שלום, באתי ראיתי נדלקתי
|מלא

שלום, באתי ראיתי נדלקתי ../images/Emo9.gif../images/Emo140.gif|מלא

קצת על עצמי: האספקטים הרוחניים של החיים העסיקו אותי עוד מנעוריי המוקדמים... אך הדברים התגלגלו לכך שמצאתי את עצמי דווקא במקצוע חומרני ותובעני. היום בת 37 נשואה +0 קרייריסטית, אפשר להגיד שמצליחה למדי, אך החיים הראו לי שלא אגיע להתקדמות מלאה ואמיתית אם אמשיך להתעלם מהפאן הרוחני שבי.(אולי בהמשך ארגיש פתוחה לשתף למה כוונתי בדיוק). אז יש לכם מקום לאשה שמחפשת הפוגה מהחומרניות ואל הרוחניות??? חג שמח... פוקה ממשי
 
שלום לך וברוכה הבאה../images/Emo131.gif

אין כל צורך לקחת הפוגה ממשהו, אפשר לבטא את הצד הרוחני בכל רובד בחיים, כל עוד את עושה משהו בעל ערך.
 
המעשה בעל הערך שאני עושה

מצאתי את הדרך, בתוך המקצוע החומרני שלי, למצוא את הדרך לתת לזולת, על ידי ביצוע העבודה שלי בדרך הנאמנה והטובה ביותר לזולת ובמקסימום השקעה, בדרך של מתן תמיכה רגשית עידוד, מתן אהבה, חיזוק, הכוונה להארה בחיי הזולת, להרגיש שקצת עשיתי ותרמתי לזולת ונתתי לו כלים טובים יותר להתמודד עם חייו. מרגישה תמיד שבכך נותנת גם לעצמי והרבה. אבל... עדיין חושבת שמרוב נתינה, השקעה, עבודה תובענית אני צריכה גם לפעמים ריענון לעצמי. אולי אני צריכה ללמוד גם לקחת. פוקה .
 
משהו חמוד שקראתי

בעיתון וירטואלי של מדיטציות וכאלה. "תגיד פו, למה אתה לא מתעסק במשהו?" שאלתי. כי זה יום יפה." אמר. "כן, אבל - " למה לקלקל אותו?" אמר. אבל אתה יכול לעשות משהו מועיל," אמרתי. "אני עושה." "עושה מה?" "מקשיב," אמר. "מקשיב למה?" "לציפורים, ולסנאי שנמצא שם." "מה הם אומרים?" "שזה יום יפה." אמר פו. "אבל, את זה אתה כבר יודע." אמרתי. "כן, אבל תמיד טוב לשמוע עוד מישהו שחושב כמוך." אמר. מתוך "הטאו של פו", מאת בנג'מין הוף, הוצאת פראג. מקווה שתהנו מהקטע, כמו שאני נהניתי ושיהיה לכם חג שמח וחופש נעים למי שבחופש. ממני ניצת האור
 
אוי הגעגוע ליופי ולטוהר שבפשטות...

לפעמים אילוצי החיים לא מאפשרים לך לשבת סתם כך בחורשה ולשמוע את צפצוף הציפורים הפשוט האמיתי ...למרות שבשביל זה אנחנו באמת עובדים....
 
אילוצים

אילוצים זו ההגדרה שלי למצב שאותו יצרתי במו ידיי. יצרתי התחייבויות כבדות ותובעניות מאד במסגרת הקריירה, גם מבחינת השקעות כספיות שהשקעתי שאני מחוייבת אליהן, וגם מבחינת לקוחות שקיבלתי על עצמי לייצגם ואני מחוייבת מצפונית ומוסרית לעשות זאת על הצד הטוב ביותר. הבעיה היא שהלחצים הנלווים למחוייבות, מבחינת זמן, נפש ואף עומס פיזי, והרצון שלי לעמוד בכל האתגרים שהצבתי לעצמי, למעשה מאכלים את כל כוחותיי, זמני, ומשאביי... עד כי אני חושדת שעומסים אלה מפריעים לי במהלך התוכניות להגדלת המשפחה שלנו. מצב הדברים היום שגם אם יש פתרון, הרי שהדרך לשם מורכבת קשה ועמוסה מאד מכל הבחינות וגובה ממני מחיר. הייתי רוצה מאד לשבת בחורשה ולהקשיב לצפצוף הציפורים אך בשעה שאני מסיימת את יום העבודה הציפורים כבר ישנות, וגם אני למעשה מאד רוצה לישון. פוקה
 

maysabel

New member
הבנתי אותך עוד מקודם..

