שירן המון מזל טוב!!
- פותח הנושא perrinat
- פורסם בתאריך
אני רכשתי את כל הדיסקים שלו
יהודה פוליקר מאוד מדבר אלי ומרגש אותי כל פעם מחדש! וכולכם מוזמנים לפורום שלנו: שואה - דור שני ושלישי (כלומר, את מי שזה כמובן מעניין).
יהודה פוליקר מאוד מדבר אלי ומרגש אותי כל פעם מחדש! וכולכם מוזמנים לפורום שלנו: שואה - דור שני ושלישי (כלומר, את מי שזה כמובן מעניין).
נגה כוכבית
New member
אודות הדיסק אבק ואפר,מפורום דור שני
אודות הדיסק: "אבק ואפר" (יהודה פוליקר) / נגה* 22/02/02 "אפר ואבק" הינו אלבום הסולו השלישי של יהודה פוליקר, בו שילב אלמנטים מוסיקליים מערביים וים תיכוניים. האלבום יצא בשנת 1988 בתקליט ויניל. התקליט עוסק בזויות שונות הנוגעות לחייו של בן דור שני לניצולי השואה ולחיים בצל זכרונות ההורים. במאי 1986 השתתפו יהודה פוליקר ויעקב גלעד בתוכניתה של העורכת דלית עופר בגלי צה"ל "אחרי המלחמה". התוכנית, שהוקלטה לקראת יום השואה, כללה שיחות עם גלעד ופוליקר, שבעקבות חזרתם למוסיקה היוונית חזרו גם אל התחושות הקשות של ילדותם כבנים להורים ניצולי שואה. בתוכנית שולבו השירים "אחרי המלחמה" ו"עיניים שלי" ושירים חדשים: "חכי לי סלוניקי" (מילים גלעד, לחן עממי יווני) ולחניו של פוליקר למילים של הלינה בירנבאום, אימו של גלעד, לשיר "פרחים ברוח" ולתרגומה (לשירו של המשורר הפולני ולדיסלב שלנגל) ל"התחנה הקטנה טרבלינקה". שירים אלה, שהוקלטו אחר כך מחדש, היו הבסיס וההתחלה לתקליטם של פוליקר וגלעד אפר ואבק, שיצא ב- 1988. אלבום זה מוגדר על ידי יואב קוטנר באנציקלופדיית "מומה" למוסיקה ישראלית כ"יצירת המופת של פוליקר וגלעד, תקליטם האישי, החזק והחשוב ביותר". זה איננו "תקליט שואה" כפשוטו (חצי מהשירים בו עסקו בנושאים אחרים), אבל הוא עוסק בדור שגדל בהשפעת הטראומה ונגע גם בנושאים שעד אז כמעט ולא נגעו בהם בפופ הישראלי: מזיכרונות ההורים מהמלחמה ההיא, דרך התקוות החדשות בישראל של שנות ה-50, התבגרות בשנות ה-60 ומצוקה נפשית קשה ומלאת כאב, כשברקע כל הזמן אי היכולת להינתק מהזוועות שחוו ההורים והשפעתן על בני הדור השני. פוליקר הלחין את כל שירי האלבום, ביניהם "אפר ואבק", "חלון לים התיכון", "כשתגדל", "שיר אחרי הגשם" ו"בגלל" (י´ גלעד) ונכללו בו גם שני השירים של בירנבאום. פוליקר וגלעד עיבדו והפיקו מוסיקלית בסיוע יועד נבו, ושילבו רוק ומוסיקה יוונית, השפעות ערביות ומזרחיות לצד "גל חדש" בריטי, צלילים אלקטרוניים ואקורדיון ישן וחם. למרות שאפר ואבק הינו תקליט קשה ובהחלט לא פופי, הוא זכה להצלחה מרשימה ונמכר תוך חמש שנים ביותר מ70,000- עותקים. אחרי הוצאת התקליט השתתפו פוליקר וגלעד (יחד עם הוריהם) בסרטה של אורנה בן-דור-ניב "בגלל המלחמה ההיא". הסרט הביא את סיפורן של שתי המשפחות, וכמו התקליט עסק גם בהשפעת טראומת מחנות הריכוז של ההורים על החינוך והאופי של ילדיהם. השירים של גלעד ופוליקר שולבו לכל אורך הסרט והיו חלק חשוב מהמסר בו. במאי 1988 יצא פוליקר למופע "אפר ואבק" עם שירי התקליט ומבחר שירים מתקליטיו הקודמים. המופע זכה להצלחה עצומה וסחף תוך חצי שנה יותר מ100,000- צופים. בחרתי לכתוב אודות הדיסק הזה, לא רק משום ההיבט המוסיקאלי המשלב בין רוק לאתני, ולא רק משום החיבור המאד אישי של פוליקר וגלעד לחומרים האישיים מהבית, אלא משום הערכתי את התקליט כ"נושא הבשורה" (יחד עם תכנית הרדיו והסרט "בגלל המלחמה ההיא") של בני הדור השני בארץ, לראשית הבנתם את ייחודם ומהותם כבנים לניצולי השואה. התקליט יצא 43 שנים לאחר תום מלחמת העולם השניה, כשבני הדור השני התקדמו לעבר גילאי הארבעים על משבריהם. להיות בארץ ניצול שואה היה בימי ילדותנו עניין מביש למדי, והנטיה הבסיסית היתה להסתיר מהעולם את היותנו בניהם, את הסוד. אולם לגדילה בצל ניצולי שואה ישנם מאפיינים קשים, שכל אחד ואחד מאיתנו חשב, שהוא אחד ויחיד בהם, בלתי מובן וסודי. התקליט והסרט הביאו לרבים מאיתנו (להערכתי חיים בארץ כחצי מליון בנים לניצולי שואה), לראשונה, את ההכרה בייחודנו ככאילו, מחד, ואת ההכרה כי רבים רבים היננו באותה הקלחת לגווניה האין סופיים, ובכך למצוא קורטוב נחמה. לראשונה בחיינו זה התחיל להיות כמעט "בון טון" להיות "דור שני". פוליקר וגלעד בתקליטם זה, פרצו את חומות השתיקה והבושה הפרטיות של דור שלם. מילות השיר "בגלל" יעידו על מעט מהסבך עליו מדובר: בגלל בגלל שאחרי המלחמה ההיא נולדתי אני בגלל שאחרי המלחמה נולדת אתה בגלל ששנינו הולכים לאיבוד בחיפוש אחרי העבר האבוד בגלל ההליכה מן הסוף להתחלה בגלל העליה התלולה בגלל הנפילה (איזו נפילה גדולה) בגלל פחד העזיבה בגלל שאין עוד תקוה בגלל שאהבה סופה להיגמר בגלל שאת האמת הפשוטה קשה לשקר בגלל שהכוונה היתה למשהו אחר אני לא יכול להישאר. בגלל שקשה לי לוותר על שרידי הילדות בגלל שקשה להפר את חוקי הבדידות בגלל שכל חדר שינה נראה כמו חדר המתנה בגלל שכל בית נראה כמו תחנה אחרונה בגלל המזוודה המוכנה לתזוזה בגלל זכר הפרידה החפוזה בגלל שתמיד צריך לרוץ בגלל שזה אף פעם לא כאן זה תמיד בחוץ. בגלל הנשיקה המרוחקת של אמא בגלל האצבע המאיימת של אבא בגלל שהיית הכבשה השחורה והם היו ההורים בגלל הדלתות הנעולות והקולות בחדרים בגלל האלכוהול בגלל הסמים בגלל חלומות שאינם מתגשמים בגלל שבדמיוני עשיתי את זה הרבה יותר טוב בגלל שזה כל כך טוב שזה עושה לי רע בגלל השקר הנורא והאמת המרה בגלל המלחמה בתלות האיומה בגלל המלחמה ברגש האשמה בגלל המלחמה בגלל המלחמה בגלל שאסור לשכוח ואין לאן לברוח בגלל הזכרונות בגלל הזכרונות גם אנחנו קורבנות בגלל שאף פעם לא היה מקום להסתתר בגלל שאף פעם לא היה מקום אחר בגלל הצללים בגלל החשכה בגלל כח המשיכה בגלל החולשה בגלל הבושה בגלל הפחד בעיניים והעמדת הפנים בגלל הבנות בגלל הבנים. בגלל שכל חייך תחפש אהבה של איזו אמא טובה בגלל שכל חייך תחפש איזה אבא לפייס בגלל שהחיפוש אף פעם לא נגמר בגלל שהחיפוש אף פעם לא נגמר בגלל שככה זה היה ויהיה תמיד בגלל זה אצטט גם את מילות השיר של יעקב גלעד, הנושא את שם הדיסק "אפר ואבק", שם מתוארים פחדיו כשנסעה אימו לבקר "שם", על האחריות הטוטאלית והחרדה לאם. שיר של בן לאמא "משם" (והרי אמהותנו נסעו כמעט כל לילה "לשם"). אפר ואבק יום אביב ריחות לילך בין חורבות העיר שלך יום יפה לדוג בנהר בתוכי הלב נשבר שם היתה ואיננה ילדותך אישה קטנה אנשים שאיש לא מכיר אין אפילו בית שיזכיר ואם את נוסעת לאן את נוסעת הנצח הוא רק אפר ואבק לאן את נוסעת לאן את נוסעת שנים וכלום עוד לא נמחק. קחי מעיל יהייה לך קר כסף כיס גביש סוכר אם יהיו קשים הימים הזכרי בי לפעמים ואם זה עוד מסע נואש אל הצריף אל המגרש במסילת העיר הישנה איש לא יחכה בתחנה. ואם את נוסעת.... מי ימתיק לילותייך מי יקשיב לבכייך מי ישמור צעדייך בדרכך. ואם את נוסעת... קחי מעיל יהייה לך קר. מאז 1988 יצא חומר רב על ידי ובנושאי בני הדור השני לשואה, כשהרתיעה מלעסוק בנושא הולכת ופוחתת. בסוף2001 הוציאו פוליקר וגילעד אלבום נוסף בשם "איך קוראים לאהבה שלי", העוסק, אף הוא, במצוקותיהם של בני הדור השני. כמילות הסיום בחרתי להעתיק את השורות האחרונות מהשיר: חלון לים התיכון "ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למליון ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון". מיכל. (נכתב במסגרת לימודי בקמרה אובסקורה)
