שירי!!
תודה,אבל לא עמדתי לבדי מאחורי המסיבת הפתעה. חברה שלו ארגנה לו הכול והשקיעה המון! תביני כמה זה היה לה קשה. קוראים לה חרידה והיא בכלל דרום אפריקאית. היא בקושי יודעת עברית, אבל היא גנבה לו מהפלאפון מספרים של חברים והתקשרה גם אליי (אותי היא מכירה כי הייתי המפקד שלו) והרצנו את העסק. היא ארגנה מקומות שינה בקיבוץ ל-60 איש, בריכה, DJ, וכמובן בשרים עלה אש וכמה ארגזי בירות והמון וודקות! (אני אישית לא שותה אלכוהול...) כשהתברר לנו שבערך 7 אנשים שהוזמנו לא יגיעו,היא לקחה את זה אישית וכמעט בכתה... ואת כל הארגונים האחרונים עשינו בקיבוץ שלו (קיבוץ חולית) בזמן שהוא עצמו מסתובב בקיבוץ.... זאת הייתה משימה אשכרה מהסרטים! חוויה! אבל הוא בעצמו לא נראה כל כך מופתע! הוא כזה טיפוס... פעם אחת החלטתי להפתיע אותו אחרי הרבה זמן שהוא היה במוצב ולהוציא אותו יום לפני שהוא אמור לצאת הביתה. אמרתי לו שיעלה על מדי א´ כי אני שולח אותו לשיחה עם מפקד סיוע האוגדתי (אל"מ) והוא נלחץ וכעס עליי ובסוף כשהוא הגיע לש.ג. על מדי א´, אמרתי לו שכבר ימשיך הבייתה...והוא הגיב באדישות כזאת שהיה בא לי להשאיר אותו עוד יומיים במוצב. ופעם נוספת כשהיינו באימון בשבטה בקיץ לפני שנה,אמרתי לו ולעוד חייל שלי שהם צריכים לבנות מן צריף קטן ליד הבריכת שחיה (כן,יש שם בריכה) בשביל שיהיה לנו מעין מחסן קטן משלנו לצוות. הם הגיעו עם קסדות וכפפות נומקס ופטיש 5 ק"ג ומלא ציודים נוספים והיו שבוזים רצח כי לבנות צריף ב-39 מעלות באמצע המדבר זה לא כיף בכלל. אני מצידי "גנבתי" להם את הבגדי ים והכפכפים שלהם מהתיקים וחיכיתי להם שם. (בכוונה אמרתי להם שזה ליד הבריכה). כזהם הגיעו לשם (כמובן אחרי המון קיטורים והתבכיינויות) הוצאתי מהתיק שלי את הדברים שלהם והם עדיין לא הבינו מה הולך,ואז נפל להם האסימון. זה היה אחרי שבוע עם תרגיל מלחמה ואימון מפרך ביותר מצידם. אבל הוא? הוא רצה לישון כי "יש לו בריכה בקיבוץ..." טוב,לא חשוב, הלאיתי אתכן בסיפורי צבא.... אני מצרף לפה תמונה נוספת שלי ...יואב
