שלום בנות יקרות, נעים מאוד

[מרס24]

שלום בנות יקרות, נעים מאוד

אני בת 31, בחודש 6, הריון ראשון (בת), אך אני בהחלט שייכת לפורום הזה. אני אוהבת ילדים, אבל אני ממש לא רציתי לגדל ילדים. יש לי זוגיות נפלאה מזה 8 שנים וממש ממש לא הייתי מעוניינת "להרחיב את המשפחה", המשפחה שלי מספיק מלאה ומספקת. א ב ל... בן זוגי שיודע את דעותי בנושא, ממש לא הסכים איתי והבהיר לי תמיד שאם אני לא ארצה להכנס להריון, אז "מפרקים את החבילה"... אני אוהבת אותו מספיק בשביל להכנס להרפתקה הזאת שאני מגדירה עבורו כ"הטעות הגדולה ביותר בחייו". אני לא בדיכאון או משהו (עדיין), כפי שאמרתי לפחות יצא לי בת, אבל אני ממש לא יודעת איך אתייחס לאמאות הזאת, כי דעתי בעניין ממש לא השתנתה וגם לא נראה שזה ישתנה ... אתן מבינות... כבר מעשכיו יש לי רגשות אשמה. מעניין אותי לדעת האם אתן מכירות עוד נשים במצבי, שכבר יש להן ילדים, למשל

 

[I s t a r]

בעיקרון

כבר מאוחר מידי לומר לך שאת עושה טעות איומה . לעשות ילד מפחד שבן הזוג יעזוב....לא חושבת שמכירה מתכון יותר גרוע מזה לאושר-אולי רק כאשר על האיזה נכפה בכוח האקט הזה כולו. אני חושבת שאם בן זוג מוכן לאיים בפירוק החבילה אלמלא הרצון שלו יתמלא,ולא משנה מה הרצון שלך- מוטב להתרחק וכמה שיותר מהר. במקרה הספציפי שלך,יש בזה סוג של שימוש בגוף שלך למילוי רצונותיו תוך השתקת הרצונות שלך לגמרי. ניסחתי את הכי עדין שאפשר למרות שהמילים שעולות לי הן הרבה יותר חמורות. כאשר תגלי את העומס הריגשי ,נפשי,פיזי שתצטרכי לעבור בהיותך אם-ועוד נגד רצונך..אני בספק גדול אם תוכלי לסלוח לו על האיום הזה ועוד יותר בספק אם וכלי לסלוח לעצמך על הכניעה לו. ממליצה לך לפנות לטיפול וייעוץ כמה שיותר מהר,על מנת לגלות מי את בכל הקשר הזה,איך הגעת למצב שאת עושה משהו מהותי כל כך נגד רצונך ומה עושים עם בזוגיות הזו הלאה. בהצלחה אישתאר.

 

[womandl]

את מגזימה לדעתי.

אנשים משתנים ומצבים משתנים.

 

[I s t a r]

דבר אחד לעולם לא ישתנה.

העובדה שאישה מתעברת,עוברת הריון, לידה והופכת לאם לכל חייה, נגד רצונה וכתוצאה מאיום של גבר"אוהב" עליה שאם לא תעשה כרצונו- יעזוב אותה. וזה, חמור ביותר.

 

[womandl]

בכדי לרקוד טנגו

צריך שתיים. היא נכנסה להריון זאת עבודה! האם זה נעשה מאונס את צודקת, זה לא הרושם שנוצר לי , ופותחת ההודעה תתקן אותי עם אני טועה. יש נשים לא כולן, שהסיבה שהן לא נכנסות להריון זה מפחד לאבד את החופש , החשש שיצור קטן יהיה תלוי בך. אחרי שעוברים את זה (לא כולן עוברות את זה) זה לא כל כך מפחיד כמו שזה נראה במחשבה . זו הסיטואציה שנראה לי פותחת ההודעה נמצאת. אולי אני טועה.

 

[I s t a r]

איומים וסחיטה ריגשית

הם אונס לכל דבר.

 

[Arfilit]

אבל את בטח לא מצפה

שמישהו ישאר בזוגיות בה הוא נאלץ לוותר על דבר שמאוד מאוד חשוב לו. זה נכון על מי שרוצה ילדים ועל מי שלא רוצה ילדים. הפער הוא כזה - שמחייב במקרים מסויימים פרידה - ולא חייבים לראות את זה כאיום, אלא כהבנה שמדובר בפער גדול מדי לגישור.

 

[I s t a r]

אני לא מצפה לשומדבר

אני עושה גיחה קצרה לורום הזה ולעוד פורום אחד לזמן מה,וזה בטח יעבור.בינתיים אני שופכת את דיעותיי על ימין ועל שמאל וכשה ייגמר,זה ייגמר. זה כל מה שזה, דעה.

