"שלה" או "שלנו"?

[פלגיה]

"שלה" או "שלנו"?

יש לנו בת 11 מאוד נדיבה. היום נודע לי שהיא השאילה את השק שינה שקנינו לה למישהו אחר. כעסתי על זה וביקשתי שתודיע לי בפעם הבאה שהיא עושה את זה. אבל עכשיו יש לי תהיות: קנינו אותו עבורה, לפני טיול. כל הזמן מדברים על זה בתור שק השינה "שלה". אז אם הוא שלה למה אני לא מרשה לה לעשות בו כרצונה? מצד שני, קוראים לזה "שלה", כמו שיש החדר שלה, הספרים שלה, השמיכה שלה, ובכל זאת לא כל דבר מותר לה לעשות בהם. ואם היא היתה הורסת אותו? או מוכרת אותו וקונה בכסף משהו אחר? בקיצור - עד כמה הדברים של הילדים הם באמת "שלהם" ומותר להם לעשות בהם כרצונם?

 

[צוציקגדול]

היה ברור לי שמה שנרשם

שם לא ממש מציאותי (ולא בא לי לפתוח בהתנצחות). שלה הוא לשימושה ולא בעלות בטאבו. מתנה היא שלה ובשבילה אבל לא רשאית לדוגמא לשרוף אותה. אבל במקרה הזה, לא הייתי כועס הייתי מעיר שכדאי שאדע וזהו.

 

[פלגיה]

לא מאוד קשור

בהודעה שהבאת כתבתי על עצמי כמבוגר. תודה ש"אני אתן לך כסף לקניית תנור בתנאי שתשמרי על הניקיון שלו" שונה מאוד מ"קחי כסף ותקני לך איזה דיסק שאת רוצה". יש דברים שאנחנו נותנים והם שלה ממש (כל המתנות ליום ההולדת), ויש דברים שהם נקראים "שלה" רק לצורך הנוחות (כמו שק השינה) אבל לא בבעלותה. אולי היה צריך להבהיר את זה מראש, במקום לכעוס בדיעבד.

 

[לורליי43]

גם לדעתי יש הבדל של גיל

ושל מודעות לגבולות, לכן הדוגמא שנתת לא מתאימה לסיפור של הילדה ושק השינה.

 

[לורליי43]

המשמעות של זה היא- "לשימוש שלה/ם"

זה לגבי ענין המונח "שלה/ם". זאת אומרת שגם אם זה נקנה בכסף שלי, אני אשאל רשות לפני שארצה להשתמש בזה. אבל המשמעות היא לא- היא יכולה לעשות בהם מה שהיא רוצה. לגבי להשאיל את זה למישהו מחוץ לבית, זה ענין של שיקול דעת ואם יש כזה

בדיוק בשביל זה יש הורים- להתייעץ איתם (בגילאים הרלוונטים כמובן).

 

[Kalla]

אני חושבת שזו מעין

"בעלות משותפת". אם הילדים זקוקים למשהו ואנחנו קונים להם את זה מכספנו מעמלנו, עליהם להתחשב בכך ולשמור על הדברים, או לפחות לבקש רשות לפני שהם מחליטים להעלים אותם. הרי בפעם הבאה שהיא תצטרך שק שינה למי היא תפנה? שוב אליכם. אין שום סיבה שהיא לא תשתמש באותו שק שכבר קניתם לה קודם ואתם תיאלצו להוציא שוב סכום כסף על משהו שכבר היה אמור להיות לה ויש אפשרות להשתמש בו שוב ושוב.

 

[יסמין@]

אפשרות אחרת לראות את הדברים

לומר לה: אלו החפצים שלך. אבל דעי לך שאם תקלקלי\תאבדי\תלווי ולא יחזירו לך וכו' וכו' - אני לא קונה לך חדשים. כלומר, שהיא תהיה אחראית לחפצים שלה

 

[Kalla]

זה לא תמיד כל כך פשוט.

