שלום אני חדש פה, רציתי לדעת (לפי פרופ' ליבוביץ) למי מתפללים?

[Souffle01]

נו...,הדברים לא נשמעים הגיוניים?

אתה רואה קבוצה של פרזיטים,שמעניין אותם רק התחת של עצמם,וגם שיפרנסו אותם,וגם ילמדו תורה ולזיין תמוח כמה הם צדיקים.

לגבי הדתיים,הדברים מוכרים לי,גם את הטקסט הזה אני מכיר מלפני 15 שנה.


איך אומרים,ועמך כולם צדיקים...



עכשיו לעניין,כי זה לא העניין.

אם אתה מדבר על השבת.
אני כרגע מתעניין מההיבט הסוציולוגי במדינה דמוקרטית.

בוא נרדד קצת את הדברים,לפני ההלכה,אוקיי?
בוא נלך עם ההגיון,שמסתתר בפני השבת,אין לי צורך גם בחפירות קבליסטיות.

כאזרח פשוט במדינת ישראל,אני מסתכל על השבת באופן סוציולוגי.
לנוח.

אני לא אמור לחשוב על זה ככה?

 

[Souffle01]

אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם

קצת שיקול דעת!!!

 

[במביאל]

תפילה על פי היהדות

ערת הקדמה: האינסוף יכול להיות יחסי ויכול להיות מוחלט למשל בין אפס לאחד יש אינסוף מספרים. אבל האינסוף הזה מוגבל בתחומו. האינסוף שבין אחד לשתיים הוא אין ערוך כלפי האין סוף שבין אפס לאחד. על פי היהדות יש ארבע עולמות שכל אחד מהם הוא אין סופי אך מוגבל בתחומו.

בגמרא במסכת (ברכות דף ל) יש דיון בשאלה מה היא תפילה? ויש שם ארבע תשובות: 1. תפילת חנה "והיא מרת נפש" שהתפילה היא תחנונים. 2. "השתחוו להשם בחרדת קודש" שהתפילה היא חרדה שמקבל האדם כשהוא נפגש עם האינסוף . 3. "השתחוו להשם בהדרת קודש" חוויה אסתטית . 4. "עבדו את השם ביראה וגילו ברעדה" חוויה רגשית של אהבה ויירא כלפי הבורא.

ולכולי עלמה לא פליגא שהתפילה היא פגישה בין הבורא לנברא שבו הם שמשוחחים בינהם.

כמובא בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ח סעיף א') ... וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות, ולהתגברות כח השכלי עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה.

מכאן אתה למד שרק נביא רשאי להתפלל. מאז שחרב בית המקדש בוטלה הנבואה והיה חשש שהעולם יחזור לתוהו. לכן אנשי הכנסת הגדולה נתנו לעם היהודי תרגילים על יבש - תפילת שמונה עשרה. חוכמת הקבלה משמרת בתוכה את החוויה שהיתה לנביאים בצורה של כוונות ויחודים.

יש סיפור בגמרא (ברכות דף לד) על רבי חנינא בן דוסא שהיה יודע על פי תפילתו אם האדם שהוא מתפלל עליו יחיה או ימות. שאלו אותו נביא אתה? ענה להם שהוא מקובל ועל פי הכוונות הוא יודע אם תפילות התקבלה או לא.

המסקנה המתבקשת שעל פי היהדות תפילה היא פגישה. כל אדם שחושב על אלוהים מעלה בדעתו תוכן שונה וגם אותו אדם בזמנים שונים מעלה ציור אחר במחשבתו. תפקידה של התפילה היא לגרום לאדם להרים את הראש מעל הקרקע ולתת הזדמנות לתוכן האלוהי שהיא הנבואה להיכנס לתוך ליבו. היהדות אינה עוסקת בשאלה מיהו אלוהים כל העוסק בשאלה זו הוא ככופר בעיקר. היהדות עוסק במפגש או במילים אחרות ברלוונטיות של אלוהים כלפי האדם.