שירשור תל"מ

אשכר ש

New member
מה עם שירשור תל"מ?

לאחר גל הלידות הגדול ששטף אותנו בשמחה, בואו ניזכר מי עוד אמורה ללדת- מתי, איפה, עם מי, איך מרגישה ועוד כל מה שההורמונים יגרמו לה לכתוב... זו הזדמנות גם לסמויות להפוך לפעילות אם בא להן
 
20 ביוני - SUMMER BABY ../images/Emo42.gif

איפה? בבית, כמובן. עם מיילדת אחת מתוך השתיים שמטפלות בי בהריון - פאם ולואיז (מי שנמצאת ON CALL באותו היום/לילה). הן מביאות איתן תמיד תומכת נוספת שעובדת איתן - אם זו המיילדת השניה, המיילדת המתלמדת שלהן, או אחת התומכות שהן עובדות איתן באופן קבוע. אני משערת שהמיילדת המתלמדת, ניקול, רוצה להיות בכמה לידות שרק ניתן אז היא בד"כ מגיעה בתור מס' 2, אלא אם כן היא תלד עד אז (היא בהריון והתל"מ שלה 3-4 שבועות אחרי שלי
). גבי, אישי היקר, כמובן יהיה איתנו. אמי אמורה לבוא ללידה אבל היא מגיעה רק שבוע לפני התל"מ ויש סיכוי שאלד קודם (מאיה נולדה שבועיים לפני התל"מ שלה). הילדות יהיו בבית אלא אם כן זו תהיה שעת גן, ונראה איך יתאים לי ולהן מבחינת השתתפות בלידה (לא מתכננת כלום). אמי אחראית עליהן אם תהיה כאן, ואם לא יש לי 3 חברות שהתנדבו להגיע להיות איתן בכל שעה משעות היום או הלילה, וגם בת השכנים שהיא בת 20 והיא השמרטפית שלנו אם במקרה אף אחת מהשלוש לא תהיה זמינה. השבוע אני הולכת להזמין את כל הציוד ללידה ולארגן ארגז לידה בחדר השינה שלנו (נכנסת לשבוע 32, הגיע הזמן - לא?). כדור לידה יש (מציל אותי בימים אלו מכאבי גב ולחצים מעיקים בפות), אמבט גדול יש, מצברוח טוב יש, אפילו קולוסטרום כבר יש
... עכשיו נותר רק לחכות
מה אין? שם לבייבי אין... עדיין עובדים על זה
זהו. נראה לי...
 
ביוני עדיין לא ילדתי....

אבל מסתמנת אצלי סדרה: יוני, יולי, אוגוסט
יובל נולדה ביולי, מאיה באוגוסט, והבא/ה בתור - יוני כנראה. מה שבטוח - כולם אצלי יצאו בקיץ איכשהו.
 
18.08.06, בנכר כמובן...

בסקוטלנד. מיילדת אחת אמורה לעמוד לרשותי מטעם שירותי הבריאות (אני כנראה לא אכיר אותה לפני - בעסה!), ויש תכנון לקחת דולה, שתלווה אותי בלידה (גם אולי ככוח-נגדי במידה והמיילדת תהיה ממש נוראית). בעלי צפוי להיות שותף פעיל מאוד בלידה (מודה לו כל יום על הנכונות והרצון הטוב!). כרגע - שבוע 22 - אני מרגישה מאוד טוב, ולמעשה כל ההריון עבר עד עכשיו ממש יופי. אני רק פוחדת שיתחילו לי בעיות של ורידים ברגליים בקרוב - תורשה שעוברת כבר כמה וכמה דורות אצל הנשים במשפחה... אה! ומהעלייה במשקל. אף אחד מהמשפחה לא יודע ולא ידע שאני מתכננת ללדת בבית, חוץ מאחי הצעיר (בן 18). כך אני מונעת מעצמי טרור של טלפונים היסטריים עד כמה אני לא נורמאלית... מתפללת כל יום שלא יתפתחו שום סיבוכים בהמשך ההריון, כדי שאוכל באמת ללדת בבית. למרות שאם זה יקרה, אני אשלים עם זה, כי אני חושבת, שדברים קורים כפי שהם צריכים לקרות.
 

