שכירות או הורים

[נועה ורועי]

תימסרי לו ד"ש (אני השכנה עם הכלב

הענק) סתם, אני ממש לא יודעת מי זה בן דודך. אני לא מסכימה איתך, סכנת חיים זה ממש לא. עובדה אנחנו עדיין חיים ובועטים. אבל מה שכן זה בהחלט לא נעים לכיס... ערך הדירות ירד בצורה דראסטית ובתור זוג שקנה את הדירה בעיקר להשקעה והתכוון עד לא מזמן למכור אותה, להתקדם ולבנות בית זה בהחלט לא נעים. ודרך אגב, אני לא יודעת באיזה בניין בדיוק גר בן דודך, אבל אולי כדאי שתעבירי לו מסר. כל הבניינים בשכונה סובלים מירידת ערך עצומה, בעיקר בגלל הפאשלה של סולומון. זאת אומרת- כל הבניינים שהוא בנה בפרויקט הזה ללא יוצא מן הכלל, אין להם שוק... ומעבר לזה, גם בתי הקרקע בשכונה נפגעו מכך בעיקר בגלל שהפשלה היתה קשורה לקרקע ולמדידות שנעשו באזור- כך שיש סיכוי גדול שהטעות נעשתה גם לגביהם. בקיצור, אנחנו מאוד בונים על התביעה...

 

[נועה ורועי]

dorlim שלחתי לכם e-mail - אשמח

לעדכן אתכם בכל פרט שיוכל לעזור.

 

[dorlim]

צר לי, לא קיבלנו אותו.

אנא נסי את הכתובת: ,[email protected] תודה

 

[נועה ורועי]

שלחתי, אני מקווה שהפעם הוא יגיע

 

[נעמה טל]

צר לי להיות זאת שמתנגדת נחרצות

אני חושבת שכמעט אצל כולם, זה גורם מפריע במקרה הטוב והורס במקרה הרע לזוגיות. באותה שכונה, או אותו רחוב, מילא. אבל באותו בית, בחיים לא. במיוחד שלא גרתם ביחד, ואתם רק מתחילים בעצם את החיים ה"אמיתיים" שלכם ביחד, כי ההבדל הוא עצום בין חברות למגורים משותפים, ואתם ממש לא צריכים אנשים נוספים בבית, בטח שלא לגור עם ההורים. אני יודעת שמסיבות כלכליות יש הרבה אנשים שעושים את זה. יש לי חברה שגרה ביחידה נפרדת מתחת לבית של חמותה, כבר 3 שנים, מאז החתונה. היא בקושי מחזיקה מעמד. נניח שהוא יריב עם אמא שלך, בצד של מי תהיי? אם לא נפגשים כל הזמן, מילא, אבל זה יוצר מתחים מיותרים. מכמה אנשים שעשו את זה שמעתי הסתייגות מוחלטת. אני יודעת כמה זה קשה מבחינה כלכלית, אבל לדעתי השיקול הראשון במעלה, הוא הבריאות הנפשית של כל אחד מכם, והזוגיות שלכם. לדעתי, שומר נפשו ירחק.

 

[אתי אלבכרי]

אני לא חושבת שאפשר לייעץ בעניין

כזה. צריך להתייחס בכל מקרה לגופו של עניין ומאוד תלוי בנפשות הפועלות. אין ספק שחסכון של 500 דולר בחודש אינו עניין של מה בכך. אין ספק שבסופו של יום לימודים/עבודה לא צריך להגיע לסביבת מגורים לחוצה .. לדעתי, צריך לשבת ולרשום אפילו באופן מלאכותי את הצדדים החיוביים והשליליים. לאחר מכן לבדוק את נקודות המפגש הכואבות בהחלטה לחיות ביחד עם ההורים ולהחליט החלטות "התנהגותיות". צריך לשבת עם ההורים ולספר על ההחלטה ובעדינות לספר על ההסתייגויות ועל הדרך שאתם בוחרים להתמודד במקרים לא נעימים... הכי חשוב: לזכור תמיד שבמשפחה לא משתמשים וזורקים..לנסות לגלות איפוק בתקופת המגורים המשותפת, לחשוב פעמיים (גם בינכם) לפני התפרצויות מכוערות כשאתם זוכרים ומבינים שהמצב הוא זמני ולטובתכם, לא לפגוע בשום אופן גם אם פגעו בכם מאוד... נכון שלכתוב זה קל וליישם זה קצת יותר קשה..אך אם מחליטים מראש ההתנהגות והיישום הופכים להיות הרבה יותר קלים. בהחלט שווה לזוג צעיר לגלות איפוק ולהסתפק בתנאים פחות נוחים על מנת להגיע למטרה הזו של בית. בעניין רכישת הדירה: לזוג צעיר הייתי ממליצה לרדת כרגע מקבלן ומדירה חדשה. המצב במשק כל כך גרוע שהדירות נמכרות במחיר מצחיק. דירה חדשה גוררת אחריה הוצאות ענקיות שמקורם ברכישות בסיסיות לחלוטין שבלעדיהם כמעט ואי אפשר. לעומת זה בדירה יד שניה אפשר בהחלט להניח דברים בארון ולהתחיל לחיות..... בהצלחה בכל דרך שתבחרו.

