רק לגבי "הרבנים המשתוללים"...
במקרים שונים, ביה"ד הרבני מתיר לגבר נשוי לשאת אישה תחת אשתו 'המכהנת'.
זה קורה, אם וכאשר האישה חולה ואינה יכולה להופיע בביה"ד כדי לקבל גט בגין מחלתה הקשה.
וזה קורה גם, כאשר האישה "המכהנת" מסרבת לקבל גט וביה"ד אינו מוכן לאפשר מצב של "קשא עיגונא דגברא".
במקרים שכאלה, יש שרשרת של "אירועים" שהבעל אמור לעבור, אבל בסופו של דבר, פסק הדין מתקבל.
אתאר את שרשרת האירועים:
1. ביה"ד עושה מאמצים חוזרים ונשנים להזמין את האישה ו/או לשכנע אותה שתסכים לקבל את הגט.
2. ביה"ד מוציא פס"ד שמתיר לבעל לשאת אישה על פני אשתו.
3. הבעל מוזמן להפקיד גט עבור האישה שלא בנוכחותה, בהנחה שגט זה יימסר לידיה באמצעות שליח. זאת כדי שבבוא היום, כשהבעל יוכל לשאת אישה על פני אשתו, הוא לא יוכל לסרב להשלים את תהליך הגירושין, גם אם אשתו ה"מכהנת" תתרצה ותסכים לקבל את הגט.
4. פסק הדין בצירוף הצהרה שהבעל הפקיד גט עבור אשתו "המכהנת" מועבר לידי הרב הראשי הספרדי. כן. הספרדי כי האשכנזי כפוף לחרם גרשום. במקרה כזה, הרב הראשי הספרדי אמור לאשר את פסק הדין.
5. לאחר אישור פסק הדין ע"י הרב הראשי הספרדי, יש להעביר עותקים לכ-150 רבנים, בתקווה ש-100 מהם יאשרו את פסק הדין. לאחר ש-100 רבנים מאשרים, ביה"ד מוציא פסק דין סופי, שמאפשר לבעל לשאת אישה על פני אשתו. כעת, אין כבר משמעות לסוגיה, האם האישה "המכהנת" כן או לא תקבל את הגט.