אודות הדיסק: "אבק ואפר" (יהודה פוליקר) / נגה* 22/02/02 "אפר ואבק" הינו אלבום הסולו השלישי של יהודה פוליקר, בו שילב אלמנטים מוסיקליים מערביים וים תיכוניים. האלבום יצא בשנת 1988 בתקליט ויניל. התקליט עוסק בזויות שונות הנוגעות לחייו של בן דור שני לניצולי השואה ולחיים בצל זכרונות ההורים. במאי 1986 השתתפו יהודה פוליקר ויעקב גלעד בתוכניתה של העורכת דלית עופר בגלי צה"ל "אחרי המלחמה". התוכנית, שהוקלטה לקראת יום השואה, כללה שיחות עם גלעד ופוליקר, שבעקבות חזרתם למוסיקה היוונית חזרו גם אל התחושות הקשות של ילדותם כבנים להורים ניצולי שואה. בתוכנית שולבו השירים "אחרי המלחמה" ו"עיניים שלי" ושירים חדשים: "חכי לי סלוניקי" (מילים גלעד, לחן עממי יווני) ולחניו של פוליקר למילים של הלינה בירנבאום, אימו של גלעד, לשיר "פרחים ברוח" ולתרגומה (לשירו של המשורר הפולני ולדיסלב שלנגל) ל"התחנה הקטנה טרבלינקה". שירים אלה, שהוקלטו אחר כך מחדש, היו הבסיס וההתחלה לתקליטם של פוליקר וגלעד אפר ואבק, שיצא ב- 1988. אלבום זה מוגדר על ידי יואב קוטנר באנציקלופדיית "מומה" למוסיקה ישראלית כ"יצירת המופת של פוליקר וגלעד, תקליטם האישי, החזק והחשוב ביותר". זה איננו "תקליט שואה" כפשוטו (חצי מהשירים בו עסקו בנושאים אחרים), אבל הוא עוסק בדור שגדל בהשפעת הטראומה ונגע גם בנושאים שעד אז כמעט ולא נגעו בהם בפופ הישראלי: מזיכרונות ההורים מהמלחמה ההיא, דרך התקוות החדשות בישראל של שנות ה-50, התבגרות בשנות ה-60 ומצוקה נפשית קשה ומלאת כאב, כשברקע כל הזמן אי היכולת להינתק מהזוועות שחוו ההורים והשפעתן על בני הדור השני. פוליקר הלחין את כל שירי האלבום, ביניהם "אפר ואבק", "חלון לים התיכון", "כשתגדל", "שיר אחרי הגשם" ו"בגלל" (י´ גלעד) ונכללו בו גם שני השירים של בירנבאום. פוליקר וגלעד עיבדו והפיקו מוסיקלית בסיוע יועד נבו, ושילבו רוק ומוסיקה יוונית, השפעות ערביות ומזרחיות לצד "גל חדש" בריטי, צלילים אלקטרוניים ואקורדיון ישן וחם. למרות שאפר ואבק הינו תקליט קשה ובהחלט לא פופי, הוא זכה להצלחה מרשימה ונמכר תוך חמש שנים ביותר מ70,000- עותקים. אחרי הוצאת התקליט השתתפו פוליקר וגלעד (יחד עם הוריהם) בסרטה של אורנה בן-דור-ניב "בגלל המלחמה ההיא". הסרט הביא את סיפורן של שתי המשפחות, וכמו התקליט עסק גם בהשפעת טראומת מחנות הריכוז של ההורים על החינוך והאופי של ילדיהם. השירים של גלעד ופוליקר שולבו לכל אורך הסרט והיו חלק חשוב מהמסר בו. במאי 1988 יצא פוליקר למופע "אפר ואבק" עם שירי התקליט ומבחר שירים מתקליטיו הקודמים. המופע זכה להצלחה עצומה וסחף תוך חצי שנה יותר מ100,000- צופים. בחרתי לכתוב אודות הדיסק הזה, לא רק משום ההיבט המוסיקאלי המשלב בין רוק לאתני, ולא רק משום החיבור המאד אישי של פוליקר וגלעד לחומרים האישיים מהבית, אלא משום הערכתי את התקליט כ"נושא הבשורה" (יחד עם תכנית הרדיו והסרט "בגלל המלחמה ההיא") של בני הדור השני בארץ, לראשית הבנתם את ייחודם ומהותם כבנים לניצולי השואה. התקליט יצא 43 שנים לאחר תום מלחמת העולם השניה, כשבני הדור השני התקדמו לעבר גילאי הארבעים על משבריהם. להיות בארץ ניצול שואה היה בימי ילדותנו עניין מביש למדי, והנטיה הבסיסית היתה להסתיר מהעולם את היותנו בניהם, את הסוד. אולם לגדילה בצל ניצולי שואה ישנם מאפיינים קשים, שכל אחד ואחד מאיתנו חשב, שהוא אחד ויחיד בהם, בלתי מובן וסודי. התקליט והסרט הביאו לרבים מאיתנו (להערכתי חיים בארץ כחצי מליון בנים לניצולי שואה), לראשונה, את ההכרה בייחודנו ככאילו, מחד, ואת ההכרה כי רבים רבים היננו באותה הקלחת לגווניה האין סופיים, ובכך למצוא קורטוב נחמה. לראשונה בחיינו זה התחיל להיות כמעט "בון טון" להיות "דור שני". פוליקר וגלעד בתקליטם זה, פרצו את חומות השתיקה והבושה הפרטיות של דור שלם. מילות השיר "בגלל" יעידו על מעט מהסבך עליו מדובר: בגלל בגלל שאחרי המלחמה ההיא נולדתי אני בגלל שאחרי המלחמה נולדת אתה בגלל ששנינו הולכים לאיבוד בחיפוש אחרי העבר האבוד בגלל ההליכה מן הסוף להתחלה בגלל העליה התלולה בגלל הנפילה (איזו נפילה גדולה) בגלל פחד העזיבה בגלל שאין עוד תקוה בגלל שאהבה סופה להיגמר בגלל שאת האמת הפשוטה קשה לשקר בגלל שהכוונה היתה למשהו אחר אני לא יכול להישאר. בגלל שקשה לי לוותר על שרידי הילדות בגלל שקשה להפר את חוקי הבדידות בגלל שכל חדר שינה נראה כמו חדר המתנה בגלל שכל בית נראה כמו תחנה אחרונה בגלל המזוודה המוכנה לתזוזה בגלל