ריח של גשם ראשון, והמון שחור
מתחת לצפרונים, כי האוטו שלי חגג את בוא החורף וסרב להתניע. הפסדתי שיעור יוגה, ואפסיד עוד כמה מאות שקלים, כי הלך המפלג
ועוד כמה צורעס
אבל איזה כיף להתעורר בבוקר, עם כוס קפה חם למיטה וגשם בחוץ, ולרחם על נועם@בן שצריך לנסוע לעבודה רחוק. ומזל שמיד נרדמתי ולא היה לי זמן לדאוג שהוא נוסע על הכביש שאחרי הגשם הראשון. ושני החתולים מכורבלים עלי עם פרוות חורף חדשה ובוהקת, וכשהם נועצים ציפורנים זה כבר פחות שורט, כי אני לבושה למדי. חורף, שיהיה כבר חורף. שביוא הגשם ויפרה את האדמה. שהצמא יזכה למים ואנחנו נזכה לתקוה. נועם (השתגעתם, למחוק כזאת שרשרת יפה?)
) תמיד היה חורף ביומולדת. במשך השנים החורף התכווץ למימדים עצובים, ואולי השנה סוף-סוף יהיה חורף כמו שהיה אז. מרב
