שלום, אני סובל מאגורפוביה

[yakov250]

שלום, אני סובל מאגורפוביה

אני בן 26 ואני סובל מגיל 19.5 מהתקפי חרדה קשים. יש עליות וירידות. החרדה מתבטאת בעיקר בקושי לעשות נסיעות (כמה שהנסיעות ארוכות יותר, כך קשה יותר) ואני לא יכול להישאר לבד בבית בלי לפחות אחד משני ההורים שהם בעצמם אנשים מבוגרים וחולים (50 ו-60). ברקע יש לי מחלת ניוון שרירים שמחלישה אותי מאוד ומגבילה אותי מאוד בכל מה שקשור לתרופות הרגעה. אני מאוד זהיר לגבי תרופות נגד חרדה. יש לי גם היסטוריה מאוד ארוכה של התעללות שעברתי במשך 10 שנים בעיקר במערכת החינוך שלמרות הרמה השכלית הגבוהה שלי, מנעה ממני ללמוד בטענה שכל עוד אני לא משתתף בשיעורי ספורט אני לא יכול ללמוד. עברתי טראומות מאוד מאוד קשות שאין לי ספק שהם גרמו לי למצבי היום (שני מומחים אמרו לי את זה בפירוש) ואין לי ספק שאני סובל מ-PTSD, עם כל הסימפטומים העיקריים. השאלה שלי היא קודם כל, אני צריך מידע לגבי PTSD ושנית - מה לעשות כדי להתגבר על מצבי חרדה בכלל? שמעתי המון על תרגילי נשימה אבל יש לי בעיה רצינית באף - עצם עקומה, והרופאים לא ממליצים על ניתוח בגלל מחלת ניוון השרירים שיכולה לסכן אותי. השאלה מה עושים ברמה ההתנהגותית, סדר יום, פעילות וכו'? אני עוסק באמנות (בעיקר מוזיקה), אני יוצר המון וזה תודה לאל עוזר אבל עדיין יש מצבים שבהם אני מאוד סובל. יעקב

 

[subtitles]

יעקב יקירי.. ../images/Emo142.gif

הודעתך נגעה לליבי.. אני בת 17 שסובלת מפניק דיסאורדר בסביבות 5 שנים.. כרגע אני בתקופה טובה הרבה יותר, תודות לכדורים שבזכותם נעלמו לי התקפי החרדה (אנאפרניל). אינני יודעת מה זה PTSD ולכן בעניין זה אני לא יכולה לעזור, אך בגלל שגם אני סובלת מהתקפי חרדה - רציתי להציע את תמיכתי. ובנוסף, גם לי יש בעיות באף וכתוצאה מכך קשיי נשימה.. מה שבאמת הקשה על תרגילי הנשימה הרבים שהציעו לי. זה שאתה עוסק באומנות זה מצוין! אני אישית רוקדת.. וזה עזר לי המון. בנוסף, אני קניתי קלטת של הרפיות - של ד"ר ברוך אליצור, שמעתי אותה מדי לילה.. זה בהחלט עזר לי. תשתדל לא להשאר לבד.. יש אנשים מסביבך שיודעים על מצבך? עזר לי מאוד מאוד תמיכה מצד חברי. אני לא יודעת איך הייתי מסתדרת בלעדיהם. קיימות גם כל מני תרופות הומואפטיות שאני נעזרתי בהם ואולי הם יוכלו לעזור גם לך - ניסית? מה הכוונה שאתה זהיר בנוגע לתרופות? האם התייעצת בשלב כלשהו עם פסיכיאטר או פסיכולוג? אני יודעת שבזמני חרדה קשה מאוד לתפקד, אך רצוי מאוד שתתן לך משימות לביצוע בכל יום, כדי שלא יווצר מצב שתשאר ללא מעשה, מה שיכול להביא התקפים. "להעסיק את המוח" בדברים אחרים תמיד עזר לי.. שיהיה לך לילה טוב!

