שירשור אישי מס 2 שלמעיין FREEDA

[Alexander l]

שירשור אישי מס 2 שלמעיין FREEDA

הצד היפה של האינטרנט. לקחתי את בני ויחד קראנו את השרשור שלך. מהמקום של יחסי הורה ילד, רציתי לצמצם את הפער האפשרי שבין מה שאני חושב על יחסינו לבין מה שהוא חושב על יחסינו. השרשור שלך מכיל אספקלריה של החיים. כבר אמרתי לך פעם, מעיין, שמבלי שהתכוונת לכך את לא רק לוקחת לעצמך ברב שיח הזה, את גם נותנת מצחיק, לפורים בני מתכוון להתחפש לאישה,,,,,, מי יודע,,,,,, מיקרי או לא ? לא יודע. חוץ מזה בקרוב הוא יכיר את ELYC אין לי מה להוסיף על דיברי מי שיכולות לשתף מחייהן אז אני שותק ומתרגש

 

[מעיין סהר]

אספקלריה?.הלוואי ויכולתי אני מוגבלת

בכתיבה.. אתה אבא?.לא ידעתי!.,כיף!אז אתה אומר לנו שביום מן הימים,

 

[מעיין סהר]

פילוסופית... קראתי פעם מלא על

כל מיני פילוסופים למניהם, לא ממש אהבתי את הדעות שלהם..והכי שנאתי

 

[Alexander l]

זה מה שיפה

שאת פשוט חיה פה חלק מחייך את לא כותבת "על" חייך את כותבת "את" חייך בשביל זה לא צריך להיות פילוסוף, ( פילוספים לא "חיים יותר" ) בשביל זה צריך להיות איש/אישה עם צורך ומוטבציה. ולך כך נדמה יש מזה ומזה ועוד הרבה. זה מזכיר את האמנית סופי קאל, שהפכה את חייה לאמנות עצמה.

 

[מעיין סהר]

"אנחנו מעצבים את הביניינים(הסביבה)

שלנו, ולאחר מכן הבניינים(הסביבה) שלנו מעצבת אותנו"-וינסטון צרציל

 

[Alexander l]

אין ממש קשר בין ללמוד

ובין בית ספר , כלומר לפעמים זה קשור בדרך כלל לא אם לשפוט לפי התכתובת כאן הרבה אנרגיה שלך הולכת לכיוון הקיומי הזה אז מה הפלא שאין לך כרגע ריכוז לכל המהומה שניקראת בית ספר מה שטוב שמחר זה יהיה אחרת, בדוק אלא מה הידיעה שמחר יהיה טוב לא עוזרת/מקלה היום,,,,, טריק רע של החיים. והבן שלי ? או יבוא או לא יבוא, זה בכל מקרה לא היה המקרה הראשון שאנחו נתכתב דרך פורום, עשינו זאת בפורום אמנויות הבמה שפעם הייתי המנהל שלו,,,,

 

[מעיין סהר]

יו!. איך אני מתה על תיאטרון!!.

וחולה על וילהלם שייקספיר, הסוחר מוונציה היה יפה!. והמחזמר רומיאו

 

[Alexander l]

אני אוהב להיזרק

לתוך הצגה לתוך טקטסט ולמצוא את החיבור שבין הטקטס הכתוב לבין אותו מרכיב שבי שמזדהה עם הטקטס. סוג של הקשבה ככה יכולתי לשחק ילד בן 4 בגן ריקי בלי להתילד. התחברתי אל בן הארבע. ככה יכולתי להשתתף במיצג בשנקר בתפקיד אישה, התחברתי לצד הנשי שלי ( כיף גדול , הרגשתי תחושת חופש ענקית ) זה היה שקשספיר המצוטט, ,,,,,, כל העולם במה וגו', מן הסתם את כל עניין המגדר גם הוא נענה לחוקים של שקספיר. צריך רק לזכור שאין פרס בסוף הדרך, יש את הווה שחיים בו. ויש לנו (בדרך כלל) יותר חופש בחירה ממה שאנחנו משתשמים אכן בו, אנחנו חוווים מעצורים בהוה, ומתיחסים למעצור בהווה כאילו הוא מציאות שלא ניתנת לשינוי. למחרת המעצור מתופגג לו....

 

[מעיין סהר]

פששש.. המון ידע יש שם...אני אחת שלא

חולה על בנים.. אבל אתה דיי משכיל!. מה שמזכיר לי את הציטוט הזה:,

 

[מעיין סהר]

שמעת על גוזף קמפבל?.כי יש כמה דברים

שאני לא מבינה אצלו... ומה הקשר שלך לנושא טרנסגנדרס?,בגלל שאתה

 

[Alexander l]

אני "קשור" לטרנסג'נדר

מהרבה מקומות אבל המקום הכי ברור והכי "טנג'בל" זה שיש לי מערכת יחסים עם ELYC שהיא "טרנסית", בדפים קודמים משהו מממערכת היחסים שלנו נכתבה פה על ידה ועל ידי. מעניין לשוחח איתך,,,, צריך שיהיה לך מחשב,,,,,, הולך, אחזור שנית אחרי חצות. בי

 

[מעיין סהר]

תודה, בהצלחה.. להית!. יהיה מתי שהוא

מקווה!. נשיקות!. נדבר אחרי חצות.. בהביי... מעיינוש!.