גם לי נסיון חיים..יודעת מהם אילוצים אבל............... עדיין לא ענית לי: מהם אילוצים? ועכשיו בתוספת: מהו רצון כן ?מה באמת את רוצה מאד? נב-לא אוהבת הגדרות :))
 
אילוצים -

נסיבות שיצרתי במו ידיי, והגבלות שהיגבלתי את עצמי בהחלטה אישית... האם את מכוונת לעובדה שאילוץ אינו דבר אובייקטיבי, אלא מצב שמצוי באחריותי??? גם אם זה נכון, הרי שמה שמחזיק אותי ב"אילוצים" האלה זו החלטה מוסרית שלי שלא להזניח את חובתי לסביבה ולעמוד בה. גם זה "אילוץ" רגשי או מוסרי, אבל נכון שזו גם החלטה מודעת. פוקה
 

maysabel

New member
:))

אילוצים-מתחרז עם תירוצים החלטה מודעת-החלטה מתוך מה שאנו רואים במודע..זה כל מה שיש? ארחיב להבא בין השורות שכותבת כאן ושם היש כזאת חיה "אובייקטיבי"? חיבוק לך נב- מוסר בשפה שלי- MORAL MORAL משמעו גם מצב של הרוח הפנימית
 

תמיר 101

New member
את ההפוגה האמיתית

תמצאי בתוך עצמך, פה תקבלי רק את ההשראה לכך באהבה. -:)))
 
../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif תודה. מרגישים את האהבה

עד לכאן. מקווה שמרגישים גם בצד השני.
 
ברוכה הבאה אשה שמחפשת

את יוצאת עתה למסע בארצות ניכר שפתם אינה נודעת ומחשבתם נוטה אחרת כגוליבר בארץ הגמדים/ענקים ועליסה בארץ הפלאות תמצאי עצמך היי ברוכה היוצאת למסע פלאי
 
../images/Emo189.gifברוכים הנמצאים שנענים לפנייתי

להיות שותפים לחוויית המסע שנטלתי על עצמי הייתי אומרת שהמסע הוא פחות בארצות ניכר, ויותר בארץ הפלאים הרדומה בתוכי.... ובתוך כולנו הייתי רוצה למצוא את הדרך מחד, לעמוד בכל המחוייבויות שהעולם החומרני תובע ממני (והן רבות) ומצד שני למצוא את הדרך לרפוי הגוף והנפש ומציאת שלווה והרמוניה פנימית, מילים יפות ומפוצצות שבשבילי מסמלות שקט, מנוחה לגוף ולנפש, משפחה ואהבה. בינתיים אני יותר קוראת לומדת ומתעניינת ובטח מהר מאד אהפוך לפעילה של ממש. פוקה ממשי
 
ממשי

ברור לך שזו סמנטיקה בלבד וכל פלח ארץ קסום הנמצא בך ואת אינך יודעת עליו ויוצאת למסע גילויו, הרי משול הוא לארץ ניכר ששפתו שונה מזו שהורגלת בה כמו אותו תייר שחזר מטיול ספארי ביערות אפריקה וסיפר על שבטים הנמצאים במרחק מעופו של חץ האחד ממשנהו ושפתם היא אפריקנית אך ניבם שונה במהות ואין האחד יודע להבין את לשון שכנו התחילי בהבנה שהעולם החומרני תובעני כביצה טובענית והאנושות בהגיעה לדריכת כף רגל על הירח, לא שתה את ליבה לכך שהיא שקועה ורק אפה עוד מציץ מהמדמנה (ראיתי לטאה שבאופן פשוט ביותר וטבעי להפליא רצה על פני המים) את כבר פעילה ממש, ולראיה אביא את האדוות שעל הקלעים.
 
נכון לגבי האנושות - נכון גם לגבי

גם אני מרגישה לפעמים בביצה הטובענית, לפעמים נדמה באמת שרק האף מציף מן המדמנה כלומר די צורכי כדי לחיות ולא יותר מכך. עד כמה מתעתעת אותה ביצה טובענית שלפעמים אינך רואה שאתה בתוכה אלא לאחר שכיסתה את עיניך ממש..... פוקה ודרך הגב השם הוא לא "ממשי" אלא פוקה - על שם הבובה היפנית בסרט המצוייר כך מכנה אותי בעלי ו"משי" זה הכינוי שבעלי מכנה את מחלפות שיערי כשהוא מלטפן...
 
למעלה