או, זה הרבה יותר מורכב מזה ספוני
הם התכוונו לכל מילה אולי , והם דברו בחום לב באותו רגע, אני יכולה להאמין שכן. אבל העניין הוא שהם התכוונו למשהו שאנחנו לא בדיוק הבנו. הם התכוונו להתבונן בנו, לומר עלינו משהו נעים, לתת לנו להרגיש טוב. אבל אנחנו לקחנו את זה כהצהרה הרבה יותר עמוקה. עטפנו את זה באשלייה שבעצם נאמר כאן משהו על העתיד, משהו על עומק הקשר, משהו על כמה האהבה שלהם אלינו חשובה להם. כמה שאנחנו חשובות להם. הבעיה מורכבת מזה שבמשך הזמן גברים לומדים להבין איך לדבר עם נשים וכמה מעט ניתן לשלם על שירותים נשיים מופלגים שמגיעים רק בתמורה לתשומת לב ומילים. נשים אוכלות מילים לארוחת בוקר, ערב וצהריים - הן גם נשארות איתן. וזה לא מרוע לב שלהם, אני חוזרת ואומרת, זה רק כי הם יכולים. כי אנחנו לא עוצרות אותם באדום - יש לנו בכלל אדום? האם את "זורמת" "משתנה" ו"דינמית" כל כך בקשרים שלך עם גברים?