מה חשבתי לעצמי????
אני ממש מצטער!!! ד.א - הייתי בדרגש 7 ולא ראיתי שם כלום חוץ מאיזה בחורה שמנה שצועקת - "WHO GIVES A FUCK ABOUT ERIC ROBERTS...", מוזר! עוד משהו... אני חייב לספר לכם איזה מקרה מייאש שקרה לי לפני כמה ימים!! אז ככה, אני לומד משחק בבית צבי! עכשיו יש לי מורה שבכל שיעור שלו הוא מעלה מישהו מהכיתה לבמה ומתחיל לשאול אותו שאלות אישיות עד שהבנאדם נשבר ובוכה! עכשיו, באותו יום, המורה רצה שהבחור עם הכי הרבה מחסומים רגשיים יעלה לבמה אז הוא קרא לו... הבחור הנחמד עולה ואז המורה מסתכל עליי ואומר לי במאין גיחוך- "תסגור את הדלת, אני לא רוצה שישמעו את הצרחות...", אז אני עניתי לו - "מה הבעיה, תשים ואגנר!!!" ו.... זהו! שקט שרר בכיתה, אף אחד אפילו לא גיחך... הייתי שבור!!!!!! לפסיכולוגים הקליניים שביניכם, אנא עזרו לי לעזור לעצמי... מה עליי לעשות???? המממ... ואנא הציעו פתרונות יותר רציניים משתיית צייניד, בעילת קטינה, שילוב של שתיית צייניד תוך כדי בעילת הקטינה ומהקשבה לדיסק הטראגי האחרון של שימי תבורי... בתודה מראש, שליח אוזבקיסטן באו"ם!