 

[yakov250]

שלום לך

אני שמח שהצלחת להתגבר על החרדה שלך. את בטח מכירה את זה שיש גל של חרדות - תקופה כזאת שיש בה חרדות ותקופה שמרגישים מצויין. אני חייב להיזהר מכדורי הרגעה כי יש לי מחלת ניוון שרירים ומערכת העצבים שלי מאוד חלשה ורגישה. פעם קיבלתי בטעות איזשהי תרופת הרגעה כי היה לי קשה לישון. התעוררתי בסביבות 6 בוקר ואיבדתי תחושה מוחלטת ברגליים. הרגשה מפחידה באופן שאי אפשר לתאר וזה היה שנה לפני שהתחלתי בכלל לסבול מחרדות. תודה לאל, אני עדיין יכול ללכת אבל יש תחושות נוראיות שמחלת ניוון שרירים גורמת. מהסיבה הזאת אני חייב להיזהר ולפני נסיעה אני לוקח טרנקסל או חצי ואבן שזה אומנם מחליש אבל אני יכול להסתדר עם זה איכשהו. אני לוקח לפני שינה גם פלוטין (סוג של פרוזאק) שזה נגד דיכאון אבל הפסיכיאטר הסביר שלטווח הארוך זה עוזר גם נגד חרדה ובסה"כ, אני מרוצה. אני סומך על הפסיכיאטר שנתן לי אותם כי הוא יודע היטב על הרשלנות המחרידה והתעללות המאוד קשה שעברתי במשך הרבה מאוד שנים. סיפור ארוך ומורכב מאוד. אני מנהל משפט נגד מערכת החינוך והבריאות כבר הרבה מאוד שנים. PTSD - תופעות פוסט טראומתיות. אין לי ספק שגם החרדות וגם הדיכאון שתודה לאל, התגברתי עליו, נגרמו כתוצאה ישירה מהטראומות שעברתי. את מבינה כמה זה קשה עם האף, במיוחד שהוא סתום. זה אפילו מקשה על אכילה, שלא לדבר על בדיקה אצל רופא שיניים. אני מנגן המון בקלידים ובגיטרה חשמלית וזה בהחלט עוזר ומשפר את ההרגשה. הבעיה שאני מתעייף ואז האצבעות רוצות להמשיך לרוץ אבל אני חייב להפסיק כי השרירים מתחילים לכאוב ולהתכווץ. יש לי המון חברים שבאים אליי כמעט כל יום וזה בהחלט עוזר אבל יש לי ימים כאלה שבהם אני לבד ואז פתאום יש שינוי מוזר בהרגשה. בנוסף למוזיקה אני גם עוסק בתיכנות עוד מגיל 10 ויש לי פרוייקטים רציניים מאוד שאני רוצה להתקדם בהם, כולל גרפיקה תלת מימדית, אבל קשה לי להתרכז כאשר יש עליה בחרדה. זה קשה כי בגלל החולשה הפיזית אני גם צריך לשבת על עיסוקים שדורשים לשבת בסבלנות וברוגע. לפני השינה אני לוקח כדור ולריאן צמחי. לעיתים אני לוקח גם טיפות ולריאן שזאת תרופה מאוד עתיקה וטובה ויעילה. אני גם שותה תה עם צמחי ולריאן וזה בהחלט עושה הרגשה טובה. מכירה את זה? יעקב

 

[subtitles]

../images/Emo9.gif

אני שמחה לשמוע שעל הדכאון אתה מצליח להתגבר.. אני, לצערי, עדין לא הצלחתי לגמרי. מרגיע אותי לשמוע שאתה מטופל, חששתי שאולי אתה לא. הטעות שלי הייתה שלא טופלתי מההתחלה והייתי לבדי. אם הייתי מטופלת כבר מההתחלה, הייתי חוסכת הרבה כאב. אני מצטערת לשמוע על העבר הקשה.. ואני באמת מאחלת לך עתיד טוב יותר! אתה עובד עם הפסיכולוג על החרדות? על הסיבות להם ועל דרך לטיפול בהם? הבעיות באף באמת קשות מאוד.. אני מבינה את כל מה שכתבת. אני עוד לא התיעצתי על זה עם מומחה - יש כל כך הרבה בעיות.. לאט לאט אני אטפל בהכל