ריקי29

New member
16/8 אבל כנראה שזה יקרה עוד קודם

בבית
המיילדת תהיה ג'וייס
ההורמונים שלי גורמים לי להתפדל (מלשון פדלאה).... לא עושה הרבה. קצת יוגה, קצת מדיטציה, קניתי את כל הספרים שרק אפשר וחוץ מלהתלהב מהתמונות לא ממש קוראת בהם... אולי בסמוך יותר ללידה.
 

mamadan

New member
זה התאריך יומולדת שלי...

ושל מדונה.. שיהיה בהצלחה!
 
אני בספטמבר ../images/Emo27.gif

תל"מ 15/09- בת שניה שתוולד ערב חג
בנתיים התכנון הוא בבית עם מיילדת שכבר דיברנו איתה (טרם ניפגשנו), דולה מעולה שהחיבור ביננו התחיל כבר בהריון הקודם והפעם, למזלנו, שריינו אותה עם הודעת הפסים אחרת לא היתה זמינה...וכמובן בעלי שכבר הוכיח שהוא דולה בפוטנציה
וזהו. מספיק אנשים, לא? בנתיים זורמים אבל מכיוון שאני זוכרת מצויין את הכאבים, אני מלאת פחדים וחוששת מאד להשתפן.
 

אשכר ש

New member
../images/Emo6.gif גם אני חשבתי על זה...

יש לי חברה שגם מתכננת לידת בית והתל"מ הוא אוגוסט, מזל אריה. מעניין.
 

אמאשלטל

New member
28/8

עוד לא סגרנו עם מיילדת, מקווה שנעשה את זה אחרי פסח. האיש עוד צריך קצת להתרגל לנושא. גם אנחנו עוד לא ממש פתרנו את הנושא של המשפחות שלנו שלא יאהבו את הבחירה שלנו.
 

ריקי29

New member
אולי פשוט תיידעו אותם אחרי הלידה?

זה עובד מצויין. פשוט מתקשרים ואומרים: "אמא, אבא, ילדנו.... תבואו לבקר אותנו בבית"
 

אמאשלטל

New member
זו העמדה שלי

בן הזוג שלי חושב אחרת. לדעתו, לא להגיד להם זו התחמקות. הוא חושב שאם אנחנו נהיה באמת בטוחים בזה, אז צריך להגיד להם (אני בטוחה לגמרי, הוא זה שעדיין עם ספקות). זה עדיין בדיונים אצלנו. מעבר לזה, יהיו שותפים נוספים לסוד, כי צריך גם מישהו שיבוא לשמור על טל
 

POOH*

New member
זו גם הייתה התוכנית שלנו בהתחלה אבל

באיזשהו שלב הרגשנו שההסתרה דורשת מאיתנו כוחות. מאחר וההורים שותפים לחיינו בהרבה דברים הרגשנו שהלא לספר מרגיש לנו כמו לשקר ובסוף סיפרנו. הם אכן דאגו וניסו קצת לשכנע אותנו לוותר אבל הסברנו להם שזו הבחירה לשנו ואם הם רוצים נשמח לתת להם חומר והסברים על למה זה בטוח וכד' ובסוף באמת הם נפגשו עם מיילדת שעשתה להם מעין מיני קורס הכנה ללידת בית שהרגיע אותם קצת.. אני עדיין חושבת שהכי הכי הרגיעה אותם הלידה [מאחלת לך רק לידות כמו שהייתה לי הלידת בית..]. אבל אני לגמרי לא מצטערת שלא סיפרנו.. אם בעלך מרגיש כמונו אני בהחלט חושבת שאתם צריכים למצוא פיתרון - פשוט יודעת לגמרי איך הוא מרגיש וכמה זה מפריע.. POOH
 

rnati

New member
תחילת ספטמבר

רישמית ב-14, סטטיסטיקה משפחתית גורמת לי להמר על ה-1. עוד לא סגרתי על מיילדת (בקרוב בקרוב).
 

vashti72

New member
27 ביוני-זה מתקרב../images/Emo5.gif

ההורמונים משתוללים להם... ככל שזה מתקרב אני חוששת יותר - לא מהלידה אלא מאמהות מהשינוי הזה בחיים... מוזר אחרי שנים של ציפייה להיות אמא, כשזה מגיע אני מרגישה כל כך לא מוכנה... בינתיים מחכים לראות אם העוברית תחליט לצאת מזולת האלכסון שהיא החליטה לבלות בה- ואז זו תהיה לידת בית.. עם ג'ויס כמובן. כרגע גם מתלבטת האם אני רוצה לידת מים או לא.
 
למעלה