מה זה אומר אירוע מכונן?
שום חוויה ושום נעליים. שונאת את זה,תמיד שנאתי את זה.ממני אישית זה מוציא את כל החשק כל ה"יותר מדיי הכנות" הללו. עקרונית אותי זה ממש מגעיל,בפעם הראשונה הרגשתי שאני טובלת בים-המלח ולא במי -מקווה נקיים(כמו שזה אמור להיות) לפעמים זה ממש סיוט ולא מהנה בכלל ואני מסכימה עם בוחלי שזה תלויי ב"איך המדריכת כלות הציגה לך את זה" וגם תלויי בבלנית,איך היא נותת לך לעבור את החוויה.אני מכירה הרבה נשים שבשבילם הטבילה נשארה כטראומה ולא כתענוג צרוף.. מה גם שאני ממש לא מרגישה שזה כאילו כמו ליל הכלולות.. הטיפ שאני כן יכולה לתת,מה שעובד בשבילי,הוא למצוא את המקווה שאת מרגישה הכי נוח איתו(ואם את אוהבת נקיון ואסטטית בקטעים הללו כמוני אז לחפש משהו באמת נקי) ולשים לב לבלניות,האם הן נותנות יחס אישי וטוב או מלחיצות ויש אווירה מרגיזה במקום.כשאני אמורה לעבור את זה כל פעם יש לי לחץ מחודש כי אני ממש לא אוהבת את זה, אבל אני מנסה לא לחשוב על התהליך עצמו אלא על מה שיהיה אחריי.. לבעלי ולי יש מנהג,הוא מחכה לי לייד המקווה וכשאני יוצאת אני רואה אותו ראשון ומקבלת חיבוק חזק.ממש כיף.עד עכשיו זה היה ככה.ויש לציין שהוא יושב בשקט לא מתקשר אליי ונותן לי לעבור הכל באופן רגוע וזה יכול לקחת לפחות שעה ולפעמים קצת יותר..