זכר הפרידה החפוזה בגלל שתמיד צריך לרוץ בגלל שזה אף פעם לא כאן זה תמיד בחוץ. בגלל הנשיקה המרוחקת של אמא בגלל האצבע המאיימת של אבא בגלל שהיית הכבשה השחורה והם היו ההורים בגלל הדלתות הנעולות והקולות בחדרים בגלל האלכוהול בגלל הסמים בגלל חלומות שאינם מתגשמים בגלל שבדמיוני עשיתי את זה הרבה יותר טוב בגלל שזה כל כך טוב שזה עושה לי רע בגלל השקר הנורא והאמת המרה בגלל המלחמה בתלות האיומה בגלל המלחמה ברגש האשמה בגלל המלחמה בגלל המלחמה בגלל שאסור לשכוח ואין לאן לברוח בגלל הזכרונות בגלל הזכרונות גם אנחנו קורבנות בגלל שאף פעם לא היה מקום להסתתר בגלל שאף פעם לא היה מקום אחר בגלל הצללים בגלל החשכה בגלל כח המשיכה בגלל החולשה בגלל הבושה בגלל הפחד בעיניים והעמדת הפנים בגלל הבנות בגלל הבנים. בגלל שכל חייך תחפש אהבה של איזו אמא טובה בגלל שכל חייך תחפש איזה אבא לפייס בגלל שהחיפוש אף פעם לא נגמר בגלל שהחיפוש אף פעם לא נגמר בגלל שככה זה היה ויהיה תמיד בגלל זה אצטט גם את מילות השיר של יעקב גלעד, הנושא את שם הדיסק "אפר ואבק", שם מתוארים פחדיו כשנסעה אימו לבקר "שם", על האחריות הטוטאלית והחרדה לאם. שיר של בן לאמא "משם" (והרי אמהותנו נסעו כמעט כל לילה "לשם"). אפר ואבק יום אביב ריחות לילך בין חורבות העיר שלך יום יפה לדוג בנהר בתוכי הלב נשבר שם היתה ואיננה ילדותך אישה קטנה אנשים שאיש לא מכיר אין אפילו בית שיזכיר ואם את נוסעת לאן את נוסעת הנצח הוא רק אפר ואבק לאן את נוסעת לאן את נוסעת שנים וכלום עוד לא נמחק. קחי מעיל יהייה לך קר כסף כיס גביש סוכר אם יהיו קשים הימים הזכרי בי לפעמים ואם זה עוד מסע נואש אל הצריף אל המגרש במסילת העיר הישנה איש לא יחכה בתחנה. ואם את נוסעת.... מי ימתיק לילותייך מי יקשיב לבכייך מי ישמור צעדייך בדרכך. ואם את נוסעת... קחי מעיל יהייה לך קר. מאז 1988 יצא חומר רב על ידי ובנושאי בני הדור השני לשואה, כשהרתיעה מלעסוק בנושא הולכת ופוחתת. בסוף2001 הוציאו פוליקר וגילעד אלבום נוסף בשם "איך קוראים לאהבה שלי", העוסק, אף הוא, במצוקותיהם של בני הדור השני. כמילות הסיום בחרתי להעתיק את השורות האחרונות מהשיר: חלון לים התיכון "ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למליון ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון". מיכל. (נכתב במסגרת לימודי בקמרה אובסקורה)
נגה כוכבית
New member
"איך קוראים לאהבה שלי"-סלט דור שני
אודות הדיסק: "איך קוראים לאהבה שלי" (יהודה פוליקר) / נגה* 25/02/02 מפורום שואה דור שני ושלישי. ושוב פוליקר. מוקדש לכולנו. באהבה. כל אחד מאיתנו יודע מה בדיוק בדיוק נוגע בו. אצטט חופשי ממילות השירים. לא את כולם, אלא אעשה סלט מיוחד עבורנו מהשירים השונים. (מילות השירים נכתבו על ידי יעקב גלעד ויהודה פוליקר): ..."וזה הסתו וזה עצוב וזה הבית וזה הכלוב זה לא סיגריה ראשונה זה בטח לא סיגריה אחרונה זה מכונת המחשבות שלא הצלחתי לכבות וזה אני וזה אתה זה הביחד שהיה כלא היה... אם סופה היא שיר של רוח איזו מנגינה יש לתקוה איך קוראים לאהבה שלי לאהבה שלך ערב טוב יאוש ולילה טוב תקוה מי הבא בתור ומי בתור הבא.." (מתוך השיר "איך קוראים לאהבה שלי") "פעם זה הוא ופעם זאת ההיא שמסתכלים מתוך המראה אתה אבוד שם ביניהם אבל בעצם מי אתה... פעם זה ההוא ופעם זאת ההיא אבל הג´ינג´י זה אתה מתהפך מצד אל צד ולא יוצא מהמיטה יש לך בבטן פחדים ופרפרים משהו לא בסדר על זה לא מדברים אבוד בעולם אתה לא כמו כולם אז מה אתה עושה בינתיים שוקע ונרדם ישן עם הזריחה הם לא רואים אותך עטוף בתוך פיג´מה מתחת לשמיכה... (מתוך השיר ג´ינג´י) "בוקר טוב לשלדים בארונות לשדים בקופסאות..." (מתוך השיר בתוך הפקק האין סופי) "...