שיתוף - טקסט שכתבתי בפורום אחר...

TheGreatNut

New member
שיתוף - טקסט שכתבתי בפורום אחר...

נראה לי שאיתרתי "תופעת לוואי" מסויימת שנובעת מפיתוח והרחבת המודעות, אצל כל מערכת אנושית. אם נדמה את הכל, ובהכל אני מתכוון להכל, לאוסף של אין סוף ג'ולות, נוכל להשוות את המודעות שלנו לכערית חמודה שיש לנו, אשר בעלת תכולה מאוד מסויימת, שבתוכה אנחנו אוגרים בכל רגע מספר מסויים של ג'ולות בו זמנית. מבלי שנפתח את המודעות שלנו, גודלה של הכערית משתנה מרגע לרגע. ברגע מסויים היא גדלה מעט, ואז ניתן להכניס בה קצת יותר ג'ולות, וברגע אחר היא קטנה מעט ואז ניתן להכניס בה פחות ג'ולות. מדוע גודלה של הכערית משתנה מרגע לרגע? משום שמיטב היכולת שלנו משתנה מרגע לרגע כמובן.
אך שינויים אלו בגודל הכערית נעים סביב גודל "ממוצע" אחיד, פחות או יותר, כל עוד לא נפתח את המודעות. מה שבעל הכערית חווה במצב הנורמה הזה הוא משהו בסגנון: "עכשיו יש לי 14 ג'ולות בכערית. איזה כיף לי..." "עכשיו יש לי 13 ג'ולות בכערית. איזה מגניב לי..." "עכשיו יש לי 15 ג'ולות בכערית. איזה פנאן לי..." "עכשיו יש לי 16 ג'ולות בכערית. איזה קול זה..." "עכשיו יש לי 14 ג'ולות בכערית. איזו חגיגה..." "עכשיו יש לי 12 ג'ולות בכערית. איזה סבביישן..." "עכשיו יש לי 14 ג'ולות בכערית. איזה מגניביישן..." ברגע שאנחנו מפתחים את המודעות, גודלה של הכערית גדל (כלומר גודלה הממוצע של הכערית), ואז קורה מצב מאוד מוזר, ולעיתים מאוד קשה וכבד בחוויה שלנו, אשר אותו כיניתי כ-"תופעת לוואי". משום שגודלה הממוצע של הכערית גדל, אנחנו אוטומטית יכולים להחזיק ביותר ג'ולות בו זמנית. בעל הכערית אשר ניצב אחרי שינוי בפיתוח המודעות עלול לחוות משהו בסגנון: "עכשיו יש לי 23 ג'ולות בכערית. ווווואאאאאוווווו!!! מה אני עושה עם 23 ג'ולות??? היו לי בערך עשר פחות עד עכשיו!!! ווווווואאאאאוווווו!!!!! מה אני עושה????????" עכשיו יש לי 22 ג'ולות בכערית. ייייוווווואאאאאווווווווו!!!!!!! כמה גו'לות יש לי!!!!! מה עושים עם כל כך הרבה ג'ולות?????? ייייייווווואאאאוווווו!!!!!!!" "עכשיו יש לי 24 ג'ולות בכערית. אאאאאאאאאךךךךךךךךךךךךךך!!!!!!!! למה אני צריך כל כך הרבה ג'ולות????? למען השם??????????????" "עכשיו יש לי 23 ג'ולות בכערית. אלוהים ישמור!!!! הנה עוד ג'ולה!!! ועוד אחת!!! ועוד אחת!!! אאאאההההההה!!!!!!!! תפסיק כבר לספור אותן!!!!! אבל הינה עוד אחת ועוד אחת!!!!!! אאאאאאאאאאאההההההההההה!!!!!!!!!!!!" אני מניח שהמצב הזה קורה תמיד אחרי שמפתחים את המודעות. זה כנראה סוג של תקופת הסתגלות או תקופת מעבר או מה שזה לא יהיה. אבל, אם מקבלים הדרכה והכוונה נכונה (מעצמינו או מאחרים ונראה לי שכיום עדיף בעיקר מאחרים אשר מומחים בתהליכים אלו) המצב הזה נעלם אחרי שאנחנו מצליחים להתאזן על יכולת ההכלה החדשה שלנו... על גודלה החדש של הכערית שלנו. רק אז, אחרי ההסתגלות, החוויה של בעל הכערית נראית שוב בערך ככה: "עכשיו יש לי 23 ג'ולות בכערית. איזה כיף לי..." "עכשיו יש לי 22 ג'ולות בכערית. איזה מגניב לי..." "עכשיו יש לי 24 ג'ולות בכערית. איזה פנאן לי..." "עכשיו יש לי 22 ג'ולות בכערית. איזה קול זה..." "עכשיו יש לי 22 ג'ולות בכערית. איזו חגיגה..." "עכשיו יש לי 24 ג'ולות בכערית. איזה סבביישן..." "עכשיו יש לי 23 ג'ולות בכערית. איזה מגניביישן..." מתישהו, בעל הכערית מבשיל להתפתחות לרמת המודעות הבאה, והתהליך חוזר על עצמו בצורה זהה במובנים מאוד מסויימים. אך כל פעם שאנחנו חווים את התהליך הזה פעם נוספת משהו בו גם משתנה, ויכולת ההתנהלות שלנו בו משתפרת. במקביל הוא עלול גם להיות עמוס מהפעם הקודמת כשם שהוא עלול להיות קליל מהפעם הקודמת. אפשר לקפוץ פעם אחת ב-10 ג'ולות נוספות ופעם אחרת ב-100. יכולה להיות גם פעם שיהיה לנו יחסית קל להכיל עוד 20 ג'ולות, ופעם שיהיה לנו ממש קשה להכיל עוד 5 ג'ולות. נו... מיטב היכולת, אתם יודעים... נראה לי שיש לנו הרבה ג'ולות. חלק גדול מהן הן מחשבות, רגשות, רצונות, פחדים, זכרונות... נראה לי שחלקינו כרגע מסתגלים לרמת מודעות חדשה. במידה ואתם חווים עומס שכזה, נסו להתבונן בו. מתישהו הוא כבר כמעט וממש לא יאתגר אותכם. וכשזה יקרה, לא תזכו למנוחה רבה כל כך כי משם כבר תעברו לרמת המודעות החדשה, ושם עלול לצפות לכם עומס נוסף... איזה כיף!!!
אך דרך ההתמודדות או ההתנהלות הכי טובה אל מול העומס הזה היא להתבונן בו, ישירות, וכשאנחנו לא מצליחם ישירות אז רטרואקטיבית. נסו לזכור גם שככל שהכערית שלנו גדלה, ככה אנחנו יכולים לחוות יותר מהחיים בכל רגע ורגע... איזה אושר...
 
