חלקנו אותה תחושה-מסקנה, אבל מסיבות מעט שונות
גם אני לא הייתי מופתעת ולמעשה די צפיתי שרון שחר יאמר: "טילטיל ומזרחי, אתם הגעתם במקום ה-------א-ח-ר-ו-ן,
אבל..." (ולא: "תצאו מכאן בלי פרס"
). היה לי ברור מראש שכל הסימנים המוקדמים בעריכה נועדו
לרמוז ש
הדואניות לא תודחנה.
לגבי מזרחי וטילטיל קשה לי לחלוק אתך שהם מצחיקים. לי הם נראים בעיקר, לא מאוד חכמים ולא מאוד מרוכזים. אילו התרכזו פחות בלתת שואו ולהגדיר, באמצעותם הופעתם על המסך, את הפלאזמה מחדש, יכול להיות והיה להם קל לחפות על מה שנדמה לי, נראה כמו פערים מנטליים, חברתיים (ביטויי הקנאה בדואניות למשל) והשכלתיים (יכולת תקשורת, שפה - אפילו בקריאת עברית שקדמה את נפילתם: סמבה (בפתח וקמץ) במקום בצירה) חוסר בטחון עצמי ועוד ביחס לזוגות אחרים, או לפחות, חלקם (גם החרדלשיות היו לדעתי עסוקות עם רבי בנימין בזמן שחלקו שכל. ועוד לא אמרנו כלום על צמד כוכבי הצפון: ש"ש). עם-זאת, להתרשמותי, טילטיל, אכן, די רהוט, ידען ויש לו פוטנציאל להצחיק פה ושם. אני בכל אופן חשתי כלפיהם יותר רחמים ופחות צחוק.
בין המצחיקים אגב, הייתי מוסיפה לצד הרוסים, את זוג ההומואים שיודעים לשחרר בין המשימות ולתת שואו מצחיק אבל לוקחים את המשימות ברצינות ונותנים עבודה (כן, גם הדוגמנים, למרות הסלברטאות, באו לעבודה ולא לזרי הדפנה הפזורים לאורך ולרוחב גיאורגיה).
לסיום, המשחק בארץ בנוי לדעתי על "הפקה נטו". זו גם הסיבה שבין שלל הסלברטאים, בנים של, דוגמניות, סתם מקושרים/ות לטילטיל ומזרחי לא היה סיכוי של ממש לשרוד. הם והדוכסים מאילת, המאורסים מאשדוד (יתכן, אף שאני לא בטוחה לגבי מקהלת-מחפרון הצבא הכחול וסולניתו, יפה) נראים כפחות מקושרים וממלאים את המשבצת של "עמך" או "השכנים ממול". מהסיבה הזו לא היתה להפקה סיבה מספיק טובה "לבזבז" נקודה ללא הדחה, "גלגל הצלה וכו'. כמו זוג ה"עמך" מאילת בעונה הקודמת כך מזרחי וטילטיל עשו את שלהם ומבחינת ההפקה יכולים ללכת הביתה.
בליהוק כל-כך צפוף של מקורבים (מזל שהצליחו לביים לפנינה רוזנבלום נפילה-מפילה עוד בהתחלה. אם היא לא היתה רוזנבלום אלא נגיד, תימניה מעקרון ,היד השבורה (או שלא) לא היה סיבה, מן הסתם, למנוע ממנה את המשך ההשתתפות) בשר התותחים אוכל אותה ראשונים. אז אולי "שאפו" שלא שלפו כרטיס הצלה אבל מצד שני השיקולים והליהוק מלכתחילה לא בדיוק מצדיקים שבחים - שלא לדבר על המריחות במירוץ האין-סופי לגרוזיה, טסטימוניס ש"מסבירים" את המציאות במקום להראות אותה כמו שהיא, רצה בועטת ומדברת בעד עצמה, ושיווק, המון שיווק של כל מה שזז או לא, טאבלטים למשל.
