שירשור תגובות להודעותיכם בזמן העדרי

תכניות

שלום לכולם, ובהזדמנות זו ברכות לנאוה על הפורום החדש... דיון מעניין נוצר כאן...וברשותכם אוסיף משהו משלי. אני נוטה להסכים עם איתי לגבי המורכבות והרב מימדיות של הדברים. אנחנו שלמים, וכשלמים אנו מהווים הרבה יותר מסך חלקינו. נסיון לתפור פירוש לכל סימפטום בנוסח לואיז היי... הוא די חד מימדי בעיני. לכל איבר ולכל תא יש ישות משל עצמו, אך גם משמעות רחבה יותר כשותף בקבוצה של גוף, ששוכנת בו נפש. כך גם אנו ביחס זה לזה. לעיתים איננו עושים דבר מה רק בשביל עצמנו, אלא מתוך רצון לדאוג לטובת האחר. כמו שבגוף ישנם איברים בעלי תפקידים, וקבוצות של איברים שלהן תפקיד משותף, כך גם בקהילת בני האדם, ובעצם בכל קהילת החי הצומח והדומם על פני כדור הארץ. איני בטוחה שיש לנו אפשרות לתפוס את המורכבות הגדולה שאנו חלק ממנה, אך אני גם לא מבינה איך עובד המקרר שלי, מה שלא מפריע לי להשתמש בו ולהכיר בקיומו בביתי. מדוע אני חווה את הסימפטומים האלה ולא אחרים? מדוע דוקא עכשיו? מהחוויה שלי העיסוק בשאלות אלה לאו דוקא מקדם אותי לאן שאני רוצה ללכת. זהו עיסוק מעניין, כי מהדרך בה אנו בוחרים לראות את החיים נגזרת הדרך בה אנו בוחרים לקבל טיפול, ומה אנו מגדירים כבעיה שיש לטפל בה. אני מוצאת שאין אמת אחת, האמת היא כה מורכבת ורבת רבדים עד כי כל אחד יכול לראות ולתאר חלק אחר שלה, ומזוית מבטו, הוא יהיה צודק. מאוד בדומה לנמלה המטיילת על רגלו של אדם. האם נוכל להבין מתיאורה, מנקודת מבטה, את התמונה כולה? הכל צפוי, אך הרשות נתונה, וגם נמלה קטנה יכולה להשפיע על מהלך חיים וגורל, הן של עצמה והן של אחרים. מאחלת לכולנו שנה של בריאות, שנרצה מה שנוכל שנוכל מה שנרצה ושכל מעשינו ישפיעו טובה עלינו ועל סביבותינו. שנה טובה שרון
 

מרוצה

New member
../images/Emo75.gif../images/Emo74.gifחג שמח לכולם ושנה טובה.

שרון, אני די תומכת בך. כל אחד משפיע בלעדית על מהלך חייו, אבל במצטבר. אין הווה בלי עבר אין עתיד בלי שניהם. הסך הכל של עבר והווה אנחנו אחראים בלעדית וכל מה שקורה לא במקרה קורה. נכון שעל הילדות שלנו היה לנו קשה לשלוט אבל בכל זאת התנהגות מסויימת לילד אחד לא שווה לילד אחר. ילדנו עד מצב מסויים הם הסך הכל של הוריהם. קשה כל יום לשבת ולפרוט לפרטים את כל מה שעובר עלינו, אבל אנחנו בהחלט יכולים לשנות את מה שאנחנו רוצים. זאת ה א ח ר י ו ת. ב
וב
חיוך אאחל לכולם שתרגישו יותר טוב.
 
ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

זו גישה בריאה. אף אחד לא יכול להבריא אותך חוץ ממך. מטפלים, וגם רופאים הם בני אדם המקסימום שהם יכולים לעשות זה לעזור כמיטב יכולתם. זה נכון לא רק בפיברו, אלא גם בכאב ראש פשוט.
 
אנחנו, כאמור, די מסכימים.

בטיפול, הכימיה בין המטפל למטופל היא מפתח להצלחה. אופי המטפלים אינו זהה, ולכן הם שונים בדרך עבודתם, גם אם הידע שלהם זהה. כשאנשים מתייעצים איתי לגבי שיטה מתאימה, אני תמיד מפנה לחפש מטפל מתאים. כשאני מדברת על 'פגיעה' אני מדברת על תגובה רגשית סוערת לשאלה או אבחנה. אני כמובן לא מדברת על קריאה בשמות גנאי או פעולה שמכוונת לפגיעה. אנשים נוטים לחשוב שפחד / כעס / בכי / עלבון / וכדומה הם משהו "רע". הם לא!! הם חלק בלתי נפרד ממגוון הרגשות שלנו. יש אנשים שנוטים יותר לרגש זה או אחר, בלי שום קשר למה שאתה אומר או עושה. יש אנשים שרגש זה או אחר הפך אצלם לחוויה שולטת. יש לי חברה, שבשנות החברות הראשונות שלנו נפגעה כששאלתי אותה 'מה שלומך?' או 'איך מסתדר עם העבודה?' עבורה זו היתה פלישה נוראית ובוטה לפרטיות שלה. לאורך היכרותנו, היא למדה מהאינטראקציות שלנו שהשאלות נישאלו מתוך איכפתיות ואהבה ולא מתוך חטטנות. היום היא גם שואלת, וגם חיה בשלום עם שאלות אישיות עוד יותר... זה היה תהליך ארוך וכואב לשתינו. תהליך שנתן לכל אחת מאיתנו את מתנותיו. כאמור, לכל מטפל דרך אישית שלו. אתה ואני נבדלים בדרך שלנו ובחשיבות שאנחנו נותנים לדברים. כשאני חשה שמטופל צ ר י ך שיעטפו אותו - אני מפנה למטפלים אחרים. כמטפלת, אין לי עניין ביצירת חממה, כיון שיש הרבה מטפלים שיש להם עניין ביצירת סביבה מאוד עוטפת, אין צורך ממשי שאשנה את דרכי. זה לא עושה אותה לא נכונה, רק אחרת. אני מניחה שיש המון מטפלים שנמצאים בהמון נקודות בינינו ומסביבנו, וגם דרכם אינה בהכרח 'לא נכונה' והיא בכל מקרה - אחרת. לכל מטפל - המטופלים שלו, אלו שדרכו נכונה להם ומאפשרת להם את הגדילה וההתפתחות אותה הם מחפשים. כשאדם מקבל מידע, גם אם הוא דוחה אותו במיידי, המידע מתחיל תהליך פנימי. לא פעם ניגשו אלי אנשים אחרי שנים ואמרו: "עכשיו אני מבין/ה על מה דיברת..." הדברים לא הלכו לאיבוד. הרבה התלבטויות היו לי לאורך השנים אם לומר או לא. לאורך זמן למדתי שבדרך כלל - עדיף לומר.
 

