sharonikov
New member
בתור רופאה לעתיד..
תדעי לך שטוענים שיחס גודל- מול אנרגיה ועוד יחס (תלת מימד) זמן- בקיצור מה שבאתי לנסות להצחיק איתו ויצא לי לזיין (מותר להגיד פה?) איתו את המוח זה שבננה זה הכי הכי. טוב לענייננו. אני שם לב שבכל התשובות , תסלחי לי על היחס הקולקטיבי, אתם מדברים תמיד על כל האונברסיטאות. למי אכפת? אכפת לי? צריך להיות אכפת לי? עכשיו, למה אני שואל, כי בשדרוג ספרות למשל - ל5 יחידות בציון 90, אני , כפי שאמרתי קודם \ עומד על 779 באבג אך לעומתה בטכניון (ימח שמם), אני רק על 93 נקודה משהו. אז לפי הסכמים המעודכנים שהעברת לי באוזנייה אבג- חיובי , טכניון (כמה מפתיע) שלילי. לגבי כל שאר המוסדות, לא ממש בדקתי, אבל הבנתי (ולא מפה) שחבל על זמני בעניין. אז שוב, למה מעניין אותי כל המוסדות ,זה עניין של הגדלת סיכויים, אם לא פה אז שם וכו'\ אם נופלים פה בראיון אז לנסות במקום אחר. מה שמפנה אותי לשאלה הבאה, כולם(מוסדות אקדמיים) עושים ראיונות? ועכשיו באופן אישי, כתבת שם שמעבר לדברים שרצים לי בראש לגבי אני עצמי ועתידי, אני צריך לחשוב גם על כל אותם אנשים שבחוץ , שטרחו וטרחו ואני עלול לתפוס להם את המקום(רחמנא לצלן), אלה שבאמת רוצים, ואני סתם, אדיוט שהגיע לפה במקרה, והוא פה כי הוא לא באמת יודע מה הוא רוצה. אז תסלחי לי על הגסות , ובמקרה הזה אני לא מתכוון להתחסד, ופשוט אומר פחחחחחח- זאת אומרת , שזה לא הולך לקרות . אני בכוח אוציא את הרעיון הזה מהראש, ולא אתן לו להכנס יותר אף פעם. ואני יכול לכתוב פה במשך שעה על עד כמה אני נותן מעצמי ולא יודע להגיד לא לאנשים עד רמה מדאיגה. אבל אני לא אעשה את זה, אני אשאיר אותך עם הטעם של זה ככה, אני אגואיסט! ואני לא חושב שאם יש לי את האופציה (אחרי שטרחתי ועשיתי פסיכומטרי ושפרתי בגרויות והשקעתי זמן ומאמץ - אני פה עכשיו שואל שאלות הלא כן?!) להכנס ללימודי רפואה ולראות מה זה בידיעה שאני עלול לעוף משם די מהר, אני לא אעשה את זה כיש איזה משה בחולון שאני תופס לו את המקום!!! מצטער, אין לי (סליחה! אני לא מצטער) מקום במוח למשה הזה. ועכשיו, אם אחרי כל גילוי הצד השלילי שבאדם, את עדיין ממשיכה להיות חברה שלי אז אשאל אותך. איך זה תל אביב? אני חיפאי, ובתור שכזה יש לי סלידה די מבוססת על תל אביב אך אף פעם לא גרתי שם , וחוץ מביקורים פה ושם שלא עלו על ארבעה ימים, לא ביליתי שם יותר מדי. אז איך את מוצאת את תל אביב? ושוב , שאני חושב על זה , זו שאלה חסרה, כי איך שאת תמצאי את תל אביב, יאמר לי מעט מאוד, אבל נלך על זה בכל מקרה, אולי תאמרי משהו מפתיע. וגם אם לא אני בטוח שזה יהיה מעניין (אווווווו כמה שאני חמוד) אז השאיפה שלך זה לקבל ציונים גבוהים (95!) בקורסיםולעבור על סמך זה לרפואה? בתיכון את אומרת? אם הייתי יודע בתיכון אולי היתה לי בגרות טובה יותר. לגבי רמת המודעות שלי , אין באמת תשובה לזה, אני יכול לדעת למה אני