אולי עוד יבואו ימים שיביאו קצת שקט לנפש ולגוף רגיעה ואם זה החופש מעבר לדלת האם יהייה זה האושר שלי והאושר שלך.." (מתוך "אם יש עוד חלום") "הולכים בין הטיפות אבל זה גשם אין סופי צללים על הקירות אחד שלך אחד שלי אם טוב או רע לי זה רק נורמאלי אתה מכיר אותי אני עוד מתבייש לומר סליחה תודה רבה אתה עוד מהסס אם להגיד אני אוהב אותך אז מי פה ילד ומי האבא אני שואל אותך זאת לא המסיבה שלי ובטח לא שלך נשמח אם מוכרחים ורק שלא נזיל דמעה האם אתה עוד חי האם אתה שורד האם אני עוד זז האם אני עומד מליון פחדים לוקחים אותי איתך אל אי בודד מה לעזאזל מפחיד אותי ומה אותך שדים בתוך הראש שלי הם זכרונות שלך קשה לשכוח קשה לסלוח אני דומה לך זאת לא המסיבה שלי..." (השיר "מליון פחדים" בשלמותו) והשיר האחרון בדיסק: "והאמת ששכחנו" והאמת בתוכנו היא השקרים של עצמנו שנינו יודעים את זה שנינו נופלים לחינם כי האמת ששכחנו שהסיפור זה אנחנו אז איפה אני טועה ולמה אתה עוד נלחם מה עוד יפה יותר מה עוד שווה יותר על מה מסתובב העולם בוא וניקח את זה יש אהבה לכולם במקום שנמות על זה אולי כבר נחיה את זה אתה ואני בן אדם בוא וניקח את זה יש אהבה בעולם לכולם והאמת שזה פחד להיות לבד או ביחד זה בא בגלים גדולים זה בא וזה שוב נעלם והאמת תנצח גם אם נברח לירח זה לא מאוחר מדי לא מאוחר לעולם מה עוד יפה יותר..." מוקדש באהבה, בחמלה. בעצב ובתקוה, לכולנו. מיכל.
אודות הדיסק: "איך קוראים לאהבה שלי" (יהודה פוליקר) / נגה* 25/02/02 מפורום שואה דור שני ושלישי. ושוב פוליקר. מוקדש לכולנו. באהבה. כל אחד מאיתנו יודע מה בדיוק בדיוק נוגע בו. אצטט חופשי ממילות השירים. לא את כולם, אלא אעשה סלט מיוחד עבורנו מהשירים השונים. (מילות השירים נכתבו על ידי יעקב גלעד ויהודה פוליקר): ..."וזה הסתו וזה עצוב וזה הבית וזה הכלוב זה לא סיגריה ראשונה זה בטח לא סיגריה אחרונה זה מכונת המחשבות שלא הצלחתי לכבות וזה אני וזה אתה זה הביחד שהיה כלא היה... אם סופה היא שיר של רוח איזו מנגינה יש לתקוה איך קוראים לאהבה שלי לאהבה שלך ערב טוב יאוש ולילה טוב תקוה מי הבא בתור ומי בתור הבא.." (מתוך השיר "איך קוראים לאהבה שלי") "פעם זה הוא ופעם זאת ההיא שמסתכלים מתוך המראה אתה אבוד שם ביניהם אבל בעצם מי אתה... פעם זה ההוא ופעם זאת ההיא אבל הג´ינג´י זה אתה מתהפך מצד אל צד ולא יוצא מהמיטה יש לך בבטן פחדים ופרפרים משהו לא בסדר על זה לא מדברים אבוד בעולם אתה לא כמו כולם אז מה אתה עושה בינתיים שוקע ונרדם ישן עם הזריחה הם לא רואים אותך עטוף בתוך פיג´מה מתחת לשמיכה... (מתוך השיר ג´ינג´י) "בוקר טוב לשלדים בארונות לשדים בקופסאות..." (מתוך השיר בתוך הפקק האין סופי) "...אולי עוד יבואו ימים שיביאו קצת שקט לנפש ולגוף רגיעה ואם זה החופש מעבר לדלת האם יהייה זה האושר שלי והאושר שלך.." (מתוך "אם יש עוד חלום") "הולכים בין הטיפות אבל זה גשם אין סופי צללים על הקירות אחד שלך אחד שלי אם טוב או רע לי זה רק נורמאלי אתה מכיר אותי אני עוד מתבייש לומר סליחה תודה רבה אתה עוד מהסס אם להגיד אני אוהב אותך אז מי פה ילד ומי האבא אני שואל אותך זאת לא המסיבה שלי ובטח לא שלך נשמח אם מוכרחים ורק שלא נזיל דמעה האם אתה עוד חי האם אתה שורד האם אני עוד זז האם אני עומד מליון פחדים לוקחים אותי איתך אל אי בודד מה לעזאזל מפחיד אותי ומה אותך שדים בתוך הראש שלי הם זכרונות שלך קשה לשכוח קשה לסלוח אני דומה לך זאת לא המסיבה שלי..." (השיר "מליון פחדים" בשלמותו) והשיר האחרון בדיסק: "והאמת ששכחנו" והאמת בתוכנו היא השקרים של עצמנו שנינו יודעים את זה שנינו נופלים לחינם כי האמת ששכחנו שהסיפור זה אנחנו אז איפה אני טועה ולמה אתה עוד נלחם מה עוד יפה יותר מה עוד שווה יותר על מה מסתובב העולם בוא וניקח את זה יש אהבה לכולם במקום שנמות על זה אולי כבר נחיה את זה אתה ואני בן אדם בוא וניקח את זה יש אהבה בעולם לכולם והאמת שזה פחד להיות לבד או ביחד זה בא בגלים גדולים זה בא וזה שוב נעלם והאמת תנצח גם אם נברח לירח זה לא מאוחר מדי לא מאוחר לעולם מה עוד יפה יותר..." מוקדש באהבה, בחמלה. בעצב ובתקוה, לכולנו. מיכל.
