יש מצב... במה הוא עוסק? שלי עדיין סטודנט בעיקר ולא עובד בכלל בתחום הכתיבה/ קריאה
. יותר בתחום ה- יש לי תמיד מזל בעבודות ומצאתי עוד מקום שמשלם לי סביב ה- 5 כדי שאלך לישון במשמרת לילה. הממ שלי אוהב בנות, נקודה. האמת, כמו רוב הגברים, עד כמה שזה חולני (אך מקובל מאוד מסתבר)- בנות צעירות עד כמה שניתן (נגיד 17?). הדבר הראשון שאמר עליי כשפגש אותי זה שאני "נראית זקנה". הייתי אז בת 19 אגב.
אמנם מדובר על עוד 20 שנה אבל בשנות אישה זה בערך 5... אני חושבת... כמו שהבנת אני רואה את עצמי כבר כזקנה, אין כאן שום פער. כלומר, מעודכנת
. מצד אחד, נראה לי, במבט של מעוף הציפור, פתאטי שיהיה קשר בין בחור בן 20 לאישה בת 30+, נניח. מצד שני... אני ממש שונאת את החלק הארסני הזה שבי ובמחשבה מעמיקה ממש לא מעניין מה הגילאים של שניהם.
את לא רואה את הקשר בין זה שאת מרגישה זקנה (כמו מצרך שתאריך פג התוקף כבר מתחיל להיות מוחשי בתודעה) בין זה שאת אומרת "שנות אישה"... ובין זה שאנשים רואים דווקא קשר בין אישה מבוגרת לגבר צעיר כקשר פתטי? הרי המשותף בין כולם הוא שנשים אמורות להרגיש חרא עם עצמן לא משנה מה. את הרגשת זקנה בגיל 19 ... אני לא צריכה לשאול, אבל בטוח רוב הנשים כאן מרגישות שמנות או פגומות... ובעיקר , רוב הזמן את מרגישה כאילו הזמן מונח לך כמו חרב על הצוואר.. יש מישהו שלדעתך מרוויח מהתחושות האיומות הללו?
אחד הדברים הכי מוזרים שגיליתי לאחרונה על עצמי, שלי אין שום חשק להיות פנויה רגשית לקשר רומנטי. למעשה, יש לי חשק להימנעות.... אף פעם בחיים שלי לא קרה לי כדבר הזה ואני מאוד מעודדת מזה. אני יודעת שזה יגרום לכן לזקוף גבה אבל השאיפה שלי בחיים היום זה ללכת בלי ולהרגיש טוב.
גם אני רגע לפני שפגשתי את האקס המיתולוגי לא רציתי קשר ולמען האמת יצאתי במקביל עם כמה בחורים. אני לא אשכח את היום שבו הוא הכריח אותי להעניק לו בלעדיות והיתה לי תחושה של "למה להכניס ראש בריא למיטה חולה". ועכשיו, 4 שנים אחרי. והרי התוצאות...
הנה אחד הדברים שהכי מדהימים אותי: האינטואיציה הזאת בתחילת הקשר... זה מדהים כמה אנחנו מרגישות שלא כדאי אבל נמשכות כמו פרפרים לאש... מדוע בעצם אנחנו מתעלמות ממנגנוני האזהרה המצלצלים? שלי, אגב, במקרה האחרון וההרסני מכולם , הדהדו בטירוף. והתעלמתי.
מה שמצחיק זה שבהתחלה (אחרי 3-4 חודשים) היתה לפחות פעם אחת שהחלטתי שהקשר לא טוב, לא מתאים ולא היתה לי בעיה כל כך גדולה לוותר. אבל הניצוץ שהיה בינינו החזיר אותנו (בעידוד מצידו אגב).