שלום בנות יקרות, נעים מאוד

מרס24

New member
אחי סטודנט לרפואה...

ולמרות שיש לי הרבה ביקורת על הרפואה הקונבנציונלית ואני מסתייגת כמוך מהתפיסות שלה לגבי תהליך הלידה, אני חושבת שארגיש הרבה יותר בטוחה אם יהיו כמה שיותר רופאים סביבי. אגב, אני הולכת לרופאת נשים פרטית (אפילו לא אקבל החזרים מקופ"ח), כי חיפשתי רופאה שתהיה קודם כל בן אדם וש תדבר אלי בגובה העיניים. חוץ מזה, אני לא מפחדת מהלידה או מהכאב, אלא שלדעתי לידה זו חוויה מגעילה, משפילה ומזעזעת, שכפי שאמרתי, אני מעדיפה לעבור אותה בהרדמה מלאה. תודה בכל מקרה על ההצעה, אני מאוד מעריכה את זה. אולי אוכל להציעה את זה לחברות שלי
 

gezer5

New member
תראי

מה שאישתר כותבת הוא נכוןב 100% מה ירגיש הילד כשיבין שעשית אותו לא מרצון מלא? ואיך בן זוגך מרגיש עם זה שאת לא ממש בקטע של להרחיב את המשפחה? אני אישית לא מבינה כזאת אהבה
 

עינת12

New member
היי אישתאר

היא כתבה שבן זוגה תמיד הבהיר לה שבלי ילדים הוא מפרק את החבילה. אם זה היה ברור מהתחלה והיא בחרה להמשיך בקשר הזה, אני לא רואה כאן שום אשמה של בן הזוג. היא בחרה להשאר אתו, תוך ידיעה מלאה מה יהיה המחיר. זה קרה גם לי. אני בחרתי בדרך השניה. אם הייתי בוחרת להכנס להריון וללדת ע"מ להשאר אתו לא הייתי קוראת לזה אונס, משום שהוא הבהיר מהתחלה שאין מצב בו לא ירצה ילדים ממני. כל עוד זה מובהר וברור מהתחלה - יש לנו את אפשרות הבחירה.
 

I s t a r

New member
ולכן

המלצתי לבחורה על טיפול . אישה שמגיעה למצב שהיא מוותרת על הגוף שלה ובעצם הופכת אותו כלי לשימוש מילוי רצונותיו של אחר..הנוגדים לחלוטין את הרצון שלה- נמצאת במקום שלטעמי אינו מקום בריא מבחינתה וזה בעיני בהחלט מתביע על מיקום לא נכון ולא מאוזן בקשר הזוגי וכמובן- מול עצמה. המלצתי נשארת בעינה.
 

מרס24

New member
הוא לא מצליח להין

זהו, כפי שהבנתן כבר מחלק מהתגובות של נשים שנכנסות לפורום הזה מתוך סקרנות וממש ממש לא מבינות איך זה שיש נשים שלא רוצות ילדים... גם בן זוגי לא מצליח להבין, לדעתי, עד כמה אני לא רוצה ילדים, למרות שדברנו על זה עשרות, אם לא מאות פעמים... כולל אתמול ושלשום. הילדה שלי תדע כמובן מה דעתי לגבי הבאת ילדים לעולם. יהיה לה אבא נפלא ואני אישית אוהבת ילדים כך שלא נראה לי שאני אסבול, מה גם שברור לכן שכל הגידול שלה לא יפול עלי, חלילה, כמו שאני רואה אצל מרבית החברות שלי.
 

womandl

New member
../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif אני אשמח לדבר איתך

בעוד שנה. צורם לי שאת משתמשת במילה "יפול" . אני בחרתי להיות אחראית על החינוך של בתי ושאר ילדי. אין כזה דבר יפול. דברים נעשים מבחירה. בחרתי להשאר בבית ובחרתי לשלוח את בתי לגן. ובחרתי להכנס להריון. ואם לא הייתי רוצה אז לא הייתי עושה את זה!!!! עצוב לקרוא שאת לא שלמה עם הבחירות שלך. מצטרפת לאישאר ממליצה לך ללכת לטיפול פסיכולוגי רק בכדי להבין איך את עושה בחירות שאת לא שלמה איתם.
 

1שייכת

New member
אנסה לתת לך כמה נקודות אור.

המקרה שלי אחר - רציתי ילדים אחרי שנים שפחדתי מגידול ילדים, אבל לא התחברתי לילדים של אחרים. אחרי הלידה של הגדולה ועוד יותר של הקטנה - נכנסתי לדיכאון אחרי לידה, לא קל בכלל. נקודת האור הראשונה היא שאת אוהבת ילדים. זה לא מובן מאליו וזה לא עניין של מה בכך. נקודת האור השניה היא שאני מאמינה בכל ליבי (וייתכן שיש כאלה שיחלקו עלי) שאם באמת באמת באמת לא היית רוצה ילדים זה לא היה קורה! או שהיית מתנגדת נחרצות ונפרדת מבעלך, או שלא היית מצליחה להיכנס להריון. אני לא אומרת שכך קורה בכל המקרים (שמי שלא רוצה ילדים לא עושה אותם), אבל במקרה שלך זה מה שנראה לי. כי - כאמור - את מעידה על עצמך שאת אוהבת ילדים.
 

