לא התייחסתי לאם בספקטרום או לא
התייחסתי באופן כללי למסקנות שלך מסרטון של עשר דקות לגבי אם מישהו "אוטיסט" או יש לו רק "קווים אוטיסטים"
אני אומר לך שכמו שלא תוכלי לשפוט אם מישהו עשיר במידה ותראי אותו עובר מחוייך עם מכונית וולבו ברחוב, שיכול מאוד להיות שהוא בחובות ענקיים בגללה
ככה את לא יכולה לשפוט אם מישהו אוטיסט או לא בדרך שראית אותו צוחק
לא מתמצא מה בדיוק דמגוגיה בדבר הזה
את אומרת שיש הבדל מובהק מאוד בנראות בין אוטיסט ל"רגיל"
אם רגיל זה משהו מוחשי ונכון סימן שצריך להיות גם הגדרה אליו
את לא יכולה להגיד "לא רגיל", "נראה רגיל" או "לא נראה רגיל" אם אין לך הגדרה ברורה לרגיל, זה כמו שתאמרי "הוא לא כגיליגל"
אין לזה משמעות ולכן גם הרבה תנועות למען קבלת השונה ונגישות לא משיגות הרבה, כי הן משארות מראש שקיים "רגיל" או "נורמלי" שצריך לקבל
ואז כמו שכתבתי פה מופיעים בפניי קהל והקהל אומר גם "כן, הנורמלי, החברה, הם לא מקבלים, איך הם לא מתביישים" ומצטרפים ל"מאבק"
ואז כולם צועקים לריק על אויב לא קיים
כי אין רגיל, אני לא שמעתי אף בן אדם איי פעם שאמר לי "נעם, אני רגיל" או "אני נורמלי", בעיקר לא בתקופה של השנים האחרונות
יכול להיות שאני טועה אז בבקשה, אם יש נורמלי או רגיל, תגדירי אותו
אני רוצה לדעת מה זה
וזה ועוד איך פוליטיקה, גם אצלי זה פוליטיקה, לא מתכחש לזה
אנשים מאבחנים בצורה מסויימת, את מערערת על הצורה הזאת וחושבת שדרך האבחנה צריכה להיות אחרת, יותר שמרנית
מה זה אם לא פוליטיקה?
מי קבע שהקו שאת שמה הוא הנכון והאמיתי והקו שהמאבחנים שמים שגוי?
איפה שאת שמה את הקו זה התפיסה הפוליטית שלך וזה בסדר אבל לפחות תהיי מודעת אליה
התייחסתי באופן כללי למסקנות שלך מסרטון של עשר דקות לגבי אם מישהו "אוטיסט" או יש לו רק "קווים אוטיסטים"
אני אומר לך שכמו שלא תוכלי לשפוט אם מישהו עשיר במידה ותראי אותו עובר מחוייך עם מכונית וולבו ברחוב, שיכול מאוד להיות שהוא בחובות ענקיים בגללה
ככה את לא יכולה לשפוט אם מישהו אוטיסט או לא בדרך שראית אותו צוחק
לא מתמצא מה בדיוק דמגוגיה בדבר הזה
את אומרת שיש הבדל מובהק מאוד בנראות בין אוטיסט ל"רגיל"
אם רגיל זה משהו מוחשי ונכון סימן שצריך להיות גם הגדרה אליו
את לא יכולה להגיד "לא רגיל", "נראה רגיל" או "לא נראה רגיל" אם אין לך הגדרה ברורה לרגיל, זה כמו שתאמרי "הוא לא כגיליגל"
אין לזה משמעות ולכן גם הרבה תנועות למען קבלת השונה ונגישות לא משיגות הרבה, כי הן משארות מראש שקיים "רגיל" או "נורמלי" שצריך לקבל
ואז כמו שכתבתי פה מופיעים בפניי קהל והקהל אומר גם "כן, הנורמלי, החברה, הם לא מקבלים, איך הם לא מתביישים" ומצטרפים ל"מאבק"
ואז כולם צועקים לריק על אויב לא קיים
כי אין רגיל, אני לא שמעתי אף בן אדם איי פעם שאמר לי "נעם, אני רגיל" או "אני נורמלי", בעיקר לא בתקופה של השנים האחרונות
יכול להיות שאני טועה אז בבקשה, אם יש נורמלי או רגיל, תגדירי אותו
אני רוצה לדעת מה זה
וזה ועוד איך פוליטיקה, גם אצלי זה פוליטיקה, לא מתכחש לזה
אנשים מאבחנים בצורה מסויימת, את מערערת על הצורה הזאת וחושבת שדרך האבחנה צריכה להיות אחרת, יותר שמרנית
מה זה אם לא פוליטיקה?
מי קבע שהקו שאת שמה הוא הנכון והאמיתי והקו שהמאבחנים שמים שגוי?
איפה שאת שמה את הקו זה התפיסה הפוליטית שלך וזה בסדר אבל לפחות תהיי מודעת אליה
