שיקולים אם להיות דתי:

[SupermanZW]

אני ממליץ לך לקרוא את המדריך של אסימוב לתנ"ך. אין ספק שאם תקרא את הספר הזה תחכים מאוד ויהיה לך יותר קל לקבל החלטה בנושא.

אסימוב הוא אחד הסופרים האינטיליגנטים ביותר שחיו אי פעם.

 

[פילוסוף רוחני33]

אני ממליץ לך לקרוא את המדריך של אסימוב לתנ"ך. אין ספק שאם תקרא את הספר הזה תחכים מאוד ויהיה לך יותר קל לקבל החלטה בנושא.

אסימוב הוא אחד הסופרים האינטיליגנטים ביותר שחיו אי פעם.

לא יצא לי לקרוא. אני אוהב ספרי עגנון וגם ספרים לועזיים כמו של ויליאם פוקנר סופר המופת.

 

[פולגאר]

לא יצא לי לקרוא. אני אוהב ספרי עגנון וגם ספרים לועזיים כמו של ויליאם פוקנר סופר המופת.

אם אתה אוהב את עגנון, תיקרא את ש"י עגנון, בתוך "אלו ואלו", עמ' 360, ששופך אור נוסף על הנושא שלנו. הדת היא עולם מופלא, שמי שנמצא בתוך רזיה לא יוותר עליהם מהר כל כך. אלא שבמציאות שבה אנו חיים, אפשר ואפשר להתעלם מהדת לחלוטין ולהפסיד את הטוב, היופי והפלא שטמון בתוכה.

 

[פילוסוף רוחני33]

אם אתה אוהב את עגנון, תיקרא את ש"י עגנון, בתוך "אלו ואלו", עמ' 360, ששופך אור נוסף על הנושא שלנו. הדת היא עולם מופלא, שמי שנמצא בתוך רזיה לא יוותר עליהם מהר כל כך. אלא שבמציאות שבה אנו חיים, אפשר ואפשר להתעלם מהדת לחלוטין ולהפסיד את הטוב, היופי והפלא שטמון בתוכה.

יש הרבה טוב בדת, ותלוי גם איך מקיימים אותה ומתוך איזה סוג אמונה; אבל יש מעלות גם בחיי החול כי אפשר ללמוד מספרים ומיצירות חילוניים הרבה מאוד. לא מזמן קיבלתי ספר של עגנון "ספר, סיפור וסופר", שמפרט חוכמות שנאמרו בקשר ליהדות.

 

[פילוסוף רוחני33]

כן אבל הקב"ה מייצג את הטוב ואת המוסר, והעיקר להיות מוסריים וטובים זה לזה. אפשר לחזק את המוסריות ואת הרוחניות בעזרת המסורת והאמונה, אבל לא מוכרחים.

 

[SupermanZW]

כן אבל הקב"ה מייצג את הטוב ואת המוסר, והעיקר להיות מוסריים וטובים זה לזה. אפשר לחזק את המוסריות ואת הרוחניות בעזרת המסורת והאמונה, אבל לא מוכרחים.

נתת טיעון זורואסטרי למהדרין, אולי אתה אמור להיות זורואסטרי במקום יהודי? (אני שואל, לא אומר).

על פי היהדות, אלוהים ברא הכל, גם את הטוב וגם את הרע, והכל נובע ממנו. על פי היהדות אלוהים הוא לא רק טוב ורחמן אלא גם קנא ונקמן. על פי הדת הזורואסטרית אלוהים (שמו בדת הזורואסטרית "אהורה מאזדה") הוא מקור כל הטוב ויש לו רק תכונות טובות, ואהרימן הוא מקור הרע. על פי האמונה הזורואסטרית לא יתכן טוב ללא רע ולכן יש צורך באהרימן, ומעבר לכך, אדם לא יוכל לשרוד ללא יצר הרע, שמקורו באהרימן, והוא שם את צרכיו שלו במקום הראשון, מעל צרכי הזולת, כך שלא מדובר ברע לשם רוע אלא ברע הנחוץ להישרדות. על פי הדת הזורואסטרית, אהורה מאזדה גומל לצדיקים ואהרימן מעניש את הרשעים.

יכול להיות שלאנשים שונים מתאימים דתות שונות, אם אתה מתעקש על דת אולי כדאי לך לשקול זורואסטריאניזם.

 

[פילוסוף רוחני33]

נתת טיעון זורואסטרי למהדרין, אולי אתה אמור להיות זורואסטרי במקום יהודי? (אני שואל, לא אומר).