נגה כוכבית
New member
ברכות לפורום החדש.
זה נראה בדיוק המקום הנכון לפרסם את שני הקטעים הללו, אותם פרסמתי בפורום שואה-דור שני ושלישי. אכן מאחורי יהודית המנהלת, עומדת עדת מעריצים. בהצלחה. מיכל.
זה נראה בדיוק המקום הנכון לפרסם את שני הקטעים הללו, אותם פרסמתי בפורום שואה-דור שני ושלישי. אכן מאחורי יהודית המנהלת, עומדת עדת מעריצים. בהצלחה. מיכל.
) אני חושבת שאת האדם המתאים. מה דעתך?נגה כוכבית
New member
ניתוח שירים
כאדם שצורך אמנות (שיר, ספר, תמונה, סרט וכו,), אינני חובבת את "ניתוח היצירה". לדעתי יצירת אמנות (שיר של פוליקר, כולל הנגינה, לעניינינו), צריך לחוות, להרגיש. ואז, אם בא לך, לשתף בתחושותיך. בשעורי ספרות שאלו אותנו: "למה התכוון המשורר?" מאיפה לי? אני יודעת מה אני קראתי בשיר, איזה אימפקט עשה עלי. מה הוא עורר בי. ברשימת הסלט דלעיל, העתקתי את הקטעים אליהם התחברתי, אליהם היה לי ברור, כי אנחנו, החברים בפורום דור שני, מתחברים מאד. כי הם אנחנו. וממש לא היה לי או לנו צורך להכביר מילים נוספות. הן נאמרו מצויין במקור. לכן אני מודה לך על ההצעה, אולם לא אכתוב ניתוחים לשירים. בכלל יהייה מעניין לפרסם תחושות של השומעים לשיר מסויים. אולי יצירות שיצרו אנשים בעקבות השיר הספציפי. (במלל, בציור, בנגינה וכו,) ולמטרה זו לבקש מבעלי זכויות היוצרים של המילים, לפרסם אותם בפורום. מיכל.
כאדם שצורך אמנות (שיר, ספר, תמונה, סרט וכו,), אינני חובבת את "ניתוח היצירה". לדעתי יצירת אמנות (שיר של פוליקר, כולל הנגינה, לעניינינו), צריך לחוות, להרגיש. ואז, אם בא לך, לשתף בתחושותיך. בשעורי ספרות שאלו אותנו: "למה התכוון המשורר?" מאיפה לי? אני יודעת מה אני קראתי בשיר, איזה אימפקט עשה עלי. מה הוא עורר בי. ברשימת הסלט דלעיל, העתקתי את הקטעים אליהם התחברתי, אליהם היה לי ברור, כי אנחנו, החברים בפורום דור שני, מתחברים מאד. כי הם אנחנו. וממש לא היה לי או לנו צורך להכביר מילים נוספות. הן נאמרו מצויין במקור. לכן אני מודה לך על ההצעה, אולם לא אכתוב ניתוחים לשירים. בכלל יהייה מעניין לפרסם תחושות של השומעים לשיר מסויים. אולי יצירות שיצרו אנשים בעקבות השיר הספציפי. (במלל, בציור, בנגינה וכו,) ולמטרה זו לבקש מבעלי זכויות היוצרים של המילים, לפרסם אותם בפורום. מיכל.
../images/Emo45.gifבדיוק כך יקרה
פעם , וזה היה מזמן נסעתי אני לא זוכרת איך ועם מי לקיסריה לראות ולשמוע את ההופעה שהייתה ממש אחרי אפק ואבק . אחרי ההופעה דיברתי עם יעקוב גילעד ... אני זוכרת את ההופעה הזו בהתרגשות כול כך גדולה שרק השעות עם הקלטת בהתחלה ועכשיו עם הדיסק יכולים להתחרות . אני זוכרת את כול הרגעים האלה שבהם "ביגלל" או "לאן את נוסעת" היו הפס קול שלהם. * בפעם הראשונה ששמעתי שיר ראשון ברדיו ונמסתי לתוך החור הגדול השחור שאיש מאיתנו לא העיז לדבר עליו... והחודשים שבאו אחר כך שכלום אחר לא ניגן... * ב86 הייתי במחנה נוער בארה"ב שם היכרתי את בריאן , כשהמחנה נגמר הוא הלך ללמוד בבראנדייס והפך בהמשך לתקליטן של תחנת הרדיו של האוניברסיטה . בחבילה הקטנה ששלחתי לו היתה הקלטת הזו באותה שנה לא יכלו סטודנטים רבים להתחמק מההצפה הזו. שנים אחר כך בברלין בריאן כותב את עבודת הדוקטורט שלו ומה מנגן ברקע.... אני נכנסת למטבח בבוקר ורוחצת כלים של חבורת אנשים צעירים אחד השותפים פסיכאטר צעיר עובד בפנמיה של ילדים עם בעיות בכוונה מלאה מספר לי איך ולמה הוא עובד שם בהתמסרות כזו כן הוא דור שלישי של שם. ואני מבינה איך החיבור הנורא הזה מרגיש קרוב כמו להתבונן מחדש באימה.. *בשנה שעברה אחרי שנתנו עדות בספר שיצא עכשיו לאור התייצבו התאומות על במה באחד מטכסי הזיכרון והדליקו משואה לזכר בית היתומות והמחנכות שלהן הצעד הזה והנסיעה עכשיו סיימו את תהליך ההשלמה שלקח את כול חייהן. הסרט שנעשה מטכס הדלקת המשואה לווה כולו ב"לאן את נוסעת" . שעות של עריכה תקעו אותו עמוק לתוך העצמות ללא יכולת לקחת נשימה. * תחילת אוקטובר 2004 מכונית שכורה קטנה נוסעת באפרויריות בכבישים השטוחים של דנמרק... מה מנגן??? "אפר ואבק" ודיסק של אהוד בנאי . שני אנשים, שני דיסקים, כול אחד ושלו ושניהם = חללית ישראלית . ורק אז הוא מסתובב אלי בעיניים הבוערות שלו ומודה שגם הוא כבר שייך ...