אם תלך לפי דרכו של דון חואן,

אז קודם כל, אדם צריך לטפל בעניין של החשיבות העצמית, לאחר מכן כבר לא איכפת לך כמה גולות יש לך או אין לך, ויכול גם להיות מצב שבו לא יהיו לך גולות בכלל. לפי דון חואן, החשיבות העצמית מפריעה לאדם לפתח את המודעות שלו. החשיבות העצמית זוללת כל כך הרבה אנרגיה, שלא נותר לאדם די אנרגיה אלא כדי לנהל את חיי היום יום.
 

TheGreatNut

New member
../images/Emo42.gif

לעולם לא אלך לפי דרכו של אדם אחר... אלך בדרכי שלי, שאותה אוכל לגלות רק בעצמי, תוך כדי שימוש בכלים שאנשים אחרים המציאו עם מציאת דרכם שלהם ותוך כדי שימוש בכלים שאני אמצי לעצמי. אגב, המידע שלך עזר לי מאוד. תודה רבה. נוסף על כך, האם שמת לב לכך שפשוט ציינתי תופעת לוואי למצב כל שהוא, ולא ייעצתי על דרך התנהלות או התפתחות כללית שכדאי לחיות לפיה? נראה לי מתגובתך כאילו כתבתי משהו בנוסח - "הכי טוב להתפתח בצורה X", ואתה כתבת משהו בנוסח - "זה לא כל כך נכון, הכי טוב להתפתח קודם כל באמצעות Y".
 