למשל, אולי זה משהו שהילדה חייבת להביא לבית הספר? משהו, שלא ניתן להסתדר בלעדיו ביום יום? וסתם דוגמא רעה - הילד איבד את מטרייתו בחורף, או קרע את תיק בית הספר וכו' (והכוונה היא לא שהתיק נקרע מרוב שהוא כבר ישן או כתוצאה מתאונה כלשהי, אלא כי הילד לא שמר עליו, זרק אותו וכד').

 

[לאה_מ]

נכון. ובגלל זה אני חושבת שצריך

להבחין בין דברים שהם של הילד במובן שהוא יכול לעשות בהם כרצונו, והתוצאה תהיה שאם יתקלקל/ישבר/יאבד לא יהיה לו (למשל, צעצוע), לבין דברים שהם של הילד במובן שהם נמצאים שם לשימושו, אולי גם במובן שבני בית אחרים לא ישתמשו בהם ללא רשותו, אבל לא במובן שהוא רשאי למסור אותם או לקלקל אותם (כמו שק השינה או ציוד יקר מהסוג שתארת).

 

[תמר27]

"החדר שלה"

לגבי החדר - זאת באמת שאלה שכבר תהיתי לגביה - עד כמה החדר של הילד הוא באמת החדר "שלו"? למשל, באים אורחים (נניח בני משפחה שבאים לכמה ימים). האפשרות לשכנם ללינה היא בחדר של הילד/ הילדה. איך תסבירו לו את זה? איך הוא יתמודד עם זה? כשאני הייתי בעלת החדר, אני זוכרת הרגשה די מרירה של איבוד המקום שלי. היה לי קשה להתארגן ולהוציא את כל החפצים, הבגדים וכו'. אני זוכרת פעם אחת שדפקתי ונכנסתי לחדר כדי לקחת איזה דף טלפונים מהמגרה, ואח"כ, למרות שהאורחים לא אמרו כלום היה ברור שהיה להם לא נוח עם זה. היום אני מהצד השני של המתרס, באה להתארח לפעמים ורואה איך אחותי שמחה עד השמים (האחיינים הכי הכי...) אבל רואה שגם לה קשה בלי "החדר שלה"... איך לדעתכם צריך להציג בפני הילד את "החדר שלו"?

 

[לורליי43]

ארוח בחדר רק ברשות בעל החדר

לא הייתי מכריחה. מצד שני הייתי יכולה להציג בפניו את הארוח כאקסטרא כייף, מה שיכול אולי לשכנע אותו לוותר על החדר. והאורחים, חבל מאוד שהם לא הרגישו נוח מזה שבעל החדר נכנס לקחת משהו, ועוד אחרי בקשת רשות. זו בעיה לארח אנשים כאלה- וזו אולי סיבה להצביע נגד הארוח.

 

[יסמין@]

לדעתי, בשום פנים ואופן אין

לנשל ילד/ה מהחדר שלה/ו לאירוח אורחים. אם חייבים לארח אורחים בבית, הם יכולים לישון בסלון.

 

[תמר27]

חד משמעית?

אני מתפלאה. כלומר, גם בעיני יש מקום לדעתו של הילד ולא נראה לי "לנשל" אותו, אבל האם החדר הוא באמת "שלו", ואסור לארח בו? אני רוצה להדגיש - ברור שלא מדובר על לנשל אותו כשבא בנדוד לכמה ימים, אבל יש אורחים שא"א לשלוח אותם לישון בסלון. למשל, דודה מבוגרת של אמא, שהגיעה לשבועיים מחו"ל לביקור קרובים, שבוע אצל אמא ושבוע אצל אחותה. אז מה? תישן בסלון?

אז ברור לי (וכך עשו איתי ואעשה אני) שמסבירים לילד, מציגים בפניו גם את הצדדים היפים של הארוח וההנאה, אבל בשורה התחתונה - הוא "מוגלה" מחדרו. לדעתך זה אסור?