שמחה לשמוע שאתה מנגן.. מה היינו עושים בעולם הזה ללא המוזיקה

או האומנות בכלל.. ומצוין שאתה מעסיק את עצמך ונמצא בקרבת אנשים. באמת קשה שיש איזשהו פרויקט רציני, או במקרה שלי בגרות כלשהי, ופתאום מגיע התקף.. זה מיאש אותי כל פעם מחדש. אבל משתמע שאתה יודע מה אתה עושה.. ושאתה עוזר לעצמך! אני מקווה מאוד שאני צודקת.

הציעו לי לשתות תה מסויים, אולי מהסוג שאתה מדבר עליו, אבל יש לי חרדות גם ממשקאות חמים.. אז אני לא מסוגלת אפילו לנסות. כרגע אני לא משתמשת בעזרים הומואופטים למניהם.. אני לוקחת רק אנאפרניל, מה שמציל לי את החיים.

 

[גילה זילברמן 1]

ברוך הבא לפורום, יעקוב

שלום לך, ממכתבך ניכר הכאב והעובדה שאתה מתמודד עם כאב כבר שנים רבות. מלבד החרדה, מחלת נוון השרירים, הבעיה באף והטראומות שעברת, מהווים עומס שעליך להתמודד אתו . המוסיקה עוזרת ואני שמחה שמצאת לך אפיק להביע את עצמך, לפרוק רגשות ולהסיח דעתך מהבעיות המטרידות. הפורום, אינו מקום בו תוכל לקבל טפול פסיכולוגי מעמיק אך התגובה של subtitels מהווה דוגמא לאופן בו תוכל להעזר בפורום זה דרך תמיכה של חברים שמתמודדים עם קשיים דומים לשלך. PTSD זה ראשי תבות של , post traumatic stress disorder סנדרום שנובע מחשיפה חד פעמית או מתמשכת למצב שנחווה כאיום וכסכנה ומתאפיין במגוון סמנים כמו למשל, חוויה חוזרת של המצב הטראומטי דרך חלומות או בזכרון והמנעות ממצבים שמזכירים את הטראומה. אתה כותב שאתה סומך על הפסיכאטר שלך וזה מצויין. הוא יכול לעזור לך להתמודד עם החרדה שאתה חש דרך טפול תרופתי שהוא רושם לך. נראה שמלבד הטיפול התרופתי שאתה מקבל, אתה כבר עושה הרבה כדי להתמודד עם החרדה- המוזיקה, העיסוק שלך בפרוייקטים שמעניינים ומאתגרים אותך והמפגש עם חברים. הייתי ממליצה לך לפנות לטפול פסיכולוגי שיעזור לך להתמודד עם המצבים הטראומטיים שעברת ושילווה אותך בתהליך של ההתמודדות עם הפחד לצאת מהבית ולהיות לבד. הייתי ממליצה על מטפל התנהגותי קוגניטיבי אך גם טפול דנמי תומך, יכול לעזור. השתתפות בקבוצת תמיכה של הסובלים מהפרעות חרדה יכול לתמוך ולקדם אותך. באזור הצפון, בדוק אפשרות כזו בבית חולים רמב"ם. עצתי אליך- קח את הדברים צעד צעד. קבע לעצמך מטרות ברות- השגה ונסה להתקרב אליהן תוך תמיכה ולווי של איש מקצוע, פסכאטר או פסיכולוג שאתה מרגיש נוח איתו וסומך עליו. השינוי בהרגשה עם כבוש המטרות, יביא למעגל חיובי של השגים ועליה בבטחון העצמי ונכונות להעז. בהצלחה!