נכון מאוד, אתה ציינת תופעת לוואי..

למצב כלשהו, ואני יעצתי לך לשנות את המצב כולו, ואני שמח שהצלחת לדלות מידע שימושי מדברי ההבל שלי.
 

TheGreatNut

New member
דברי הבל??? ../images/Emo6.gif

נראה שאנחנו בסך הכל תופסים כרגע את העולם בצורה קצת שונה, ממש כשם שכולם (???) תופסים אותו בצורה שונה. מדוע השתמשת בביטוי זה - דברי הבל? האם השתמשת בו ברצינות או בציניות? יכול מאוד להיות שליישם את מה שכתבת כאן זה אחד הדברים הכי אידאליים עבורי כרגע, או שיום יבוא והם יהיו הדברים הכי אידיאליים עבורי. אני רוצה לוודא שהבנתי אותך נכון. מבחינתך, כדאי לי לשים בעדיפות עליונה את המסת הדימוי העצמי שלי / החשיבות העצמית שלי? תודה מראש...
 
מצטער על השימוש במילים 'דברי הבל''

באמת שלא התוונתי שתחשוב שמה שכתבתי הם דברי הבל, אלא התכוונתי רק להמעיט בכך את החשיבות העצמית שלי. לגבי השאלה שלך: כדאי לי לשים בעדיפות עליונה את המסת הדימוי העצמי שלי / החשיבות העצמית שלי? עליך להפריד בין שני הדברים האלה, הדימוי העצמי\חשיבות עצמית. הדימוי העצמי שלך צריך להיות חיובי כל הזמן, עליך להכיר בערך עצמך על מנת שתוכל לפעול להרחבת המודעות שלך, אדם אשר הדימוי העצמי שלו נמוך, הוא מאבד את האמון בעצמו לעיתים קרובות, והוא מאבד את היכולת לפעול למען עצמו. ומנגד, החשיבות העצמית היא לב ליבו של כל הרע אשר בנו, היא זאת אשר גורמת לך להזקין בטרם עת, היא זאת אשר כובלת אותך לקרקע ובגללה אתה מאבד את היכולת לחסוך באנרגיה אשר אילו היתה לך, היית יכול לפתח את המודעות שלך הרבה יותר בקלות. במושג חשיבות עצמית אני כולל גם את המונחים הבאים: יהירות, שחצנות, גאווה, נרקסיזם, ועוד. מקווה שעזרתי במשהו.
 
אני שמח שעזרתי במשהו

המושג נרקיסיזם בא מתחום הפסיכולוגיה, והוא לקוח מהמילה 'נרקיס' (לפי הסיפור הידוע), זהו כינוי להתנהגות אנוכית המתבטא בהערצת ה'עצמי'.
 

נ ו ל י ה

New member
מעדיף שלא להמליץ על תרגילים

כי תרגיל שמתאים לאחד, לא בהכרח מתאים לאחר. המלצה אחת שאני כן יכול לתת לך: קרא את הספרים של קרלוס קסטנדה.
 

TheGreatNut

New member
יש לי נסיון די רב...

בלקיחת מה שמתאים לי, לראייתי כמובן, מכלים שאנשים אחרים משתמשים בהם. אם זה משנה משהו... בכל אופן, איני רואה את עצמי קורא את ספריו של קסטנדה בזמן הקרוב, למרות שזה יכול כמובן להשתנות. אגב, שאלה: האם ספריו של קסטנדה מציגים בין היתר אוסף של כלים אשר כל כלי בפני עצמו עשוי להתאים או לא להתאים לאדם מסויים בזמן מסויים? (אין לי שום מידע שהוא לגבי ספרים אלו) אם לא אז זה נשמע מעניין אף יותר. אם כן אז מדוע עדיפים הכלים שקסטנדה מציג על שלך?
 