על פי היהדות, אלוהים ברא הכל, גם את הטוב וגם את הרע, והכל נובע ממנו. על פי היהדות אלוהים הוא לא רק טוב ורחמן אלא גם קנא ונקמן. על פי הדת הזורואסטרית אלוהים (שמו בדת הזורואסטרית "אהורה מאזדה") הוא מקור כל הטוב ויש לו רק תכונות טובות, ואהרימן הוא מקור הרע. על פי האמונה הזורואסטרית לא יתכן טוב ללא רע ולכן יש צורך באהרימן, ומעבר לכך, אדם לא יוכל לשרוד ללא יצר הרע, שמקורו באהרימן, והוא שם את צרכיו שלו במקום הראשון, מעל צרכי הזולת, כך שלא מדובר ברע לשם רוע אלא ברע הנחוץ להישרדות. על פי הדת הזורואסטרית, אהורה מאזדה גומל לצדיקים ואהרימן מעניש את הרשעים.

יכול להיות שלאנשים שונים מתאימים דתות שונות, אם אתה מתעקש על דת אולי כדאי לך לשקול זורואסטריאניזם.

גם אלוהים ביהדות נחשב לטוב, אבל הוא נוקם במי שסוטה מדרך הטוב. למעשה בכל הדתות אלוהים טוב, גם בנצרות. אין רע ב"יצר הרע" כל זמן שהוא לא חוטא. בניגוד לנצרות, היהדות מעודדת גם הנאות גוף כאכילה טובה ושמחה בחגים. אלוהים ברא את הרע כדי לבחון אנשים האם יקיימו את מטרתם וישאפו לטוב.

 

[SupermanZW]

גם אלוהים ביהדות נחשב לטוב, אבל הוא נוקם במי שסוטה מדרך הטוב. למעשה בכל הדתות אלוהים טוב, גם בנצרות. אין רע ב"יצר הרע" כל זמן שהוא לא חוטא. בניגוד לנצרות, היהדות מעודדת גם הנאות גוף כאכילה טובה ושמחה בחגים. אלוהים ברא את הרע כדי לבחון אנשים האם יקיימו את מטרתם וישאפו לטוב.

גם הנצרות למעט הזרם הקתולי וקבוצות קיצוניות (לא קתוליות) כגון האמיש מעודדות הנאות גוף אכילה טובה ושמחה בחגים.

 

[פילוסוף רוחני33]

היהדות דת חשובה מאוד. היא טהורה וצנועה בדרכיה, היא לא מנסה להפחיד אנשים בסיפורים מופרכים על בני האל או על אדם אחד מוחמד שחובה להאמין בו, היא כתבה את התנ"ך הגאוני והיא חכמה. היא הראשונה שהביאה לעולם את המוסר כשרוב האחרים היו עובדי אלילים, והיא הראשונה מבין הדתות המונותאיסטיות העיקריות הקיימות כיום. ארץ ישראל מלאה בחקלאות טובה, בנוף אנושי ובאור מיוחד. השפה העברית אונומטופאית מאוד, שורשית מאוד וקרובה למשמעות ואמיתית בכך שהיא מתרכזת באמירת הדברים כמו שהם בלי להתעכב על קישוטים, סגנון ואופי.

 

[SupermanZW]

היהדות דת חשובה מאוד. היא טהורה וצנועה בדרכיה, היא לא מנסה להפחיד אנשים בסיפורים מופרכים על בני האל או על אדם אחד מוחמד שחובה להאמין בו, היא כתבה את התנ"ך הגאוני והיא חכמה. היא הראשונה שהביאה לעולם את המוסר כשרוב האחרים היו עובדי אלילים, והיא הראשונה מבין הדתות המונותאיסטיות העיקריות הקיימות כיום. ארץ ישראל מלאה בחקלאות טובה, בנוף אנושי ובאור מיוחד. השפה העברית אונומטופאית מאוד, שורשית מאוד וקרובה למשמעות ואמיתית בכך שהיא מתרכזת באמירת הדברים כמו שהם בלי להתעכב על קישוטים, סגנון ואופי.

היהדות לא מנסה להפחיד אנשים? רוב ניסיונות ההחזרה בתשובה מבוססים על הפחדות.

לא היהדות ולא אף דת אחרת הביאה לעולם את המוסר. המוסר מקורו במצפון האנושי.

יש עוד הרבה מדינות מלאות בחקלאות טובה.

מה זה "אור מיוחד"?

השפה הטורקית יותר אונומטופאית מעברית.

