הההמממ...
אם עושים בחיים(ובמיוחד בעשור של שנות העשרים) מה שרוצים ולא מה שצריך אם פותרים את הקונפליקטים עם ההורים/משפחה/ילדות אם מבינים ש"אני זה אני וככה אני מקבל את עצמי. בלי לנסות לשנות" אם מתמודדים עם השדים הפרטיים שלנו ומנצחים אותם או יותר נכון-עושים איתם כל מיני הסכמי שלום... אז מגיעים לגיל הזה ממקום מאד בטוח ושקט ושמח. ואני אישית מוצאת את עצמי הרבה פחות מפוחדת/חסרת בטחון/שמה קצוץ על אנשים מאשר כשהייתי בת 20,לצורך העניין.
אם עושים בחיים(ובמיוחד בעשור של שנות העשרים) מה שרוצים ולא מה שצריך אם פותרים את הקונפליקטים עם ההורים/משפחה/ילדות אם מבינים ש"אני זה אני וככה אני מקבל את עצמי. בלי לנסות לשנות" אם מתמודדים עם השדים הפרטיים שלנו ומנצחים אותם או יותר נכון-עושים איתם כל מיני הסכמי שלום... אז מגיעים לגיל הזה ממקום מאד בטוח ושקט ושמח. ואני אישית מוצאת את עצמי הרבה פחות מפוחדת/חסרת בטחון/שמה קצוץ על אנשים מאשר כשהייתי בת 20,לצורך העניין.