נ ו ל י ה

New member
הכלים שאני משתמש בהם הם הכלים

שהסופר קרלוס קסטנדה מציג בספרים הרבים שהוא כתב, ואני מוצא שהם טובים לי, האם הם יהיו טובים לך? אין לי מושג... והסיבה שלא רציתי להציג לך אותם היא, שקרלוס מציג אותם בצורה נהדרת בספריו, וכל נסיון שאעשה אני להציג את התרגילים האלה, לא יצליח להציג אותם בצורה הנאותה...הצורה שבה קרלוס כותב את ספריו היא יחודית, והתאורים שלו הם מלאי חיים. דבר אחרון: הפורום הזה, "דרך הלוחמים" הוא פורום על דרכו של " קרלוס קסטנדה", ורוב הדיונים פה בפורום הם בצורה זאת או אחרת על דרכו, שהוא קורא לה "דרך הלוחמים".
 

TheGreatNut

New member
מדוע רוב הדיונים בפורום הזה...

הם על דרכו? (אם אכן זה המצב) ומה מטרתו של הפורום אם כך? כלומר, למיטב הבנתי, מה שכתבת לא מסתדר לי לגמרי עם דבר העורך של הפורום.
 

נ ו ל י ה

New member
אם היית קורא את הספרים של קרלוס

היית מבין שרוב הדיונים שנערכים פה בפורום הם על דרכו של קסטנדה. ובנוסף, המושג "דרך הלוחמים" שאול מתוך ספריו של קסטנדה, דרך הלוחמים זוהי הדרך של קסטנדה ולא של אף אחד אחר. כמובן, יכול כל אחד להכנס לפורום ולדון בעניני התפתחות רוחנית ומודעות ובכל מיני שיטות לפיתוח העצמי, וגם לפעמים קורה שהדיונים פה גולשים לכל מיני רבדים שאין להם קשר עם התפתחות רוחנית, אך הבסיס של הפורום הזה נשען תמיד על ספריו של קרלוס קסטנדה.
 

TheGreatNut

New member
ושאלה נוספת:

האם אתה מנסה ללמוד את הדרך של קרלוס קסטנדה? או שאתה מנסה ללמוד את הדרך שלך בעזרת דרכו של קרלוס קסטנדה?
 
דרך הלוחמים אינה שייכת ל"קרלוס

קסטנדה" או ל"דון חואן". היא אינה שייכת לאף אחד. דוגמאות נוספות, אגב, לספרים שעוסקים בדרך הלוחמים הם: דרך האהבה של דון מיגל רואיס, ו"ארבע ההסכמות". יש גם את חואן טמוס או משהו כזה. שכחתי את שמו. הפורום לא דן רק בספרי קרלוס קסטנדה, אבל כל אחד רשאי כמובן לכתוב רק על X וזה בסדר גמור.
 

נ ו ל י ה

New member
אם קראת את הספרים של קרלוס קסטנדה

אז את כבר בטח יודעת שכל מה שכתב 'בן טל שחר' היקר במאמר הנ"ל הינו לקוח מספריו של קרלוס קסטנדה.
 

TheGreatNut

New member
אגב,

אני לומד את יסודות אמנות ההדרכה והלמידה מזה יותר משנתיים. אני רחוק שנות אור מלהיות מדריך, בסטנדרטים של בית ספרי, ועם זאת אני מסוגל להדריך כיום, ממש עכשיו, מני אנשים במני מצבים להקניית ורכישת מני יכולות במני תחומים. לא אוכל לסייע לאנשים אחרים להתפתח אם אעצור את עצמי משום שאני איני אמן ביכולת כזו או אחרת. איני צריך להיות אמן קונג פו, אמן הדרכה או אמן למידה בשביל לסייע לאנשים אחרים להתפתח ולהתקדם. נוסף על כך, אין באפשרותי כיום שלא לעוות כלים, הן משום שאני עצמי איני מבין עדיין אף כלי בצורה מושלמת, ובמרבית המקרים איני מבין אפילו בצורה בסיסית והן משום שהכלים עוברים עיוות נוסף כשאני מעביר אותם לאנשים אחרים. זה לא אומר שאיני יכול להועיל לעצמי ולאנשים אחרים שנות אור בעזרת הידע שלי. לי אישית לא מפריע אם תעוות את הכלים שקסטנדה מציג.
נהפוכו, מכל עיוות שהוא של כלי כזה או אחר אני רק אוכל ללמוד יותר על הכלי כפי שהוא באמת.
 
למעלה