 

[limor 2]

אני חושבת שאף חיסכון לא שווה את

החוסר נוחות, חוסר פרטיות וכמעט תמיד..חיכוכים וסיפורים מגעילים עם ההורים.

 

[צוקה]

שלום לך! רציתי להביע את דעתי

בנושא הנ"ל - הבעיה מאוד מוכרת!!! אנחנו עברנו לגור עם הורי כחודשיים לפני החתונה (גרנו בשכירות לפני כן) וכרגע לאחר שנתאושש סופית מהחתונה נחפש דירה לקניה. זה לא קל לגור עם ההורים, ויש לנו לא מעט חיכוכים ותככים, אבל כזוג צעיר שמתחיל את דרכו אין לנו הרבה ברירות, כבר גרנו בשכירות וראינו איזה בור בלי תחתית זה. אנו גרים בנווה-סביון ואני בהחלט מכירה את הבעייתיות באזור אונו - היוקר של הדירות ומיעוט הפרוייקטים החדשים. חשוב לציין שאת כל ילדותי עד הצבא ביליתי ברמת-גן, עיר הולדתי, ובעיני אין אזור טוב יותר מר"ג-גבעתיים. אבל כמו שכולם אומרים, יש רצוי ויש מצוי, ויקר שם בטרוף! (אפילו דירות ישנות) ואנחנו, כמוכם, מחפשים דירה חדשה מהקבלן או דירה יד שניה בשכונות החדשות (שציינת בהודעתך). אם המושבות היא שכונה שבהחלט באה בחשבון ואני רוצה להמליץ עליה, היא שכונה מקסימה עם תושבים בעלי רמה גבוהה (יחסית לשאר פ"ת ובכלל), קאנטרי צמוד, קניון צמוד, בית-חולים צמוד, בי"ס תיכון צמוד ועוד שירותים רבים - מה צריך יותר?! בהצלחה בקניה! צ´וקה

 

[רויטל ולירון]

תגובתי לנושא...

אז ככה, אצלנו לירון היה זה שהתנגד לגור אצל ההורים , ואני זאת שלא היה אכפת לה, לחסוך עוד קצת כסף ובנתיים להישאר אצל ההורים, אבל בסופו של דבר החלטנו שאנחנו קונים, ורק אם תאריך הכניסה לדירה יהיה מאוחר יותר מתאריך החתונה אז בהפרש הזמן הזה נגור אצל ההורים שלי. בסופו של דבר את הדירה קיבלנו חודש לפני החתונה, כך שגם היה מספיק זמן לסדר אותה, ונכנסנו אליה ביום החתונה. ולרגע אני לא מצטערת שעשינו את הצעד הזה, ואפילו קשה לי לחשוב על חיים משותפים יחד עם ההורים .

 

[*שיר]

צר לי להיות נחרצת ורעה ../images/Emo5.gif

אבל לדעתי אסור בשום פנים ואופן (אלא אם ממש ממש כלו כל הקיצין) לגור אצל ההורים לאורך זמן, בייחוד אם לא גרתם קודם ביחד, והזוגיות שלכם עדיין לא מבוססת על חיים ביחד.

בעיני, אין מחיר לעצמאות וליכולת לפתח את הזוגיות, רק שניכם, ולבנות את החיים המשותפים. הזוגיות שלנו השתנתה מהותית (ורק לטובה!!) מהרגע שעברנו לגור ביחד.

 

[הילית*]

כרגיל מסכימה איתך...

 

[שירי71]

כשקראתי את הכותרת של השאלה מייד

רציתי לזעוק "לא הורים" אבל אחרי קריאת כל הפירוט נראה לי שמה שצריך לקבוע הוא עד כמה תרגישי נוח לגור אצלם, ומה כבד יותר: להוציא סכומים גבוהים לשכד ומחיה (זה אכן המון המון כסף) וכן להיות בפרטיות ובעצמאות שלכם או לגור עם ההורים לחסוך הכסך אך להסתכן באבדן פרטיות? ואולי אף מתחים עם ההורים? כאן את היא שיודעת ומכירה את הנפשות הפועלות - האם יתאפשר לכם לקבוע את הגבולות בבית ההורים? האם זה משהו שאפשר לשוחח עליו איתם טרם ההחלטה? כמו על מה כל אחד ממש כל אחד מצפה שיהיה וכאלה (כמו שלפעמים עושים כשעוברים לגור עם שותפים חדשים כדי למנוע הפתעות לא נעימות בהמשך.) בכל מקרה לדעתי ברגע שהמעבר להורים מוגבל בזמן וברור לכם שאתם לא עומדים להפוך זאת למשהו לא מוגבל ויודעים שעוד X זמן תעברו לבית משלכם (WOW) אז באמת שווה לשקול זאת...