אבות קדומים.
יש בעיה באשר למציאת מינים שהם אבות קדומים של מינים אחרים. בעצם שתי בעיות: 1. צריך לפעמים די הרבה מזל כדי למצוא דווקא את הדינוזאור הנכון שהוא הוא (כלומר המין הביולוגי אליו הוא שייך) הביא לעולם את הציפורים. 2. גם אם מצאת אותו, לך תוכיח מעל לכל ספק שהוא המין הנכון. ולכן אנחנו לא תמיד מוצאים את המין המדוייק שממנו התפתחה הקבוצה שאנחנו חוקרים. לפעמים אנחנו מוצאים בן-דוד קרוב שלו, בן תקופתו פחות או יותר, ששושלתו דווקא נכחדה. אבל המין הזה עדיין מועיל לנו משום שהוא מאוד קרוב למין האמיתי שממנו התפתחה הקבוצה, ובהחלט רואים בו את הסימנים ואת האיברים החדשים שאנו מחפשים. מה שמיוחד אצל קבוצת הדינוזאורים הנ"ל הוא שהיו להם נוצות, ואם מצאנו בינתיים רק את הדודן ארכיאופטריקס ועוד כמה דודים, זה עדיין בעל ערך, משום שתכונות של האב הקדמון נמצאות גם בהם, והעיקר הוא שמצאנו דינוזאורים מנוצים, שהם עדות לקשר בין הדינוזאורים לזוחלים. באופן כללי ככל שהולכים אחורה בזמן רשומת המאובנים נהיית דלילה, והמרווחים בה נהיים גדולים. יכול להיות שהאב הקדמון האמיתי חי באיזור גיאוגרפי מאוד מוגבל, וששכבות המשקע שנוצרו בו באותה תקופה נשחקו, וכל המאובנים שאלה הכילו אבדו לנצח. חורים תמיד יהיו, אבל דודן שלישי שמראה עירוב בין תכונות של עוף וזוחל הוא גם כן בעל ערך.