עינת12

New member
אישתר ו-1שייכת

אישתאר: ללא ספק הייתי ממליצה על טיפול בדיוק מאותן סיבות שציינת. רק כפי שהכותבת הציגה זאת לא היה כאן מצב של איומים וסחיטה רגשית. וזה מה שהופך את זה (לדעתי) לעוד יותר גרוע: הבחירה היתה לחלוטין שלה. 1שייכת: גם אני אוהבת ילדים ומאד. אך לעולם לא אביא ילדים לעולם. כפי שציינתי מעלה גם פירקתי קשר משמעותי מאד בגלל זה. לא חושבת שניתן לקבוע כי אם הכותבת מעידה על עצמה שהיא אוהבת ילדים זה סימן ש"אם באמת באמת לא היית רוצה ילדים זה לא היה קורה!" לומר דבר כזה זה פישוט וטריויאליזציה של מצב מאד מאד מורכב ומסובך. והלאה, ללא קשר להריון, לידה וגידול ילדים: אם אדם בוחר לעשות משהו (גם משמעותי ביותר) בניגוד לרצונו זה לא אומר שבתת-ההכרה או היכן שהוא הוא ב-א-מ-ת רוצה בכך. שוב (יודעת שחוזרת על עצמי, אך זה חשוב לי מאד): לומר דבר כזה הוא פישוט וטריויאליזציה של מצבים מאד מאד מורכבים ומסובכים. אני יכולה לתת דוגמאות מחיי, אבל מכיוון שזה כה מורכב ומסובך, אמנע. (הרווח כולו שלכן
) החיים הרבה הרבה יותר מורכבים מכפי שאת מציגה אותם בהודעתך.
 

I s t a r

New member
הבחירה תמיד שלנו

אולם אם היא נעשית תחת איום של "זה נגמר אם את לא מעמידה את גופך וחייך לרשותי ולרשות הרצונות שלי"- יש כאן אלמנט של הפעלת לחץ וסחטנות ולכן על האישה לבדוק למה נכנעה ללחץ הזה ולסחטנות הזו עד כדי לוותר על הרצון שלה ומסירת גופה וחייה להליך שאין ממנו חזרה ושהיא אינה רוצה בו. השאלה היא לא אם הבחירה היא שלה או לא- היא תמיד כן- אלא מה גרם לה לבחור בדרך שנוגדת את האמונות והרצונות שלה , ולדעתי נדטבר בבחירה שנעשתה תחת איום ולחץ ופחד מנטישה. טוב, זה סתם פלספנות כרגע, בכל מקרה, שיהיה לכולם רק טוב.
 

מרס24

New member
אני באמת באמת לא רוצה ילדים

תאמיני או לא, אני נורא שמחה בשמחת בן זוגי, הבטחתי לי בטחון כלכלי כך ההבאת הילדה לא תהפוך אותי לאישה שאין לה חיים. עשיתי מיליון פעם את החישוב הכדאיות במשך 8 שנים לגבי להשאר עם בן זוגי או להפרד, והגעתי למסכנה שעדיף להשאר ואני הייתי רוצה לדעת האם יש עוד נשים במצבי...
 

עינת12

New member
!Caray¡

?Tú también hablas español¿ לא שייך כמובן לנושא השרשור, אבל סתם מעניין אותי
 

מרס24

New member
y si...

Si, mucho gusto, y de verdad me interesaria saber si en este forum hay mas gente de otras nacionalidaded, vi que hay alguna chica aqui que habla portugues
 

עינת12

New member
Soy de aqui ../images/Emo4.gif

El idioma.... lo tenia que aprender אהממממ..... איזה מביך.....
 

QueenOfMagic

New member
אווו...זה לא נשמע כל כך טוב

אני לא הייתי יולדת גם אם היו אומרים לי קחי מליון ש"ח או דולר או יורו. וגם לא הייתי יולדת למען החבר שלי, גם אם זה אומר שצריך לפרק את החבילה. אני נאמנה לעצמי, ולעצמי בלבד!! אם את שלמה עם החלטתך הינך עושה דבר נכון. אבל אם את מרגישה לא שלמה עם זה, הייתי מייעצת לך להתעייץ עם מישהו מיקצועי בעיניין. כי ילד אי אפשר להחזיר לחנות וילד לא מבטיח זוגיות טובה. לפעמים אפילו גירושים באים בגלל שיש ילדים. גם העובדה שבעלך לא התחשב ברצונות שלך נשמע ממש נורא. גם החבר שלי לא ממש מתחשב ברצונותיי וברגע האמת שבו יוחלט חתונה או פרידה אהיה נאמנה לעצמי. ולא אחשוב שנייה אחת על להקריב את עצמי למען החבר שלי שרוצה ילדים. זה לא שווה את זה...פשוט כך.. אך שוב אם עשית את החשבון נפש שלך והגעת למסקנה שזה שווה לך...לכי על זה
 

מרס24

New member
תודה

בן זוגי הוא בן אדם מאוד מתחשב ושותף מלא בחיים שלנו (ואני לא מדברת רק על זה שהוא שותף מלא באחזקת הבית),אחרת אין זכוי שהייתי נכנסת לארפתקה הזאת. אבל שתדעי לך שבגיך גם אני דברתי כמוך, תאמיני לי, ואני חושבת שאת צודקת במאה אחוז, אבל לפעמים בחיים צריך להגיע לפשרות. אגב, אני לא רציתי להתחתן וגם על זה קבלתי כמה "אולטימטומים" במשך השנים, אבל על זה בן זוגי דווקא "ויתר לי" למרות שזה היה מאוד חשוב לו.
 

QueenOfMagic

New member
רק עכשיו קלטתי

מצטערת על האיטיות...את לא נשואה? אני חושבת שדווקא כשיש ילדים מעורבים בעיניין כדאי ואפילו רצוי להתחתן
 

womandl

New member
בעלך שותף למחשבות שלך?

אם זו שאלה פולשנית עמך סליחה.
 
למעלה