 

[Freeda]

אימהות או אבהות, ביה"ס

במבט לאחור, הרבה בטרם חילחלה לתודעתי התובנה שאני אשה, הייתי יותר אמא מאשר אבא, בכל אספקט אפשרי פרט ללידה ולהנקה (את החלק השני "תיקנתי" עם השנים ) היום הכל "עיר שחוברה לה יחדיו", וזה היופי שבתובנה הטרנסג'נדרית. חיבוק בוקר למעיינוש FREEDA אגב ביה"ס, מעת לעת יש לכל אחד/ת תחושת אי-חשק לעשות דברים שמכבידים על הנפש (בי"ס הוא אחד מאלה, למרבה הצער). זה טבעי ולא יקרה אסון אם נלך עם זה כברת דרך קצרה. לפי ציטוטייך את לומדת המון, כל הזמן, בעיקר בעצמך בלי עזרת ביה"ס. מצויין - תמשיכי כך. אז למה כן ללכת לביה"ס ? כי החברה שמסביבנו מתעמרת ומתעללת בכל מי שלא הולך בתלם. שמעת פעם על החיים כהצגה ? מעתה - את מציגה "מעיין הולכת לבית הספר". ממילא איש לא יידע שבתוך ראשך, את עובדת בקצב כפול ומשולש, ורוב הזמן רק ישבנך נמצא שם - וכל כולך במקום אחר ובזמן אחר. מה דעתך ? ביה"ס שווה ישבן ? חיוכים FREEDA

 

[מעיין סהר]

ביהס שווה ישבן?, לא יודעת...,.

אבל אני כן יודעת שאני כל כך רוצה ומתרגשת ללכת לבית ספר, כל פעם

 

[Alexander l]

לפעמים בתאטרון

כאשר נדרשים להגיע למצב כל שהוא, שעדיין איננו בהישג יד אז ממציאים אותו משהו בסגנון Fake it till you have it זה עשוי להשמע נורא על רקע של חשיבות האמת הכנות וכו' אבל זה בעצם רק דרך, גשר לגילוי של מה שבאנו רק עדיין מתחבא, שזה הפוך מהעניין המהותי של הטרנס. כלומר הטרנסיות היא צורך שמציב את עצמו. אבל להיות בחברה במצב רוח מסויים הוא דבר שאפשר להביא אותו, בטוח יש בתוכך למשל, חיוך, רק שקשה להוציא אותו, אז "תשחקי חיוך" המשחק עשוי למצוא את דרכו לחיוך האמיתי, אני ברור ? לא ברור לי אם אני ברור

 

[מעיין סהר]

נכון, ליד אנשים אני כל הזמן מחייכת

וצוחקת על כל דבר..(מסווה אולי למה שבפנים), כשאני לבד אני ממש לא

 

[Alexander l]

כאשר התחושה של לרצות למות מזדחלת

לתוכי ותופסת ממשות ויש גם ביטוי פיזי ( למשל תחושה בבטן, ככה זה אצלי ) היום ברור לי שזה לא רצון למות זה רצון להשתחרר מסבל. להעיף מהר את הסבל, ואז אני מסתכל פנימה יותר ממוקד ויותר ממוקד ויותר ממקוד ומתהווה לה פרספקטיבה חדשה ששמה את הסיבות לסבל במקום שכולל את הפתרון לתחושה... זה לא קל זה לא פחות כאב זה רק פחות טוטלי עם הזמן וזה לא עצה זה לא מורה נובכים זה רק סיפור קטן על איך אני מתומדד עם עוצמות של הרגשה שכוללות את המוות. כשצוחקים אז צוחקים,

 

[מעיין סהר]

(*: אוקיי.. איך זה לחיות עם אישה,

טרנסית?. ואיך יש לכם ילד?, אימצתם?. כולי מלאה בדכאונות הבעייה

 

[Alexander l]

קצת ביוגרפיה

בשביל הסדר בני הוא מאישתי לשעבר, גרושתי כלומר, ELYC נשואה לאישה ולה ילדים משל עצמה היחסים שלנו גלויים וידויעים לאישתו, אנחנו ממציאים משהו חדש, אולי ירשם פטנט, אולי לא טרנסיות אישית טרנסיות משפחתית אין רגע דל

 

[מעיין סהר]

נחמד , בקשר לגוזף קאמפבל.. אז אתה

מכיר?, שמעת?? פעם אמרת שתמיד ידעת שהחכמה האמיתית נמצאת בנשים למה