 

[Arfilit]

חבל שאת נתפסת לסמנטיקה

וברור לי שמה שאמרת הוא בגדר דעתך. כדי לחדד ועל מנת שלא תחששי שיש לי איזשהן ציפיות ממך - מה שהתכוונתי לאמר הוא שלדעתי (אולי בשונה מדעתך) לא מדובר בלחץ, לא מדובר במניפולציה, אלא מדובר באחריות שלוקח בן זוג על חייו כשהוא מחליט שהוא כן רוצ ילדים. אגב - נראה לי מתבקש שהצד שכן רוצה ילדים יהיה זה שבד"כ יזום פרידה, משום שהסטאטוס קוו יהיה "אין ילדים עד שלא נעשה משהו אקטיבי על מנת שיהיו" - ומכאן שכל עוד לא מחליטים לא יהיו ילדים (בהנחה שכשמדובר בנשים - אלה נשים הגונות שאינם "מפתיעות" את בנזוגם בהריון לא צפוי שתוכנן על ידן בקפידה). במצב כזה מי שרוצה ילדים לעולם יהיה זה שצריך לעשות מעשה.

 

[מרס24]

נכון מאוד

זה באמת חמור גם לדעתי

 

[Arfilit]

אני מסכימה שזו טעות

ולטובת הילד ולטובתך - וגם לטובת הזוגיות שלך - אני מקווה שבמקרה הספציפי תגלי שדווקא טעית כשלא רצית ילדים. (כמובן שהמשפט הזה לא מופנה לאישתאר...) ולאישתאר - אם מישהו נורא רוצה ילדים - ואומר שאם לא יהיו לו הוא רוצה לפרק את החבילה - לדעתי אין לראות בזה איום. כל אחד רשאי להחליט בחיוו מה מספיק חשוב לו כדי שיהיה "יהרג ובל יעבור" בזוגיות ובחיים. אם ילדים זה אחד מאלה - חייבים לפרק את החבילה אם אחד רוצה והשני ממש לא. חוששני שאין דרכי ביניים אמתיות בגידול ילדים.

 

[מרס24]

צודקת

אני מסכימה עם כל מילה, ואני לגמרי מרגישה כמו האמא הפונדקאית של התינוקות של בן זוגי, ואני לא "פחדתי" שהוא יעזוב, אני ידעתי שפשוט נצטרך להיפרד כי הכמיהה לילד אצל אנשים שרוצים ילדים זה משהו שקשה לנצח...

 

[womandl]

כן אני בערך.

בשליש הראשון של הריון הייתי "בסרטים" בעיקר פחד. גם אחרי שילדתי את בתי. (הלידה הייתה מעצימה מדהימה)לא התחברתי להיותי אמא, אך עם הזמן למדתי גדלתי וצמחתי והיום זה חלק נפלא ממני. מכירה את החששות. בהצלחה.

 

[מרס24]

תודה יקירתי

אני לא בפחד ואני ממש לא מתחברת ל"חווית הלידה", שאני מתכוונת לעבור בהרדמה מלאה... תודה על החיזוק

 

[SaraGubits]

יקירה, כאמא שילדה פעמיים

התחברתי לנושא מאד חזק, קודם כל שנאתי את הלידות שמצטיירות לנו היום, עם רופאים ובתי חולים. שבהן הנשים היו חסרות אונים ושכובות על הגב והרופאים 'עשו' להן דברים... כדי להציל אותן ואת תינוקיהן. חרשתי את האיטנרנט וראיתי שלא הבעיה בלידה אלא בצורה שמנהלים אותה. מצאתי קבוצה של נשים שילדו לידות מעצימות והרבה מהן אפילו ללא כאבים כי גילינו שהכאב בלידה הוא תוצאה של התנייה תרבותית וכל הפחד והלחץ מסביב ללידה וכל ההתערבויות המקובלות כל כך... תשמעי, אנו קבוצה של נשים פמניסטיות שבחרו ללדת איך שאנו רוצות. אנו לא רוצות רופא לידינו. אנו לא צריכות את ה'אישורים' שלו איך ללדת. לקחנו בעלות על גופינו, ובאמת רובינו חווינו לידות מדהימות בלי אף אחד שרק אנחנו אלו שיילדנו את עצמינו או בעלינו. אם מעניין אותך תוכלי ליצור איתי קשר, ואכיר לך את הקבוצה שלנו

 

[QueenOfMagic]

כל זה נחמד למי שרוצה ללדת

אבל יש הבדל בין אחת שצריכה ללדת לבין אחת שבוחרת ללדת. ודבר שני...התיאורי צעקות והכאבים שלכן ממש אבל ממש לא עושות את הרושם של פחות כאבים...

 

[SaraGubits]

לא כולן צועקות מכאבים

לא כואב לכולן (באמת!) ודבר שני, היא כבר בהיריון אז למה לא לתת לה את האפשרות והמידע שאפשר לעשות את זה אחרת במקום להיות חסרת אונים ומסכנה לחסדי הרופאים שלפעמים מבצעים 'לטובת' האשה 'וסיבות' רפואיות?

 

[womandl]

זו ממש הכללה .

לא כולן צועקו! ילדתי בלי אפידורל ולא צעקתי.

 

[womandl]

צועקו=צועקות

 

[womandl]

../images/Emo45.gif