ששרון

New member
הי נאוה, תודה על התשובה המפורטת

והארוכה.
לגבי מה שרשמת, אני מכבדת כמובן את תפיסתך, את חולקת עליה לחלוטין... (וזה בסדר שלכל אחד יש דעה שונה מרעהו...
). אני לחלוטין לא מסכימה לקבל את רעיון "הזימון", ושכל אחד מקבל את מה שהוא מזמן, בדרך של מחלה או פגעה חצונית וכו... בשביל להגיע לתובנות ולהתפתח כמו שרשמת. לפי התאוריה הזו, 6 מליון יהודים שנרצחו בשואה וכל אלו שסתם עברו התעללויות איסנפור גופניות באמצעות הנאצים, מתו או סבלו מענויים, בגלל שזה היה זימון שלהם, בשביל להגיע להתפתות... לפי זה, כל האלפים שמתו או הפכו נכים בפגועי התאומים, כולם כאחד זמנו את זה לצורך התפתחות אישית שלהם... (?) לפי גישה זו, סבי שנדרס כשאימי היתה בת 12 בתאונת פגע וברח, ואשר היה איש נורא מאושר, שמח, בריא, מקסים ואהוב בכל ת"א... נדרס כי זה היה הזימון שלו (סתבי עד היום בגי 92 לא מפסיקה להתגעגע אליו כל שעה...). לא יודעת, מקבלת את דעתך, אך כאמור, חולקת עליה. בכל אופן תודה על הפתיחות, אני בהחלט מעריכה את זה. והערה אחרונה בקשר למה שאיתי רשם=אני בהחלט חושבת שעל מטפל כן "לצור חממה", לפחות כנקודת התחלה. להטיח במטופלים אמיתות, נכונות ככל שיהיהו, בתחילת טיפול ולא באופן הדרגתי, ותומך, ועדין, -יש בזה סיכון וזה עלול לצור גם אנטגוניזם אצל המטופל (שעלול לפספס פה משהו טוב דווקא, וחבל), אבל גם לעתים עלול לעשות נזקים נפשים אצל המטופל. אני בוגרת תואר אוניברסיטאי בתחומי הפסיכולוגיה, וכל מה שלמדתי אמר בדיוק את ההיפך-הדברים הללו צריכים לבוא יותר בעדינות. יש פסיכולוגים שסוברים שהטיפול בהלם הוא הטיפול הנכון , כלומר, להפיל, ... גם מחוויות אישיות שלי, וגם מסיפורם של אנשים סביבי וחומר שקראתי, אני חושבת שזה עלול להיות בעייתי, ובייחוד אם זה בא מצד מטפלים שלא הוכשרו בטפול נפשי. שרון
 

איתי ts

New member
שפת תת המודע

עד כמה שידוע לי בשפת תת המודע אין אמת אובייקטיבית ה"אמת" היא מה שנתפס בתודעתו של האדם. כך שלהבין את ה"תת מודע" של המטופל דרושים כישורים וכלים מתאימים(לדוג' היפנוזה וכו'..). יש סכנה רבה שמה שיראה המטפל במטופל זו ההשתקפות שלו עצמו ולא של המטופל. פעמים רבות בנ"א בינהם גם מטפלים מכל האסכולות חושבים שרואים במטופליהם דבר שקיים למעשה בעצמם ולא במטופל ואזהרה זו נכונה שבעתיים למי שמתיימר "להתעסק" עם ה"תת מודע" ולהבין אותו. לדעתי, לתת מודע יש השפעה רבה על חלימה,חשיבה,דפוסי התנהגותו, הרגשה וכו'.. אבל מכאן ועד לקביעה, שאין תוצאה שהיא ברירת המחדל של הסביבה הדרך ארוכה.
 

ששרון

New member
רק חבל שנאוה לא מצטרפת לדיון הפורה

ומגיבה לכל מה שרשמנו שהיה תגובה למה שהיא רשמה עוד קודם. יכול להיות מעניין, מחכים ומסקרן, לשמוע תגובות על כל שנאמר לעיל. נאווה, התרימי את הכפפה
? שרון
 
למעלה