פעם , וזה היה מזמן נסעתי אני לא זוכרת איך ועם מי לקיסריה לראות ולשמוע את ההופעה שהייתה ממש אחרי אפק ואבק . אחרי ההופעה דיברתי עם יעקוב גילעד ... אני זוכרת את ההופעה הזו בהתרגשות כול כך גדולה שרק השעות עם הקלטת בהתחלה ועכשיו עם הדיסק יכולים להתחרות . אני זוכרת את כול הרגעים האלה שבהם "ביגלל" או "לאן את נוסעת" היו הפס קול שלהם. * בפעם הראשונה ששמעתי שיר ראשון ברדיו ונמסתי לתוך החור הגדול השחור שאיש מאיתנו לא העיז לדבר עליו... והחודשים שבאו אחר כך שכלום אחר לא ניגן... * ב86 הייתי במחנה נוער בארה"ב שם היכרתי את בריאן , כשהמחנה נגמר הוא הלך ללמוד בבראנדייס והפך בהמשך לתקליטן של תחנת הרדיו של האוניברסיטה . בחבילה הקטנה ששלחתי לו היתה הקלטת הזו באותה שנה לא יכלו סטודנטים רבים להתחמק מההצפה הזו. שנים אחר כך בברלין בריאן כותב את עבודת הדוקטורט שלו ומה מנגן ברקע.... אני נכנסת למטבח בבוקר ורוחצת כלים של חבורת אנשים צעירים אחד השותפים פסיכאטר צעיר עובד בפנמיה של ילדים עם בעיות בכוונה מלאה מספר לי איך ולמה הוא עובד שם בהתמסרות כזו כן הוא דור שלישי של שם. ואני מבינה איך החיבור הנורא הזה מרגיש קרוב כמו להתבונן מחדש באימה.. *בשנה שעברה אחרי שנתנו עדות בספר שיצא עכשיו לאור התייצבו התאומות על במה באחד מטכסי הזיכרון והדליקו משואה לזכר בית היתומות והמחנכות שלהן הצעד הזה והנסיעה עכשיו סיימו את תהליך ההשלמה שלקח את כול חייהן. הסרט שנעשה מטכס הדלקת המשואה לווה כולו ב"לאן את נוסעת" . שעות של עריכה תקעו אותו עמוק לתוך העצמות ללא יכולת לקחת נשימה. * תחילת אוקטובר 2004 מכונית שכורה קטנה נוסעת באפרויריות בכבישים השטוחים של דנמרק... מה מנגן??? "אפר ואבק" ודיסק של אהוד בנאי . שני אנשים, שני דיסקים, כול אחד ושלו ושניהם = חללית ישראלית . ורק אז הוא מסתובב אלי בעיניים הבוערות שלו ומודה שגם הוא כבר שייך ...
בסוף החלטתי להביא לפה קצת חומר משלי
מפורום שואה דור שיני שלישי... (מספטמבר04) א.לפני שנסעתי אספתי דיסקים לקחת איתי .. דיסקים שלי שהם .. אני, וכתבתי. ------------------------ זוכרת את הרגע ההוא שמוסיקה יוונית ומילים כה נוגעות קרעו את נישמתי לגזרים. אפר ואבק... כמו צליל שופר בתפילת ראש השנה, פותח את השמיים לפני המתפללים בבית הכנסת .. ממיינת את השירים ונעצרת.. משימה מחרחרת, שירה בגרון בוער ההמנון הכי דור שיני.. "בגלל" ב.נכתב לאפר ועשן... חבר בפורום . ---------------------- מפזר מילים שמרגישות, אותיות נרקמות לך מהולם לבבך נארגות שתי וערב לפרוכת קדושה אחת סמיכה, כבדה, חלקה ובוהקת שבמרכזה השם המפורש. ג.אחרי שאבא שלי חזר מפולין. ------------------ אנחנו מדברים סוף סוף... מדברים.. יש לנו כוחות, יש לנו עוצמה. לא בורחים, לא מתעלמים, לא מחניקים, לא מזילים, אולי דווקא כן מזילים, דימעה! אנחנו משתפים, סוף סוף, מתחלקים. אחרי שחזר, אבא שלי אמר , במחנות, בבית הקברות, בלודג', היתה בחורה אחת (בחורה בת 56.. ) שעמדה ובכתה .. " אף אחד לא מכיר, אף אחד לא יודע כלום , איך זה שאף אחד לא זוכר את המשפחה שלי בשום מקום.... הייתי בת יחידה, עכשיו גם הם אינם. מי יספר לי , מי יגיד לי, מי יחבר אותי לאדמה... "