מודע, ואני לא יכול לדעת למה אני לא מודע. יש לפעמים מקרים , נניח שבחור חייך עובר , והזמן עוצר מלכת ואת כולך בהתרגשות , ואחרי שהרגע הזה חולף, את לא ממש בטוחה איזה מבט היה לך על הפנים , או מה בדיוק עשית עם הידיים , היית לא מודעת , ואחר כך היית מודעת לחוסר המודעות שלך ועל פי זה את יכול לבסס את עצמך 6-7 , אבל יש אין ספור מקרים שאני לא מודע, ואחר כך אני עדיין לא מודע לחוסר מודעות שלי. בגלל זה אני אומר שרמת המודעות שלי היא אין לי מושג. כי לכל מה שאני מודע, אני מודע. ואני משתדל להיות כמה שפחות במצב אוטומט. ולהיות מודע לכך בדיעבד. אז עכשיו , שאני יושב שם מול הבחור במו"ר , אני אמור לשקר לו , ולא להיות מודע לזה, כי אני אהיה מודע לזה זה יביא אותי למצב של מבוכה - מודעת, מה שיגרום לי להיות קצת עצבני , וזה פשוט לא יעבוד. כמה אחוזים את חושבת שמשקרים בראיון הזה? נניח מתוך 150 חברי הפורום שאת בראשם (ווואו זה מלא אנשים - זה מקנה לך איזושהי תחושה של כוח?) כמה אחוזים ישקרו בראיון? (חברי פורום יקרים - אני לא רומז שמישהו מכם שקרן ) ובכלל לא ענית לי, איך בחיים? את אומרת שנחמד לך להיות סטודנטית, מה זה אומר? האם זה רק בגלל שאת מרגישה שאת מתקדמת ? או שאת בדרך להגשים את החלום ולהפוך לרופאה? האם ההרגשה של ההתקדמות צובעת את הכל בצבעים יותר נעימים?< אבל איך הדרך לשם? יש לך בעיות של להשתגע לפעמים"? נחמד לי יותר לקבל ממך תגובות , ורק אז להגיב , אז אני אשלח שוב.
תדעי לך שטוענים שיחס גודל- מול אנרגיה ועוד יחס (תלת מימד) זמן- בקיצור מה שבאתי לנסות להצחיק איתו ויצא לי לזיין (מותר להגיד פה?) איתו את המוח זה שבננה זה הכי הכי. טוב לענייננו. אני שם לב שבכל התשובות , תסלחי לי על היחס הקולקטיבי, אתם מדברים תמיד על כל האונברסיטאות. למי אכפת? אכפת לי? צריך להיות אכפת לי? עכשיו, למה אני שואל, כי בשדרוג ספרות למשל - ל5 יחידות בציון 90, אני , כפי שאמרתי קודם \ עומד על 779 באבג אך לעומתה בטכניון (ימח שמם), אני רק על 93 נקודה משהו. אז לפי הסכמים המעודכנים שהעברת לי באוזנייה אבג- חיובי , טכניון (כמה מפתיע) שלילי. לגבי כל שאר המוסדות, לא ממש בדקתי, אבל הבנתי (ולא מפה) שחבל על זמני בעניין. אז שוב, למה מעניין אותי כל המוסדות ,זה עניין של הגדלת סיכויים, אם לא פה אז שם וכו'\ אם נופלים פה בראיון אז לנסות במקום אחר. מה שמפנה אותי לשאלה הבאה, כולם(מוסדות אקדמיים) עושים ראיונות? ועכשיו באופן אישי, כתבת שם שמעבר לדברים שרצים לי בראש לגבי אני עצמי ועתידי, אני צריך לחשוב גם על כל אותם אנשים שבחוץ , שטרחו וטרחו ואני עלול לתפוס להם את המקום(רחמנא לצלן), אלה שבאמת רוצים, ואני סתם, אדיוט שהגיע לפה במקרה, והוא פה כי הוא לא באמת יודע מה הוא רוצה. אז תסלחי לי על הגסות , ובמקרה הזה אני לא מתכוון להתחסד, ופשוט אומר פחחחחחח- זאת אומרת , שזה לא הולך לקרות . אני בכוח אוציא את הרעיון