סילבסטר
גל מכירה את זה - ועוד כמה - אבל... אפילו שזה לא ממש אקטואלי ( גם כי כבר נגמר הסילבסטר וגם כי הוא מניאק ) זו הייתה מסיבה מאוד טובה. מסיבת הסילבסטר. אנשים מסתובבים - בזוגות - מתחבקים ורוקדים. שותים מהפונץ'. עושים הכל יחד. אהבה ושמחה - אם היה אפשר לתמצת את כל מה שקורה שם. כולם היו מאושרים ואוהבים, כנאה לערב הסילבסטר. כולם - חוץ מנערה אחת. נערה אחת שישבה בצד ולא עשתה כלום - חוץ מלבהות באוויר, במבט נוגה לאוויר. השעון צלצל חמש דקות לחצות. השעון צלצל שתי דקות לחצות. השעון צלצל דקה לחצות. " עשר! תשע! שמונה! שבע! שש! חמש! ארבע! שלוש! " פתאום - הכל קפא. הנערה הסתכלה מאחורייה. הוא עמד שם. " הגעת " היא אמרה, עדיין עצובה ופגועה. " אני מצטער " הוא מלמל בעצב " לא התכוונתי... " " לאן נעלמת? " היא שאלה בעצבנות, עדיין עצובה ופגועה. " אני עזבתי " הוא מלמל בעצב " לא התכוונתי... " " למה? למה עזבת וגרמת לי להרגיש טיפשה? " היא שאלה, עדיין עצובה ופגועה. הוא נאנח קלות. " אין לי תשובה " הוא מלמל בעצב " אני לא התכוונתי... " " אתה לא מבין. אני חודשים חשבתי על להגיד לך את זה " היא אמרה בעצבנות " אני חודשים חשבתי רק עלייך. אני שמחתי מכל דבר שאמרתי. לבסוף - שהיה לי אומץ לספר לך את זה - נעלמת. שוב. אתה כל הזמן נעלם. למה? " היא שאלה, עדיין עצובה ופגועה. " פחדתי " הוא אמר בעצב " אני עשיתי את זה וחשבתי רק על עצמי, בוולגריות. אני לא התכוונתי... " היא ניגשה אליו במהירות והכניסה לפניו סטירה. הצלצול של הסטירה היה חזק במיוחד. " אני יודע שהייתי אידיוט " הוא אמר לאחר שתיקה ארוכה " אבל אני לאט לאט הבנתי אחרי שעזבתי... אני הבנתי ש... ש... " " שתיים! " " אני אוהב אותך... " " אחת! " ליבה פעם בחוזקה. שלושת המילים שהיא רצתה תמיד לשמוע - מהפה שתמיד רצתה לשמוע. מהפה שלו. היא ניגשה אליו. הוא חיבק אותה. הם התנשקו. " שנה טובה!!! " צרחו כל הנוכחים. כעת היה באולם רק אדם אחד שהיה לבד. למרבה האירוניה, הוא ישב לידם כל הזמן והסתכל עליהם. בחיוך. " סוף סוף " אמר היפו בחיוך " סנואי וגלצ'ע... יחד... מאוחדים. בוהו. "
