה הערות איך צריך לעבוד(וזה למרות שהן יחסית חברות,הסייעת הקבועה הסבירה לי שהיא אולי חברה שלה אבל היא לא מוכנה לעבוד איתה ומדברת איתה רק בבית ספר כי זה מה שיש,אני אוהבת את הגישה שלה לחיים אבל אני לא מדברת עם אנשים כי זה מה שיש,אני מעדיפה לא לדבר עם ברירות המחדל) ,לקראת סוף היום גם סייעת נוספת נכנסה בה(היא כמובן פישלה וזה פגע גם באחרים מחוץ לכיתה,ראיתי את הטעות ולא הערתי ולשמחתי מישהי אחרת תפסה אותה) והמחנכת אמרה לי שאין לה מושג מה אמרתי אבל הצלחתי במה שהיא לא הצליחה(המזכירה אגב עוד ניסתה לדבר ולהתנגד אבל גם אותה המנהלת השתיקה),בקיצור הצלחתי למען שלום הכיתה ושלומי האישי בימי חמישי. כמובן שברורות לי ההשלכות של הצעד הקיצוני שנקטתי-ראיתי שאוסף הרכלנים בבית ספר מדבר עליי וחלק מהדברים גם הרגשתי לפי המבטים אבל לא איכפת לי-אני שלמה לגמרי עם מה שעשיתי ועובדה שאין כמעט איש צוות בבית ספר שמוכן לעבוד עם אותה הסייעת והם יכולים לדבר מכאן ועד הודעה חדשה ומצידי גם להחרים אותי-אני בבית ספר בשביל הילדים באופן כללי ובשביל הכיתה שלי-שזה אומר ילדים,מחנכת וסייעת קבועה וכול השאר לא קיימים בשבילי,הם מוזמנים להפיץ עליי שמועות שגם גרמתי לסייעת הזאת לפרכס ולהגיע לבית חולים כמו עם "הילד" משנה שעברה,שיהנו,כולם יודעים מה הולך ואת חשבון הנפש שיעשו בינם לבין עצמם,לי אין בעיה לצעוק ש'המלך הוא עירום' כשצריך,מצידי שתהיה לי גם תדמית של מלשנית באמת שאני חזקה מכדי שיהיה איכפת לי מה חושבים עליי כול עוד אני יודעת שהייתי בסדר,החיים שלי אומנם לא יהפכו לקלים מבחינה חברתית אבל זה בסדר כי מי שחשוב לי נשאר איתי והשאר במילא לא היו חברים אז אין שום הפסד. וחוץ מיזה נכשלתי בטסט השני ביום שישי שעבר ולא הבאתי מתנה לאבא כמו שרציתי,הכישלון רק בגלל סיבה אחת לפי הדו"ח-חוסר הסתכלות בראי השמאלי פעם אחת,באסה אבל יהיה עוד טסט ובסוף אני אעבור... יש לי עוד מה לספר מהשבועיים האחרונים,מקווה לספר מחר...
 
כל הכבוד לך,ליסטה!../images/Emo24.gif

אני ממש גאה בך על הדרך בה נקטת,ואני שמחה שהצלחת בסוף. אני מעריצה אנשים שנלחמים על מה שחשוב להם ולא נוהגים בצביעות מפחד שיחשבו עליהם דברים לא יפים. ולא נורא שנכשלת בטסט,הייתה לך כולה טעות אחת,פעם הבאה את רק צריכה לזכור להסתכל בראי ואז בטוח תעברי. ולמה לא הבאת מתנה לאבא שלך?
 
למעלה