השפה הכי ישירה בעולם (אמירת הדברים כמו שהם בלי להתעכב על קישוטים, סגנון ואופי) היא השפה המלאית.

 

[פילוסוף רוחני33]

היהדות לא מנסה להפחיד אנשים? רוב ניסיונות ההחזרה בתשובה מבוססים על הפחדות.

לא היהדות ולא אף דת אחרת הביאה לעולם את המוסר. המוסר מקורו במצפון האנושי.

יש עוד הרבה מדינות מלאות בחקלאות טובה.

מה זה "אור מיוחד"?

השפה הטורקית יותר אונומטופאית מעברית.

השפה הכי ישירה בעולם (אמירת הדברים כמו שהם בלי להתעכב על קישוטים, סגנון ואופי) היא השפה המלאית.

היהדות אמנם מנסה לתת "אור לגויים", אבל היא לא מפחידה אנשים באמירות שיש בן של אלוהים ומי שלא דתי חוטא. יש שעושים כפייה דתית, היהדות לא מבוססת על כך חוץ מאשר בעניין התנגדות לעובדי אלילים. המוסר אמנם מקורו במצפון, אבל היהדות הביאה כללי מוסר בזמן שרוב העולם היה עובדי אלילים שעשו תועבות. חקרתי את השפה העברית ואני מעריך אותה. בישראל יש אור מיוחד, ולכן כשהציירים באו אליה הצטרכו להתאים את הציור שלהם. עברית לדעתי השפה הכי ישירה בעולם. יש בה הרבה מם וריש שממלאות את טווח השמיעה וכיווצי דיפתונגים שמקצרים את המלה, ולכן המשחק המוזיקלי לא בתוך המלה אלא חיצוני בין צורות הזמנים והדקדוק: עבר עם סיומת קדמית, עתיד עם סיומת אחורית ובינוני רבים "ים" שסוגר את המשחק הזה. ו' ההיפוך המקראית מעבירה בין עבר ועתיד ומדגישה את המשחק המוזיקלי ביניהם. כיום אין ו' ההיפוך, אבל מה שעושים עם המלה "ש" מדהים ודומה לתפקיד של ו' ההיפוך. העברית אונומטופאית ונותנת בשורש מעבר קל בין מינימום עיצורים שיתאר את אופי ההתקדמות במשמעות. למשל המלה "לבלות" מתחילה בבית הפנימית וממשיכה בלמד המתגלגלת. המלים "ה" ו"להיות" חסרות עיצור כי משמעותן בסיסית, ומלות הגוף דומות לצורת הפועל שלהן. התנ"ך בלי ספק הספר הכי טוב בעולם. הסיפור בתורה מכיל את כל האפשרויות הספרותיות והאנושיות, וההלכה חכמה ואוהבת את האדם. ספר שמואל מכיל סיפורים מרתקים. הכתובים מכילים הרבה חוכמה. ספר תהלים מכיל שירים על המון מצבים רגשיים.

 

[SupermanZW]

נצל"ש, ניסיון למצוא הסבר רציונלי לארבע מצוות שהוזכרו ע"י הפילוסוף בשרשור זה: שמירת שבת, כשרות, נטילת ידיים בנטלה, כיסוי ראש.

שמירת שבת - יכול לנבוע מגישה שהתנהלות שונה בשבת, מה שמוגדר ע"י הטוען כשמירת שבת מסייעת להתעלות רוחנית שלו. בעיה: הוא לא מצליח למצוא כזו, לא טען שהוא מרגיש שונה/לא מצליח להתעלות רוחנית כאשר אינו שומר שבת כהגדרתו.

שמירת כשרות - זכור לי שהפילוסוף כתב בעבר שבריא יותר לשמור כשרות, אך חשוב לקחת בחשבון שבתקופת המקרא לא היו מקררים, לא היו וטרינרים, מן הסתם לא היה פיקוח וטרינרי, לא ידעו על קיומם של ויטמינים ומינרלים, תוחלת החיים הייתה קצרה מהותית מזו כיום, והיהודים האריכו ימים יותר מאחרים באותה תקופה. כיום תוחלת החיים הגבוהה ביותר היא ביפאן. אם בריאות היא המניע, הרבה יותר הגיוני לאמץ את המטבח היפאני מאשר לשמור כשרות.

נטילת ידיים בנטלה - בתקופת המקרא לא היו משאבות, לא היו ברזים, לא היה סבון, לכן זו הייתה הדרך היעילה ביותר לנקות את הידיים. היום הדרך היעילה ביותר היא לשטוף ידיים עם מים וסבון.

