אני אהבתי מאוווווד את הסרטים אבל
הספרים זה משהו אחר. כשאני קוראת, אני לא שומעת אף אחד ולא רואה אף אחד. פעם אחותי הקטנה הפכה נר דולק על השטיח שלי (למזלי הוא נכבה מיד ורק השעווה הרסה את השטיח), אבל לא הרגשתי כלום. בדיוק התפעלתי מיופיה של לותלוריין. בקיצור- אחד הדברים שמושכים אותי להישאבות דומה בסרט היא המוסיקה. אז אני קוראת ושומעת את into the west ברקע. השיר הזה גורם לי לבכות. אין לי מושג למה...