שיר לשבת

Namiro

New member
שיר לשבת

והפעם שיר ילדים קלאסי של לאה גולדברג - ערב על הגלעד ("האילנות כל כך כבדים...").
קצת התאמתי לרוח הזמן- גם בארץ אף ילד לא יודע כיום מיהו "הנביא הגלעדי" ולכן כפי שתראו הרי הגלעד ונביאם עברו התאמות.
וכרגיל, גם שיר פשוט לכאורה אינו קל לתרגום - כולו במקצב של שמונה הברות, וכל ההטעמות על ההברה האחרונה.
לשיפוטכם והערותיכם!
אמיר
 

DoronModan

New member
ואו


זה באמת יפה. לא הכרתי את השיר הזה של גולדברג, שהוא שיר ערש לכל דבר.
יש שם ניסוחים מאוד יפים ומרגיעים. אני לא שם לב כרגע לעניין הדקדוק.
אני בעד התאמות, זו משמעותו של תרגום אמיתי.
עניין השכן (ברור לי שזה חרוז) שצופה בתינוקות נרדמים, לא יודע, זה עלול למישהו הדים של מעשים שמדוּוחים בחדשות...
זה יכול להיות מלאך או משהו בסגנון...

מה הקטע באמת של כבשים היורדות מן הגלעד? ראיתי דבר כזה גם בשיר של היינה (על "הנסיכה שבת") מאיפה זה מגיע?
 
השכן שבא לראות את הילדים הוא הירח!

וזה תמים ומקסים וקוסמי.
לשאלתך - כבשים היורדות מן ההר זה עניין פסטורלי. מבחינת הנוף ההר הוא דרמה, וכשהכבשים יורדות במורד הן מצטרפות לכוח המשיכה, זורמות כמים עם כוחות הטבע בקלות ורוגע. הרועה לא צריך להאיץ בהן והן לא צריכות להתאמץ מאוד. וזה אלמנט מרגיע.
 

DoronModan

New member
יפה. אך Namiro זקוק לחרוז. ועוד על גולדברג-היינה

עם ar כמדומני, אז אולי stelar' הלא הם כוכביא. אבל הירח המתבונן זה מקסים, כמו בספר המצויר של פניה ברגשטיין, כמדומני, שיצא לאור באספרנטו.
בקשר לכבשים היורדות מן הגלעד דווקא, זה פשוט חוזר כמעט במדויק על הניסוח אצל היינה. תראה בעצמה בתרגום לאנגלית, בסביבות שורה 130.
http://www.bartleby.com/98/237.
אז או שזו מחווה להיינה, או ששניהם לקחו ממקור משותף. ומעניין איזה.
את השיר של היינה 'הנסיכה שבת' בכלל ראוי להכיר. הוא מרגש ומשעשע. יש שם ציטוט מלבב של 'לכה דודי לקראת כלה' בעברית (שורה 60), וזה מרגש כי היינה ידוע בשל זה שהמיר את דתו (מה שנכון, כי אלמלא עשה זאת, לא יכול היה לעבוד כעורך-דין). היינה גם מזכיר את הצ'ולנט, מעדן של שבת, והיינה כותב בשיר, שאם שילר היה טועם ממנו, אז במקום 'הו, שמחה, את בת האלים' (המילים בסימפוניה ה-9 של בטהובן) היה כותב: "הו צ'ולנט, אתה בן האלים".
הנה במקור הגרמני http://de.wikisource.org/wiki/Prinzessin_Sabbath
 

Namiro

New member
ערב על הגלעד

זהו שיר של לאה גולדברג משנות ה-30, שהוקדש לילדי קיבוץ אפיקים (מול הרי הגלעד). הוא הולחן על ידי מיקי גבריאלוב בשנות ה-70 - לחן ידוע מאוד, והשיר זכה לביצועים רבים. חפש ביו-טיוב.
למרות פרשנויות מלומדות, זהו ככל הנראה שיר מחאה מרומז על הלינה המשפחתית שהיתה נהוגה אז, ונכתב לאחר ביקור המשוררת בקיבוץ. אבל מעבר לכך זהו אכן שיר ערש קסום, עם לחן הולם ומתנגן.
להערותיכם על התרגום, האספרנטו, החריזה, הצעות, שאלות ותלונות.
אמיר
 

DoronModan

New member
נראה לי שהביקורת לכאורה על לינה משותפת

גם היא רק אחת מהפרשנויות, והיא כנראה ביקורת מאוחרת של אחד מפרשני שירתה, ולא של המשוררת.
הביקורת הכללית על הלינה המשותפת בקיבוצים התחילה לא מעט עשורים מאוחר יותר. אלא אם כן גולדברג הקדימה מאוד את זמנה, בהיעדר עדות ישירה על מורת רוחה מהעניין, לא הייתי מרחיק לכת. אני לא רואה בשיר אפילו רמז קל לביקורת כזו. אבל מעניין הרקע שהבאת.
אחפש עכשיו את השיר ביוטיוב (יכולת באותה הזדמנות כבר להביא קישור)
בהזדמנות יותר מאוחרת אתייחס לאספרנטו. כבר כתבתי שהניסוחים יפים, אבל לעניין הדקדוק.
 

kabeemulo

New member
לא היה לי זמן להתעמק, אבל הערה קטנה:

בשביל לשמור על המשקל אני מציע בשורה השניה La branĉojn fleksas במקום Fleksas la branĉojn. השורה השלישית גם בעייתית מהבחינה הזאת, אבל אין לי כרגע הצעה בשבילה. (ועל המשך השיר עוד לא עברתי.)
 