כיסוי ראש - במקור נועד להגן על הראש מהשמש הקופחת, במיוחד במסעות במדבר, וכמובן, מי שקרח צריך להגן על עור קרקפתו וזה יותר קריטי בעבורו כדי למנוע מכת שמש, אבל מי שלא נמצא במדבר ולא קרח אין לו צורך בכיסוי ראש, אלא אם כן הוא עושה זאת מטעמי אופנה.

 

[פילוסוף רוחני33]

נצל"ש, ניסיון למצוא הסבר רציונלי לארבע מצוות שהוזכרו ע"י הפילוסוף בשרשור זה: שמירת שבת, כשרות, נטילת ידיים בנטלה, כיסוי ראש.

שמירת שבת - יכול לנבוע מגישה שהתנהלות שונה בשבת, מה שמוגדר ע"י הטוען כשמירת שבת מסייעת להתעלות רוחנית שלו. בעיה: הוא לא מצליח למצוא כזו, לא טען שהוא מרגיש שונה/לא מצליח להתעלות רוחנית כאשר אינו שומר שבת כהגדרתו.

שמירת כשרות - זכור לי שהפילוסוף כתב בעבר שבריא יותר לשמור כשרות, אך חשוב לקחת בחשבון שבתקופת המקרא לא היו מקררים, לא היו וטרינרים, מן הסתם לא היה פיקוח וטרינרי, לא ידעו על קיומם של ויטמינים ומינרלים, תוחלת החיים הייתה קצרה מהותית מזו כיום, והיהודים האריכו ימים יותר מאחרים באותה תקופה. כיום תוחלת החיים הגבוהה ביותר היא ביפאן. אם בריאות היא המניע, הרבה יותר הגיוני לאמץ את המטבח היפאני מאשר לשמור כשרות.

נטילת ידיים בנטלה - בתקופת המקרא לא היו משאבות, לא היו ברזים, לא היה סבון, לכן זו הייתה הדרך היעילה ביותר לנקות את הידיים. היום הדרך היעילה ביותר היא לשטוף ידיים עם מים וסבון.

כיסוי ראש - במקור נועד להגן על הראש מהשמש הקופחת, במיוחד במסעות במדבר, וכמובן, מי שקרח צריך להגן על עור קרקפתו וזה יותר קריטי בעבורו כדי למנוע מכת שמש, אבל מי שלא נמצא במדבר ולא קרח אין לו צורך בכיסוי ראש, אלא אם כן הוא עושה זאת מטעמי אופנה.

השבת נהדרת, אני מנצל אותה לקריאה בספרים ולמנוחה והיא מקדמת אותי רוחנית. שמירת הכשרות ונטילת ידיים בנטלה נותנות הרגשה של טיהור החיים. בריא לשמור כשרות, וגם הרעיון "לא תבשל גדי בחלב אימו" הגיוני כי הוא מתרחק מתועבות של ניצול הילידה למוות. כיסוי הראש עוזר להצטנע בפני אלוהים, לא בדרך מפחידה של כנסיות גבוהות כמו אצל הנוצרים אלא בדרך נעימה.

 

[פילוסוף רוחני33]

לשיטתך הבודהיסטים והקונפוציוניסטים הן חסרי דת, כי דרך החיים שלהם אינה מבוססת על אמונה בכוח רוחני אלא על פילוסופיה שפיתחו בודהה וקונפוציוס בהתאמה.

אם אתה אדם רציונלי, לכל מנהג שאתה נוהג (ואני לא מתכוון לפעולות אקראיות ללא מחשבה) צריכה להיות סיבה רציונלית. למה אתה שומר כשרות?
למה אתה שומר שבת?
למה אתה נוטל ידיים בנטלה? מים וסבון זה הרבה יותר יעיל.
למה אתה חובש כיסוי ראש? יש לך קרחת?

דבריך נשמעים לעגניים וחסרי משמעות, כי דרך חיים שמבוססת על אמונה משפרת את הנפש ואת הרוח. גם לאדם רציונלי חשוב לשפר את נפשו. פילוסופיה קשורה לרוחניות, אפילו קוראים לפורום שלנו רוחניות. דת היא דרך חיים שמבוססת על אמונה בכוח רוחני, ורוחניות היא שאיפה ליפה ולמופשט. המנהגים נותנים הרגשה של זיכוך וטוהר, למשל שמירת השבת ואף נטילת הידיים. אלוהים רעיון מופשט. גם למשל כיסוי ראש נותן הרגשה שאתה מצטנע מול הבורא.