שירשור שאלות לגבי אימוץ ופונדקאות

karnity

New member
עמדתי בנושא אימוץ...

אני בכלל לא רוצה ילדים... בעיקר לא לגדל אותם... אבל, אני מאמינה שאם בעתיד תשתנה דעתי ובכל זאת אחפוץ להיות "אמא" אז אעדיף לאמץ ילד... ועדיף לדעתי, דווקא ילד ולא תינוק.. "הורות", בעיניי נתינה..ואני מאמינה שהרבה יותר ראוי לתת למי שאין... להעניק אהבה, חום,וחיים טובים יותר לילד שנזנח ע"י הוריו הביולוגיים... "קניית" תינוק " זה דבר נורא בעיניי! יתכן שיכעסו עלי כל אלה שלא יכולים להביא לעולם ילדים משל עצמם ומביאים תינוק בן יומו מחו"ל - אותי זה קצת מכעיס! אם המניע של להיות הורים הוא לתת אהבה ולא מהמקום האגואיסטי של להביא לעולם יצור שהוא שכפול של עצמך - אז אני לא מבינה למה צריך דווקא עולל? למה לא להפנות את כל המשאבים הנפשיים האלה לילד, שזקוק לזה יותר?
 

karnity

New member
הטיעון שלי בנושא אימוץ..

הוא ברמה העקרונית... אני לא בקיאה כלל וכלל בהליכי אימוץ... אני מדברת על הרצון של המאמצים לאמץ תינוק וכמה שיותר פצפון יותר טוב... למה? למה להעדיף תינוק בן 4 חודשים על פני ילד בן 3 ??? אני באמת לא מבינה...
 

Kalla

New member
מסיבה פשוטה מאוד.

גם אנשים עם בעיות פוריות רוצים להיות הורים כמו כולם, לחוות את גידול הילד משלבים כמה שיותר מוקדמים, חלקם גם לא בטוחים שיכולים להתמודד עם חלק מהמשקעים שעלולים להיווצר אצל ילדים גדולים יותר עקב שהייה ממושכת במוסדות. רוב האנשים שמאמצים עושים זאת מאותה הסיבה שאנשים מביאים ילדים ביולגיים: מהצורך האגואיסטי שיהיה להם ילד משלהם שיוכל לגרום להם אושר בעצם קיומו ובכך שיוכלו הם בתורו לגרום לו אושר. אני לא חושבת שמותר לשפוט את הרצון הזה, פשוט להיות הורים כמו כולם.
 

karnity

New member
תודה על ההסבר...

לא חשבתי על זה בכלל מההיבט הזה... והרי זה כה ברור ופשוט... אני כנראה כה שבויה בתוך האימוץ מתוך איזשהו רצון להציל נפש שבכלל לא הסתכלתי על זה מההיבט ה"רגיל"... של האימוץ בלית ברירה, כתחליף ל"דבר האמיתי"... תמימות או טיפשות???
(לא לענות!!!!)
 

Kalla

New member
האימוץ הוא לא תחליף לשום דבר.

הוא דרך נוספת להביא ילד. לי יש 3 ילדים ביולוגיים ואחת מאומצת והיא בשבילי הדבר האמיתי בדיוק כמו כל השאר.
 

Kalla

New member
ומעבר לכך

אם היית בקיאה בחומר היית יודעת שמחו"ל מביאים לרוב תינוקות בני שנה ומעלה, וכבר אחרי תקופה זו יש לחלקם משקעים לא קלים בכלל שצריך עבודה קשה והרבה זמן כדי להתגבר עליהם. אצל ילדים יותר גדולים הבעיות עלולות להיות חמורות בהרבה ולא כל אחד מסוגל להתמודד עם זה.
 
לגבי אימוץ

מאוד רציתי ילד(ה). חוויית ההריון לא היתה כל כך חשובה לי, שכן יכולתי להרות וללדת אם הייתי מאוד מאוד רוצה. עברתי שתי הפריות מבחנה, נכנסתי להריון (שנפל) ושמחתי מאוד מאוד לעזוב את הניסיונות ולאמץ את בתי המקסימה. אחרי האימוץ, לא יעלה על דעתי לנסות שוב את 'הדרך הטבעית' (אם ניתן לקרוא כך להפריות), והביולוגיה ממש לא מעניינת אותי. אגב, יש לי חברה דתיה שבלי לנסות הפריה אחת אימצה (בחו"ל). כך שמן הסתם, לא חייבים להוכיח עקרות או שניסיתם להביא ילדים לעולם בדרך הביולוגית. בהצלחה לכן בכל אשר תפנו. ואגב, יש לי הרבה חברות בחו"ל שבחרו לא להיות אמהות. לא בגלל שהן לא אוהבות ילדים, אלא משיקולי קריירה ואורח חיים. בגרמניה, למשל, זה ממש מקובל, ואף אחד לא שואל שאלות מיותרות. כיוון שאנחנו חיים בחברה מאוד מסורתית ומשפחתית (אני מגלה לכן את אמריקה...) אצלנו זה ממש אחרת.
 
למעלה