הזה מהראש, ולא אתן לו להכנס יותר אף פעם. ואני יכול לכתוב פה במשך שעה על עד כמה אני נותן מעצמי ולא יודע להגיד לא לאנשים עד רמה מדאיגה. אבל אני לא אעשה את זה, אני אשאיר אותך עם הטעם של זה ככה, אני אגואיסט! ואני לא חושב שאם יש לי את האופציה (אחרי שטרחתי ועשיתי פסיכומטרי ושפרתי בגרויות והשקעתי זמן ומאמץ - אני פה עכשיו שואל שאלות הלא כן?!) להכנס ללימודי רפואה ולראות מה זה בידיעה שאני עלול לעוף משם די מהר, אני לא אעשה את זה כיש איזה משה בחולון שאני תופס לו את המקום!!! מצטער, אין לי (סליחה! אני לא מצטער) מקום במוח למשה הזה. ועכשיו, אם אחרי כל גילוי הצד השלילי שבאדם, את עדיין ממשיכה להיות חברה שלי אז אשאל אותך. איך זה תל אביב? אני חיפאי, ובתור שכזה יש לי סלידה די מבוססת על תל אביב אך אף פעם לא גרתי שם , וחוץ מביקורים פה ושם שלא עלו על ארבעה ימים, לא ביליתי שם יותר מדי. אז איך את מוצאת את תל אביב? ושוב , שאני חושב על זה , זו שאלה חסרה, כי איך שאת תמצאי את תל אביב, יאמר לי מעט מאוד, אבל נלך על זה בכל מקרה, אולי תאמרי משהו מפתיע. וגם אם לא אני בטוח שזה יהיה מעניין (אווווווו כמה שאני חמוד) אז השאיפה שלך זה לקבל ציונים גבוהים (95!) בקורסיםולעבור על סמך זה לרפואה? בתיכון את אומרת? אם הייתי יודע בתיכון אולי היתה לי בגרות טובה יותר. לגבי רמת המודעות שלי , אין באמת תשובה לזה, אני יכול לדעת למה אני מודע, ואני לא יכול לדעת למה אני לא מודע. יש לפעמים מקרים , נניח שבחור חייך עובר , והזמן עוצר מלכת ואת כולך בהתרגשות , ואחרי שהרגע הזה חולף, את לא ממש בטוחה איזה מבט היה לך על הפנים , או מה בדיוק עשית עם הידיים , היית לא מודעת , ואחר כך היית מודעת לחוסר המודעות שלך ועל פי זה את יכול לבסס את עצמך 6-7 , אבל יש אין ספור מקרים שאני לא מודע, ואחר כך אני עדיין לא מודע לחוסר מודעות שלי. בגלל זה אני אומר שרמת המודעות שלי היא אין לי מושג. כי לכל מה שאני מודע, אני מודע. ואני משתדל להיות כמה שפחות במצב אוטומט. ולהיות מודע לכך בדיעבד. אז עכשיו , שאני יושב שם מול הבחור במו"ר , אני אמור לשקר לו , ולא להיות מודע לזה, כי אני אהיה מודע לזה זה יביא אותי למצב של מבוכה - מודעת, מה שיגרום לי להיות קצת עצבני , וזה פשוט לא יעבוד. כמה אחוזים את חושבת שמשקרים בראיון הזה? נניח מתוך 150 חברי הפורום שאת בראשם (ווואו זה מלא אנשים - זה מקנה לך איזושהי תחושה של כוח?) כמה אחוזים ישקרו בראיון? (חברי פורום יקרים - אני לא רומז שמישהו מכם שקרן ) ובכלל לא ענית לי, איך בחיים? את אומרת שנחמד לך להיות סטודנטית, מה זה אומר? האם זה רק בגלל שאת מרגישה שאת מתקדמת ? או שאת בדרך להגשים את החלום ולהפוך לרופאה? האם ההרגשה של ההתקדמות צובעת את הכל בצבעים יותר נעימים?< אבל איך הדרך לשם? יש לך בעיות של להשתגע לפעמים"? נחמד לי יותר לקבל ממך תגובות , ורק אז להגיב , אז אני אשלח שוב.