Namiro

New member
אכן

אתה צודק - תיקנתי. ראה נוסח עם תיקון נוסף בהמשך.
 

Namiro

New member
הצעה לתיקון המשקל בשורה השלישית

כדי לשמור על המשקל הנכון בשורה השלישית - אפשר:
Nun estas la dormiga hor'
ואז השורות השלישית והרביעית יהיו:
Nun estas la dormiga hor'
Infanoj dormas jam sen vort
 

DoronModan

New member
פחות

שורה רביעית - ברור שאם ישנים אז (בדרך כלל) זה בלי לדבר תוך כדי, כך שזה מוזר dormas sen vort', מה גם שהחרוז לא כזה שוס שזה מוצדק...
גם dormiga hor לא מוצא חן בעיני, אתה יכול לומר Nun estas kvietiga hor' וכך לחסוך את הברת la ולשמור אולי יותר על המשקל.
 

Namiro

New member
צודק - הנה הצעה לשורות 3-4

שורה 3 מתבססת על הצעתך, אך שומרת על ה-la. שורה 4 מנסה לשפר את החרוז:
Nun jam la kvietiga hor'
Infanoj dormas sub littuk'
 

DoronModan

New member
קשה להתייחס לשתי שורות במנותק מהבית ומהשיר כולו

אתה מוזמן להביא את כל השיר ולהפנות לבית ולשורות מסוימות.
 

Namiro

New member
בבקשה

הנה שוב השיר כולו, עם שורות 3+4 מתוקנות בבית הראשון.

La arboj pezas dum la nokt',
La branĉojn fleksas ties frukt',
Nun jam la kvietiga hor',
Infanoj dormas sub littuk'.

Al la val' el la montar'
Ŝafido eta turnis sin,
En farmo ploras la ŝafin' –
Al sia perdita eta fil'.

Revenu fil' al la patrin',
Ekdormu lace en ŝia sin'
Kaj la ŝafin' nur kisu lin
Tenere ame nomu lin.

Sin kaŝas nokt' en la arbar'
Nur plena luno, tra stelar'
Silente venas vidi la
Dormadon de la infanar'.

Revenu fil'…
 

DoronModan

New member
ואפשר ורצוי להבא לישר שמאלה. הנה:

La arboj pezas dum la nokt',
La branĉojn fleksas ties frukt',
Nun jam la kvietiga hor',
Infanoj dormas sub littuk'.

Al la val' el la montar'
Ŝafido eta turnis sin,
En farmo ploras la ŝafin' –
Al sia perdita eta fil'.

Revenu fil' al la patrin',
Ekdormu lace en ŝia sin'
Kaj la ŝafin' nur kisu lin
Tenere ame nomu lin.

Sin kaŝas nokt' en la arbar'
Nur plena luno, tra stelar'
Silente venas vidi la
Dormadon de la infanar'.

Revenu fil'…
 

DoronModan

New member
סליחה אבל כל הבית הראשון

הכי פחות מוצלח...
השורה הראשונה לבדה יפה.
אבל הבעיה בבית הראשון כמכלול נובעת מהמילה nokt בשורה הראשונה שקשה למצוא לה חרוז.
בשורה הראשונה יש סרבול שנובע, כמו שכבר אמרתי, מהאקוזטיבו בתחילת השורה, שגם הוצרך בשביל החרוז, שגם לא מושלם..
infanoj dormas sub littuk - המילה littuk לא מספקת חרוז כל כך טוב, וגם המשמעות קצת בנאלית, כי די ברור שישנים תחת שמיכה.
Nun jam la kvietiga hor חסר פועל.
אפשר היה להיעזר בפועל dormas בשורה הרביעית
Nun jam je kvietiga hor
infanoj dormas sub littuk

אבל למרות שרוב השיר יפה, הבית הראשון לא כ"כ קוסם לי.
 

DoronModan

New member
תיקון

silente - בשקט, דומם
כתבת בטעות, כנראה בהשפעת הצרפתית (?) silante

יש לי בעיה עם השורה השניה - אני כבר לא זוכר אותה, ובמסך הזה אני לא יכול לראות אותה שוב, אבל היא מסורבלת, והחרוז הלא מושלם גם לא מצדיק אותה.
צריך לחשוב על כך שילדים צריכים לשמוע, לעכל, להבין, ואולי גם להתרגש. (גם לילדים של אספרנטיסטים יש זכויות
)
חוץ מזה, אהבתי!
 

DoronModan

New member
לטעמי איפה שאפשר- רצוי להימנע

מהקדמת המושא באקוזטיבו לנושא. אני לא יודע אם כך יותר נוח למוח באופן כללי לעבד את השפה, או שכך פשוט אני רגיל כדובר עברית. אז נשאיר את זה כ'לטעמי רצוי'.
 
למעלה