מפורום שואה דור שיני שלישי... (מספטמבר04) א.לפני שנסעתי אספתי דיסקים לקחת איתי .. דיסקים שלי שהם .. אני, וכתבתי. ------------------------ זוכרת את הרגע ההוא שמוסיקה יוונית ומילים כה נוגעות קרעו את נישמתי לגזרים. אפר ואבק... כמו צליל שופר בתפילת ראש השנה, פותח את השמיים לפני המתפללים בבית הכנסת .. ממיינת את השירים ונעצרת.. משימה מחרחרת, שירה בגרון בוער ההמנון הכי דור שיני.. "בגלל" ב.נכתב לאפר ועשן... חבר בפורום . ---------------------- מפזר מילים שמרגישות, אותיות נרקמות לך מהולם לבבך נארגות שתי וערב לפרוכת קדושה אחת סמיכה, כבדה, חלקה ובוהקת שבמרכזה השם המפורש. ג.אחרי שאבא שלי חזר מפולין. ------------------ אנחנו מדברים סוף סוף... מדברים.. יש לנו כוחות, יש לנו עוצמה. לא בורחים, לא מתעלמים, לא מחניקים, לא מזילים, אולי דווקא כן מזילים, דימעה! אנחנו משתפים, סוף סוף, מתחלקים. אחרי שחזר, אבא שלי אמר , במחנות, בבית הקברות, בלודג', היתה בחורה אחת (בחורה בת 56.. ) שעמדה ובכתה .. " אף אחד לא מכיר, אף אחד לא יודע כלום , איך זה שאף אחד לא זוכר את המשפחה שלי בשום מקום.... הייתי בת יחידה, עכשיו גם הם אינם. מי יספר לי , מי יגיד לי, מי יחבר אותי לאדמה... "
נגה כוכבית
New member
"מי ייחבר אותי לאדמה"
דורית, את חושבת שזה המקום עבורינו להתחיל להשתפך? חיבוק גדול מיכל.
דורית, את חושבת שזה המקום עבורינו להתחיל להשתפך? חיבוק גדול מיכל.
קודם כל
לדעתי זה מאוד מעניין. אף אחד פה לא יגיד לך פה שזה לא מתאים לפורום יהודה פוליקר מהסיבה הפשוטה. שזה מאוד מתאים.הרי יש שירים של יהודה שבדיוק על זה מדברים. על השואה. על הדור השני ועל מה שגרמה השואה לאלו שעברו אותה ולאלה שבאו אחרי אלו שעברו. בכל מקרה, וכמו שכבר אמרתי אותי זה מאוד עניין.
לדעתי זה מאוד מעניין. אף אחד פה לא יגיד לך פה שזה לא מתאים לפורום יהודה פוליקר מהסיבה הפשוטה. שזה מאוד מתאים.הרי יש שירים של יהודה שבדיוק על זה מדברים. על השואה. על הדור השני ועל מה שגרמה השואה לאלו שעברו אותה ולאלה שבאו אחרי אלו שעברו. בכל מקרה, וכמו שכבר אמרתי אותי זה מאוד עניין.
נגה כוכבית
New member
קראתי את גלגולי אבק ואפר בעולמך
וכולי מצומררת. וקצת דמעות מתחילות לטפס. בפורום דור שני היה פעם דיון, איזה שיר מהדיסק הוא הכי "שלנו", הכי "אני". "ילד טוב משאיר צלחת ריקה" - זו היתה שורת המחץ עבור הרוב. השורה בה נעשה להם משקל טונה בנשמה. ואילו אני מתחילה לזלוג אוטומטית עם השורה "קחי מעיל יהייה לך קר". מעניין איך הדיסק הזה מניע כל כך אנשים כה רבים. כנראה הוא הגיע מאד מבפנים, וחודר היישר לבפנוכו שלנו. לא יודעת מי הם מעריצי הפוליקר שנתכנסו בפורום זה, ואיך בכלל אתם מקבלים את ההשתפכויות שלנו, בני הדור השני, כאן. אבל פוליקר הוא גם שלנו. וליתר דיוק הוא מאד שלי. שבת שלום מיכל.
וכולי מצומררת. וקצת דמעות מתחילות לטפס. בפורום דור שני היה פעם דיון, איזה שיר מהדיסק הוא הכי "שלנו", הכי "אני". "ילד טוב משאיר צלחת ריקה" - זו היתה שורת המחץ עבור הרוב. השורה בה נעשה להם משקל טונה בנשמה. ואילו אני מתחילה לזלוג אוטומטית עם השורה "קחי מעיל יהייה לך קר". מעניין איך הדיסק הזה מניע כל כך אנשים כה רבים. כנראה הוא הגיע מאד מבפנים, וחודר היישר לבפנוכו שלנו. לא יודעת מי הם מעריצי הפוליקר שנתכנסו בפורום זה, ואיך בכלל אתם מקבלים את ההשתפכויות שלנו, בני הדור השני, כאן. אבל פוליקר הוא גם שלנו. וליתר דיוק הוא מאד שלי. שבת שלום מיכל.
נגה כוכבית
New member
תודה, תודה!
בקמרה אובסקורה אני לומדת צילום ואמנות. נתבקשנו לכתוב על דיסק כלשהו במסגרת סדנא באמנות. כך תרגלנו כתיבה, וזה מה שאני בחרתי. מיכל.
בקמרה אובסקורה אני לומדת צילום ואמנות. נתבקשנו לכתוב על דיסק כלשהו במסגרת סדנא באמנות. כך תרגלנו כתיבה, וזה מה שאני בחרתי. מיכל.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.