 

[תּמר]

אני חושבת שיש מקום לארח בחדר הילדים

גם אני לפעמים נותנת את החדר שלי לאורחים, ואין לנו אפשרות לארח בסלון. אני מעדיפה לקבל הסכמה של הילד, ולפעמים מציעה אלטרנטיבות (לדוגמה - יש לך שתי אפשרויות: לישון בחדר של אחיך, או לישון בסלון - מה אתה מעדיף?) מלבד הצד הפרקטי, הייתי רוצה שילדי ידעו להתחשב גם בצרכים של אחרים, ולא רק בצרכיהם/רצונותיהם.

 

[יסמין@]

כל אחת עושה לפי הבנתה כמובן

הסלון - שנקרא היום חדר המשפחה - נקרא פעם גם חדר אורחים. בכל סלון יש ספה. לפעמים אפילו ספה גדולה ורחבה ועם אפשרות לפתוח למיטה כפולה. אני ממש לא רואה שום סיבה שאורחים לא ישנו בסלון. כשהייתי ילדה התארחו בביתנו כמה פעמים אורחים ותמיד הם ישנו בסלון. אף אחד לא העלה על דעתו שהם ישנו בחדר שלי. כולם היו מרוצים כולל האורחים. מכל מקום, כך חונכתי וכך אני חושבת שזה נכון. החדר של הבת שלי הוא שלה בלבד ולא חדר בבית מלון ואינו מיועד לאירוח אורחים. ושוב כאמור, כל אחת עושה לפי הבנתה.

 

[פלגיה]

בהחלט לפי הבנתה

כאשר מתארח אצלי זוג (או משפחה) אני מעדיפה לתת להם פרטיות של חדר שאפשר לסגור אותו, ולא לישון בסלון הפתוח. בכל מקרה - כרגע יש לנו חדר אורחים...

 

[אחת שמצאה]

דווקא אורחים זקוקים במיוחד

לפרטיות בבית הזר. כשהם ישנים בסלון אין להם אפשרות להתלבש שם. יותר חשוב, אין להם אפשרות "להמלט" לרגע מהמארחים, ולהיות בשקט עם עצמם. אני מקפידה לדאוג שלאורחים יהיה חדר לעצמם. כשהוריו של בעלי הגיעו אלינו, הם קיבלו את חדר השינה שלנו. אנחנו יכולים לישון בסלון, ויכולים להכנס לחדרי הילדים בשביל לקבל פרטיות. הם לא, ולכן הם חייבים חדר לעצמם. גם כשאני מתארחת, אני מעדיפה לקבל חדר לעצמי ולא להתקע בסלון הבית של מארחי. מנסה להתנהג כך גם אל אורחי, וגם הילדים שלי עושים אותו הדבר, גם אם זה דורש ויתור משמעותי.

 

[g u r a]

אמממ....אני חושבת

שמן הראוי שתלמדי אותה להתייעץ בך או לשאול את דעתך לפני שהיא מוציאה משהוא מהבית...כי מחר היא תשאיל לחברה את מכשיר ה-D.V.D..(בכוונה הלכתי לקיצוניות הזו.) פשוט להסביר לה שלמרות שהשק שינה הוא שלה, עליה להתייעץ איתך לפני שהיא משאילה לחברה.(אולי במקרה תכננת להשאיל לחברה שלך, או תכננת טיול משפחתי..)

 

[לאה_מ]

לא כדאי שתתכנני להשאיל לחברה שלך

את שק השינה של בתך, בלי לקבל את רשותה לכך מראש. זה הצד השני של המטבע.

 

[פלגיה]

לזה אני מסכימה בהחלט

אולי אני לא תמיד "מבקשת רשות", אבל אני צמיד מתייעצת איתה (ולמלאך הזאת יש תמיד כזה לב טוב, היא בטוח תסכים)